שירה

חיי שגרה / עודד בן־דוֹרי

הַכַּר הַגָּדוֹל שֶׁעָלָיו נִשְׁעָן גּוּפֵךְ
כְּשֶׁאֲנִי כִּמְעַט נִרְדָּם
וְאַתְּ מֵינִיקָה
דּוֹחֵק אוֹתִי אֶל קְצֵה הַמִּטָּה.

גְּבוּל מְלָאכוּתִי
מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם
מֻנָּח שָׁם
כְּמוֹ הָיִינוּ שְׁתֵּי מְדִינוֹת
שְׁכֵנוֹת

וְעוֹד מְעַט עוֹבֶרֶת עָלֵינוּ
מִלְחֶמֶת מֵאָה הַשָּׁנִים
כְּשֶׁאֲנִי מֵעֵז וְדוֹחֵף אוֹתָךְ
בְּרֶגֶל שְׂמֹאל
אֶל גְּבוּלֵךְ הַצָּרְפָתִי
לָחְמָה בַּעֲצִימוּת נְמוּכָה.

לְרֶגַע נִדְמֶה הָיָה
כִּי וִתַּרְתִּי
עַפְעַפַּי כְּבֵדִים עָלַי
הַפְסָקַת אֵשׁ
נִשְׁקֶלֶת בְּכֹבֶד רֹאשׁ
אַךְ כְּבָר הַמַּעֲרָכָה מִתְחַדֶּשֶׁת
וְגַם יָדַיִם נִשְׁלָחוֹת
אֶל קַו הַחֲזִית
אַלְבִּיּוֹן הַבּוֹגְדָנִית
מַכָּה שֵׁנִית.

גַּם הֲפוּגוֹת יָדַעְנוּ
בְּמִלְחֶמֶת הַהַתָּשָׁה
חֲפִיר עָמֹק
מָתוּחַ לְאָרְכָּהּ שֶׁל הַמִּטָּה
וְאֵין שִׁיטָה
אוֹ תַּכְסִיס
שֶׁיָּכוֹל לַמִּכְשׁוֹל הַזֶּה.

אֵיבָרַיִךְ נִשְׁלָחִים
מֵעַל הַתְּעָלָה
כְּמוֹ גֶּשֶׁר גְּלִילִים
וַאֲנִי מַזְעִיק כֹּחוֹת שִׁרְיוֹן
לְהָגֵן עַל קַו הַמָּעֻזִים
לִפְנֵי שֶׁיִּתְמוֹטֵט
עַל רֹאשִׁי
הַמַּעֲרָךְ כֻּלּוֹ.

שְׁלַב הַגִּשּׁוּשִׁים נִמְשָׁךְ
עַד שֶׁקַּרְנֵי הַשַּׁחַר מַפְצִיעוֹת
נְסִיגָה לֹא תִּתְבַּצֵּעַ בִּשְׁלַבִּים
אֶלָּא בְּמַהֲלָךְ אֶחָד
כְּמוֹ בְּכִי הַתִּינֹקֶת
שֶׁפָּסַק בְּרֶגַע
וּכְבָר הִיא מְבַקֶּשֶׁת לָהּ מָקוֹם
לְהִצְטַנֵּף
וּלְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם
בֵּינֵינוּ.

ניקוד: יאיר בן־חור

שגרה של זוג במיטה לפני השינה הופכת לתיאור מלחמה קשה ועיקשת, ורק בכי התינוקת מחזיר את הזוג לקרקע המציאות ומשכין שלום ביניהם.

5 תגובות

  • דוד אדלר

    שיר יפה ומעניין. עודד מכיר היטב את מלאכת כתיבת השיר וגם שיר זה נכתב במיומנות ובכשרון לא מבוטלים. גם הרעיון מקורי ויש בו גם מן השעשוע. אולי אני מחמיר בשיפוטי, אך השאלה היחידה היא אם הרעיון לא נמתח מעט, רק מעט, יתר על המידה, כי מרגע שהעיקרון הובן הערך המוסף של עוד ואריאציה על אותו נושא לא מוסיפה הרבה. אמנם לא מטריחה עדיין אבל בכל זאת.

  • נועה ארנטל

    מקסים ומרגש
    השימוש במטאפורה של מלחמה היסטורית לאינטראקציה בין אישית מאוד יצירתית ונכתבה בכישרון רב.
    תודה על השיתוף 🙂

השאר תגובה