הַיּוֹם גֵּרַשְׁתִּי אֶת אִשְׁתִּי,
אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים וּבֵינֵינוּ נִצָּבוֹת שְׁנוֹתֵינוּ,
כּוֹפְפוֹת קוֹמָתָן, מְסִיטוֹת אֶת מַבָּטָן
קוֹלוֹת שֶׁל צְחוֹק וְרֵיחַ בִּשּׁוּלִים, וּלְחָיַיִם אֲדֻמּוֹת,
מְתִיקוּת חֻמָּהּ שֶל שְׁנַת הַפָּעוֹטוֹת,
וְיֵשׁ גַּם צְעָקוֹת אִלְּמוֹת, הַנִּבְלָעוֹת בֵּין הַקִּירוֹת,
חֲלוֹמוֹת מֻחְרָשִׁים,
אַהֲבָה וּתְשׁוּקָה שֶׁפַּעַם פָּעֲמָה,
שִׂמְחַת הַבְּחִירָה הַפְּשׁוּטָה מִתְפָּרֶצֶת
הַכֹּל עוֹבֵר עַכְשָׁו, נָמוֹג לוֹ וְנִמְחֶה,
מַבָּטֵינוּ נִפְגָּשִׁים, לֹא, לֹא עַכְשָׁו,
לִפְנֵי שָׁנִים,
שְׂפָתָיו שֶׁל הַדַּיָּן נָעוֹת מַהֵר, יוֹרוֹת אֶת הַמִּלִּים הַנָּכְרִיּוֹת,
חוֹתְכוֹת בִּמְהִירוּת אֶת הָאֲוִיר,
בָּרַבָּנוּת נְתַנְיָה,
אֲנִי מַתִּיר אֶת גִּטֵּךְ וּנְדָרַי,
אַתְּ כָּעֵת מֻתֶּרֶת לַכֹּל,
רַק בִּשְׁבִילִי אַתְּ אֲסוּרָה, וְכָל יָמֵינוּ שֶׁעָבְרוּ
אֲנַחְנוּ חִוְּרִים, וְאַתְּ הֲרֵי מֻתֶּרֶת,
וְכָל שְׁנוֹתֵינוּ נִצָּבוֹת בֵּינֵינוּ, נוֹתָרוֹת.
ניקוד: יאיר בן־חור
תודה לכם על תגובתכם
שיר שמתאבל. חיים שמתנקזים לרגע אחד חולפים דרכו ונמחים. תודה.
רגע נראה כי "הַכֹּל עוֹבֵר עַכְשָׁו, נָמוֹג לוֹ וְנִמְחֶה" ולאחריו "וְכָל שְׁנוֹתֵינוּ נִצָּבוֹת בֵּינֵינוּ, נוֹתָרוֹת". הסיטואציה הבלתי נעימה של טקס הגירושין יוצרת בלבול. להרף עין דומה שהכל נמחה וככל שהתמונות מתבהרות מתברר שלא ניתן למחקן והן נותרות עדות לחיים שהיו קודם.
שפתי הדיין נעות מהר, התחושה היא של הזדהות מצידו וקושי לכן הוא ממהר לסיים את התהליך, יורה מילים נכריות. מילים נכריות הולמות רגע זר לזוג . מילים שבטקס החופה וודאי נשמעו לאוזן הרבה יותר ברורות, נטפו דבש.
שפתיו של הדיין נעות מהר….
וכל השאר…..
תיאור כואב וקשה
שיר מרגש על גירושין, הרומז על בגידה, הרי היא מותרת לכל, אבל אסורה בשבילו-ניגוד מחלט.
יופי של שיר,
זהו הנוסח הקבוע של טקס הגירושין היהודי – מוכרז על האישה שהיא מותרת לכל גבר פרט לזה שמגרש אותה. לדעתי הצער בשיר אינו מרמז על בגידה אלא על שקיעתה של האהבה שהייתה ואיננה.
הכאב פשוט ורק כאילו…. שיר שעובר כל כך ברור וכואב. תודה
כל כך יפה ונוגע וזורם ומובן
אהבתי מאוד
שיר חזק על פרידה, כתוב נפלא . תודה