שירה

טבע דומם / טל בכור

טבע דומם / טל בכור

בְּתוֹךְ כּוֹס מְצֻיֶּרֶת
הַר קָפֶה מֻשְׁלָג, פִּסְגָּתוֹ
קֶצֶף חָלָב רַךְ וְלָבָן.
בְּעוֹד כַּדּוּרֵי שֶׁלֶג מִסְתַּחְרְרִים
נוֹפְלִים בִּדְּמָמָה,
עַל אֲרָזִים זְקוּפֵי קוֹמָה
לְאַט, לְאַט שׁוֹקֵעַ הָהָר
אֶל הַתַּחְתִּית,
הוֹפֵךְ לְאֲדָמָה בּוֹצִית
בַּקַּרְקָעִית.

השיר "טבע דומם" מזכיר במבע קצר ויפה כי התבוננות היא הלך רוח שהוא ליבה של השירה. השיר משתהה על מראה הקפה ויוצר אנלוגיה בינו לבין נוף מושלג בתנועה שמשקפת את חיי הרגש.

11 תגובות

  • מוטי

    מסכים עם הניתוח של האתר וברצוני להוסיף רק הערה בנוגע לקפה:
    אנשים מתחילים את הבוקר שלהם עם קפה חזק כדי שיוכלו להיכנס לתוך יומם כשהם מלאים באנרגיה.היעזרות בקפה היא כמו היעזרות בקביים:אדם החי בתשוקה קם בבוקר כמו קפיץ
    כדי לחוות את החיים במלואם.אדם החי באיזון,אינו צריך קפה בכלל או ממש מעט מפעם לפעם.

    קפה הוא הרגל שבא לפצות במידת מה על חסך שנוצר בחיים לא הרמוניים לחלוטין.שנו היטב,אכלו היטב,הפעילו את הגוף ואמנו אותו,היו בעלי חזון ומטרה ואו אז לא תצטרכו מאיצים נוספים המפעילים מניפולציות על הרצפטורים בנוירונים שלכם(שלנו:).

    לכן השיר מתחיל גבוה בהר המושלג עם הציור הקטן למעלה שדומה לארז לעיתים ,אבל מסתיים בתחתית הבוצית.שתיית קפה מרובה גורמת לעצבנות ואינה מסייעת בהסדרה של המערכת הרגשית.יחד עם זאת,אין בהכרח בעיה לשתות כמות מסוימת של קפה שאינה חריגה,בייחוד כאשר שותים קפה שחור(שאינו אלא מאכל מלא).הכל תלוי באדם,במצבו הרגשי,באקולוגיה היומית שלו באותו רגע.אדם חכם ייעזר בכל אמצעי ויעשה זאת במידה,כך יימנע מלשקוע לקרקעית הבוצית של האמצעי מקצר הדרך.יש דרך ארוכה וקצרה בסופו של דבר ודרך קצרה וארוכה.יש למצוא את האיזון.(דרך אגב,אפשר להחליף את הקפה או להפחית את צריכתו באמצעות צריכת קקאו אורגאני,בצורה ש פולים או משקה.גם זה מסדיר את המערכת הרגשית,פועל במוח באזורים מסוימים וגורם להפרשת סרוטונים ודופמין,שמשפרים במידה רבה את מצב הרוח,המיקוד והריכוז:)

  • טל כהן בכור

    תודה לך תמרה, שמעון ומוטי על הקריאה, שמחה שאהבתם. מוטי נהניתי לקרוא את עצותייך כמו תמרה, האמת שנגמלתי מקפה למשך שנה וחזרתי לשתות חצי כוס קפה ביום, מבינה ביותר את השפעת הקפה על המערכת העצבית, שייק ירוק עם בננה ותמר זה הקפה שלי, אבל הריח המשכר והמראה של הקפה זה משהו שאי אפשר לעמוד בפניו.

  • רחל בכר

    חשבתי שאני מאד מקורית כשכתבתי על המשקע בקרקעית של ספל הקפה והעצים שהצטיירו על דופנותיו. והנה אני קוראת את השיר הזה ומבינה שלא משנה על מה תכתוב או תחשוב, לעולם יהיה עוד אדם שחשב כמוך.
    אכן התבוננות היא לב השירה כפי שנכתב.
    לכן לכתוב לך תגובה על השיר היא כמעט כמו להגיב לעצמי.
    אהבתי, בטח שאהבתי.

  • רחל בכר

    השיר עדיין גולמי וזקוק לעריכה. ניסיתי להעתיק אותו כולל התמונה הנלווית אך אינני מצליחה להעלות אותה.

    2.2.2013
    כתמי קפה

    השמיים משתקפים
    על פני הנוזל השחור.
    לשדרת עצים מתגמדים
    שצמחו על שפת האגם
    בבטן הכוס,
    השעשוע מוכר .

    בין כתם ירח
    לשמש הבוץ,
    נמתח עולמי
    ובאורך הרדיוס
    העננים
    נכפלים.

    מליבת
    הרי חיי
    לגאיות מותי
    עובר מיתר
    מעגל.

    התמונה מתוך הבלוג של מיכל – סלט מחשבות

  • אורנה ריבלין

    שירה אשר רואה ומפרשת את הקפה ומשקעיו הקפה . אהבתי את הרעיון ואת אופן הצגתו בשיר .
    תודה.

  • טל כהן בכור

    היי רחל
    נעלמה לי התגובה שכתבתי לך על כתמי הקפה
    שיר מאוד יפה ..אני הייתי מוותרת על המילה שעשוע(אם תקבלי את דעתי) כי השיר מאוד רציני ומדוייק והלך הנפש שלך נלכד בתוכו כמו במראות שיצרו הקפה .ממש יפה .תודה רבה.

  • טל כהן בכור

    רחל , כתבתי כבר שתי תגובות שלא עלו, מנסה את מזלי שוב,כל פעם קוראת בשיר שלך שוב, שיר מקסים חייך נלכדו במטאפורה של משקעי הקפה, שעשוע מוכר יכול להיות בעיניי כותרת השיר ולא בגוף שלו כי זה קוטע את המבט שלנו שכבר נכנסת לתוך הכוס עמוק,זו דעתי, תודה רבה על השיר.

השאר תגובה