שירה

ובאחרית (הורשתי את גופתי למדע)/לאה הרפז

ובאחרית (הורשתי את גופתי למדע)/לאה הרפז

וּבְאַחֲרִית-
יִשְׂאוּ אוֹתִי בְּמִסְדְּרוֹנוֹת אוּנִיבֶרְסִיטַת תֵּל אָבִיב
בַּמְּבוֹכִים הָאֲפֵלִים שֶׁל מַרְתְּפֵי הַיֶּדַע וְהַמֶּחְקָר
וְֹשָם עַל אֲלֻנְקַת אָלוּמִינְיוּם נוֹצֶצֶת וְקָרָה
יְנַתְּחוּ בְּאִזְמֵלִים חַדִּים עַד דַּק
כָּל פִּסַּת בָּשָׂר צוֹנֶנֶת
עַד שְׁקִיפוּת
לְחַפֵּשׂ שֶׁמָּא נוֹתְרוּ כַּמָּה מִלּוֹת שִׁיר
שֶׁלֹּא הָיָה סִפֵּק בְּיָדִי לְהַקְלִיד
אוֹ מִשְׁפָּט פְּרוֹזָאִי שֶׁהִתְחַבֵּא מֵהַמִּקְלֶדֶת
וְאִם יִמְצְאוּ – מָה יַעֲשׂוּ בַּמִּלִּים הַסּוֹרְרוֹת
שֶׁסָּלְדוּ מֵהָאוֹר?
וְאוּלַי מִלָּה אַחַת זוֹהֶרֶת
תִּדְבַּק בְּאִזְמֵלוֹ שֶׁל פֶּרַח רְפוּאָה צָעִיר
וְתֵלֵךְ אִתּוֹ לְאֹרֶךְ כָּל דַּרְכּוֹ
לְיַּפּוֹת וּלְהָאִיר דַּרְכּוֹ?

ניקוד: חני צפריר

"לידה, גדילה, קיום, דעיכה, מוות". כך מפרשות המסורות הפילוסופיות ההודיות את ההתהוות החוזרת ונשנית של הנשמות בעולם הזה, בגלגל של לידה ומוות – המכונה "סמסרה". הרפז ציוותה את גופה למדע, משום שהיא מודעת ל"מאיה", לאשליה הכוזבת שלפיה החומר, הגוף הגשמי, מייצג את המציאות לאשורה. הגוף המת ינותח באזמל, אולם "כַּמָּה מִלּוֹת שִׁיר" שלא הספיקה להקליד, תיוותרנה אחריה, זוהרות, כמו היו נשמות שנולדו מתוך הגוף החומרי שכלה.

השאר תגובה