* / רחל בכר
גִּלְגַּלְתִּי מַחְשָׁבוֹת
לְעַשֵּׁן אוֹתָן עַד כְּלוֹת.
בִּשְׁאִיפָה
לִנְשֹׁף טַבָּעוֹת
מִתְפּוֹגְגוֹת
מְזַהֲמוֹת אֲוִיר מַר
וּמְטַהֲרוֹת רֹאשׁ.
הִצַּתִּי מָרָה שְׁחֹרָה
לִשְׂרֹף בָּאֵשׁ עַד תֹּם.
לְפַזֵּר אֶפְרָהּ
בְּרוּחַ מַעַל,
שֶׁתְּשִׁיבֶהָ לְרֵאוֹתַי
כִּתְהִיָּה צַחָה
בְּחִתּולֶיהָ.
ניקוד: יאיר בן־חור
שירה האוקסימורוני של רחל בכר מדמה את מחשבות האדם לעישון סיגריה, אך בשונה מעשן הסיגריה שמזהם את האוויר ואת הגוף, עשן המחשבות מטהר את הראש. הבית השני ממשיך את הרעיון והאפר של המרה השחורה (דיכאון) הופך לתהייה צחה בחיתוליה. במילים אחרות, מן העצבות, הדיכאון והמחשבות הרעות יצמח משהו חיובי, טהור וצח.
רחל איזה דיוק
כמה מרגש לקרוא חוויה אישית כל כך ומשותפת כל כך..
תודה אריאלה.
"גִּלְגַּלְתִּי מַחְשָׁבוֹת
לְעַשֵּׁן אוֹתָן עַד כְּלוֹת".
פתיחה מזמינה . הזמנה למסע, שעם כל שוררה אני הקורא מוצא עצמי נכבש.
תודה איתן, כבשת אותי בתגובתך.
"תהייה צחה" היא יכולת ויפה בזכות עצמה. ויפה במיוחד כמענה ל"מרה שחורה" – להוליד בנו מחשבה מטהרת רגש אפל ונפוץ. תודה למשוררת, רחל, ולליריקה.
תודה ארלט.
כל כך מיוחד, כל כך נכון,
הלוואי וכולם היו מהססים לפני שהיו מזהמים את האווירה הציבורית. מזכיר לי שפעם ייעצו לי מדיטציה בטרפיה שאדמיין שאני ביער ירוק ובו זורם נחל ואני זורקת את הדברים שמאיימים עלי לנחל, ואני ריחמתי על הנחל, אז הפכתי את הדברים שנפלו לנחל לכוכבים . . .
נחל כוכבים קוסם לי.
יש לי כמיהה עזה לנחל שיזרום בפתח ביתי, על נחל כוכבים לא העזתי לחלום.
תודה לך אוגניה על הרעיון והתגובה.
שיר יפהפה עם הרבה עומק עם דימויים אוקסימורונים מעניינים שמהרע בסופו של דבר יוצא טוב
תודה שלומי.
גם אני קראתי מעל במשמעות מעלה ולא מלשון מעילה. נחכה לדבר המשוררת
תודה ענת, ראי את תגובתי ליאיר.
רעיון יפה, מחשבות רעות שיתפוגגו כטבעות עשן. ואהבתי את השאיפה לנשוף אותן (:
תודה עדה.
כפי שכבר גילית, אני אוהבת לשחק במילים.
הלוואי ויכולנו לשרוף את המרה השחורה ולעשן את המחשבות, וכך בהפוך על הפוך לנקות אותן ואת האוויר שעמן. עצם המחשבה על כך מנקה את הראש……
האמיני לי אסתי, אני מנסה וכתיבת השיר היא סוג של טיהור.
זה מוכר לי גם, הניסיון הזה, לטהר מחשבות על ידי נשימה. בתחושה, זה לא עובד לי באופן מיידי, אבל אולי האפקט של זה מתבטא בטווח הארוך.
תודה נילי.
למדנו, "לקחת" אוויר למלא את הריאות לטהר את הראש ולנשוף אט, אט החוצה.
הרבה פעמים המחשבות הן הרעל וככאלה הן זקוקות לטיהור.
שיר מעניין ורהוט עם הרהורים מקוריים ודימויים נועזים ובלתי צפויים בחלקם כמו בְּרוּחַ מַעַל (כ"כ בלתי צפוי שהמנקד ניקד את הצפוי)
תודה דוד.
שיר יפה. כמעשן כבד אני מזדהה (:
תודה שמעון.
כל אחד ו"הסיגריה" שלו. 🙂
תודה לענת ורונית על פרסום השיר.
נפלה טעות בניקוד ובמקום בָּרוּחַ מֵעַל, צריך להיות בְּרוּחַ מַעַל.
(אם אינני טועה, כך צריך לנקד מעל בכוונת מעילה)
אודה על תיקון .
שלום רחל
אין כאן טעות בניקוד, אלא יידוע. המילה 'ברוח' מיודעת ולכן מנוקדת בקמץ, כפי שצריך להיות.
יאיר
תודה יאיר על תגובתך, לצערי אינני יודעת לנקד כראוי ולכן השארתי את השיר בלתי מנוקד, אך להבנתי המשמעות שונה לחלוטין כאשר המילה "מעל" מנוקדת בצירה תחת לאות מ' במקום בפתח.
(או שאולי בקמץ??? 🙁 )
רחל, השאלה למה התכוונת. ענת ואני הבנו שהתכוונת למילה למעלה, מֵעַל וכך גם ניקדתי, אם התכוונתי למעילה אז מובן שהניקוד צריך להיות פתח-פתח – מַעַל.
הי יאיר,
התכוונתי למעילה.
תודה.
תודה יאיר על התיקון..