הערב / מירי גלעד

  •  
  •  
  •  
  •  

הערב / מירי גלעד

הָעֶרֶב יִשָּׁפֵךְ כְּכוֹס מַשְׁקֶה אֶל גְּרוֹנוֹת הַבְּרוֹשִׁים
וְהַבַּיִת יַגִּישׁ פְּרוּסוֹת אוֹר מֵרִבּוּעֵי חַלּוֹנוֹתָיו.
הַמְאֻשָּׁרִים יַרְפּוּ מִמַּלְכּוֹדוֹת
מֵאֲחִיזָה בִּכְלוּבֵי חֲפָצִים וּמָסַכִּים.
 
מַצְנְחֵי צְלָלִים יִמְחֲקוּ פֵּרוֹת שְׁחֹרִים בְּקַעֲרַת הַפְּחָדִים
יַשְׁתִּיקוּ נְבִיחַת כְּלָבִים וַחֲרִיקוֹת מְכוֹנָה.
לֹא נֵדַע הֵיכָן הַצִּפֳּרִים, הַתַּמְרוּרִים, הַמִּקְלָטִים,
 
נִהְיֶה הֵיכָן שֶׁאָנוּ הוֹוִים
נִמְזֹג מַבָּטִים מִגְּבִיעֵי הָרֶגַע.

ניקוד: יאיר בן־חור

השיר מבקש לסלק את כל אבני הנגף ולחיות את הרגע. לחיות ללא הפרעות חיצוניות ורעשים מטרידים, ונראה שעולה פה האמירה כי היכולת להרפות מהכול נדירה היא.

6 thoughts on “הערב / מירי גלעד

  1. רחל בכר

    דימויים יפהפיים .
    החוץ והפנים דרים בשכנות טובה, מתערבבים זה בזה. הבית, כמו מארח טוב מכבד בפרוסות אור, ומזכיר עוגה המוגשת עם השתייה שמציע החוץ. ואילו הצללים מהחוץ מסתננים פנימה ומוחקים כל זכר לפחדים .
    השיר מסתיים "נִהְיֶה הֵיכָן שֶׁאָנוּ הוֹוִים
    נִמְזֹג מַבָּטִים מִגְּבִיעֵי הָרֶגַע."
    הפחד משתק ובעזרת מבט שנמזג כמו אלכוהול (גביע מסמל את הניצחון ?) מגיעה ההשלמה.
    נשאלת השאלה, היכן הוא המקום, האם בפנים או בחוץ ?

  2. מוטי

    זהו שיר יפה מאוד שמפנה זרקור לאופנים שונים של קיום שאנו יכולים לחיות מתוכם.

    יש כאן ניגודיות רבת עוצמה בין הערב היורד עם צלליו לבין פרוסות האור הנפרסות מתוך החלונות,ביטוי ליריעה שבני האדם פרשו מעליהם כדי להגן מכוחות לא מובנים,שהם מסרבים להכנע להם ואליהם(כל היריעה הטכנולוגית הזאת אינה אלא פרוסות אל מול הליל).

    הלילה הוא קדמוני,הטכנולוגיה יוצרת חוצץ לעיתים בין האדם לבין הקיום הערטילאי והופכת את האדם במובן מה לעיוור שאינו מסוגל לראות את מה שבאמת קורה באותו רגע חד פעמי סביבו.עיוור לסביבתו ועיוור לאנושיותו.הוא מתמכר לאותן "מלכודות",-חפצים ומסכים(פייסבוק למשל:) שמרחיקים אותו מחווית הקיום האינטימית האותנטית.אבל יש אנשים מאושרים ואליהם מכוון השיר ועם חוויתם המאוחדת של אותם אנשים גם מסתיים השיר.

    כאשר הערב יורד,יורד לאחר מכן גם הליל וכאשר הלילה שורר,בהדרגה עמל היום וטרדות הטכנולוגיה,
    מרפות מאחיזתם.כאן נוצרת אפשרות גדולה,חלומות גדולים.
    הצללים מוחקים את הפירות השחורים מקערת הפחדים(דימוי מאוד עוצמתי!)
    הכלבים נרדמים,המכונות דוממות,לאט לאט הכל שוקע לתוך מצב של המתנה ומתוך מצב ההמתנה צומח מצב של
    התבוננות עדינה ואינטימית בדברים.

    התנועה בשיר המובילה מהחלקים החיצוניים של המציאות אל החלקים הפנימיים של המציאות,אלו שמתוכם המציאות למעשה צומחת ועולה.ההתכנסות בסופו של השיר היא התכנסות אינטימית של זוג המתבונן זה בזה ולמעשה מתאחד זה עם זה,לאיחוד יש סממן כמעט קוסמי שבא לידי ביטוי באופן אקטיבי במזיגת המבטים מגביעי הרגע(והשיר התחיל מאותו ערב שנמזג אל תוך גרונות ברושים ולמעשה נוצר קשר משמעותי בין שתי התמונות).

    לציפורים,תמרורים,מקלטים יש כמובן מובן סמלי כאן בשיר וגם זה יפה בעיני.הכל משתלב.

    בקיצור יש מסר שמועבר באמצעות תמונות שיריות רבות עוצמה,שימוש יפה מאוד בדימויים וסמלים להעברת המסר ויצירת אווירה שירית יוצאת דופן שמעוררת בהחלט געגועים ורצון לחוות את חווית הקיום העמוקה והפשוטה ביותר.

  3. לאה צבי (דובז'ינסקי)

    "הָעֶרֶב יִשָּׁפֵךְ כְּכוֹס מַשְׁקֶה אֶל גְּרוֹנוֹת הַבְּרוֹשִׁים
    וְהַבַּיִת יַגִּישׁ פְּרוּסוֹת אוֹר " נפלא השיר ומרגש,דימויים נפלאים " נִהְיֶה הֵיכָן שֶׁאָנוּ הוֹוִים
    נִמְזֹג מַבָּטִים מִגְּבִיעֵי הָרֶגַע." אכן כך….לתפוס את הרגעים היפים. אהבתי מאוד. תודה

להגיב על לאה צבי (דובז'ינסקי) לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *