שירה

פרו ורבו / רונית ליברמנש

נְחִילֵי עֲגָלוֹת
(עוֹלָלִים וְיוֹנְקִים)
נְחוּשׁוֹת
גּוֹדְשׁוֹת אֶת מִדְרְכוֹת
וּשְׁבִילֵי הָאוֹפַנַּיִם שֶׁל
הַצָּפוֹן
הַיָּשָׁן
בְּהָעִידָן בְּעִקָּר עַל
הַפְנָמַת
הַצַּו הַקָּטֶגוֹרִי
הַיִּשְׂרְאֵלִי
הָעֶלְיוֹן
שֶׁל קִדּוּשׁ
הַיְלוּדָה.

ניקוד: יאיר בן־חור

3 תגובות

  • עודד ניב

    רונית יקרה,
    מבין אותך, במיוחד כמי שסיים את אחריותו לשלושה תינוקות… מה גם שאני גר ליד בית-ספר והצווחות מוציאות אותי מדעתי…
    אבל – חייבים להוליד עוד ועוד, שמא ינצחו אותנו באמצעות הרחם!!!

  • אריק בנדק חביב

    רונית, איזו שמחה לפוגשך בשנית או בשלישית, אנחנו נעים במעגלים קרובים-רחוקים, ועכשיו אנחנו המעגל קריאה קבוע, בטח מבחינתי.
    קראתי את שירך ושאלתי את עצמי האם "הצפון הישן" אומר משהו למישהו שאיננו מהמיליֶה שלנו, שהרי הצפון הישן יכולה להיות חיפה, או "משגב עם" [ יסוד 1943]. מה מסמל הצפון הישן בתל אביב? את הבורגנות הפועלית בעלת הערכים? את האליטא שגורש/ה ממעוזיה בבחירות האחרונות?
    וכך, אצלי לפחות, מהרהורים על הצפון הישן נשמט הסיום אליו כל השיר זורם בעוצמה : הצו הקטגורי/הישראלי/העליון.. וגו'
    אוסיף שבתי כבר ילדה 4 ילדים, והיא חילונית גמורה וחיה ברמת-גן [ זה כמו הצפון הישן 😉 ] מבחירתהּ ובניגוד לצו הבורגני העליון של 2 ילדים ובעל חיים אהוב.
    ל"א בכל יום שישי בגבעתיים תמצאי עשרות גברים מוליכים ודוחפים עגלות תינוקות וחיוך של אושר "קצת בהמי, הייתי אומר – לולא הייתי גם אני כזה ] על פניהם.

  • מוטי

    ועל זה נאמר: "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז". ומה זה אומר?

    שאין לדעת מי היילוד ומה יהיה תפקידו בעולם(או התפקיד של אחד מצאצאיו) ולכן יש להישמר ולהיזהר מפני הסיפורים,השקרים והשיפוטים והצידוקים.

    אכן,אנשים מביאים ילדים לעולם ומספרים לעצמם לאחר מכן כל מיני סיפורים מדוע הם עשו זאת.לא תמיד יש חפיפה בין הסיפורים לבין האמת.
    באותה מידה, אנשים לא מביאים ילדים לעולם וגם הם מספרים לעצמם בעטיו של הדבר הזה כל מיני סיפורים.לא תמיד יש חפיפה בין הסיפורים לבין האמת.

    לא חייבים להפוך כל דבר לאידיאולוגיה ולכל דבר למצוא צידוק, להפוך אותו לתיזה ולאנטי תיזה. באותה מידה שאי הבאת ילדים לעולם נראית כמשהו מוצדק או "מוסרי" וכדומה, הרי שאפשר לומר זאת כמעט על כל דבר שבני אדם עושים.
    מי שלא "רוצה" ילדים(זה יכול להיות משהו באישיות,בכלל לא רצון) שלא יביא ילדים ומי שחש כי הוא "רוצה",(גם זה משהו באישיות,לא בהכרח רצון) שיעשה זאת.זהו דבר טבעי לחלוטין.(גם לא להביא ילדים לעולם זה ככל הנראה הדבר הטבעי עבור אלו שלא מביאים,כי הטבע מאפשר לאדם לומר לא לגנים שלו!)

    בכל מקרה,אפשר פשוט להיות עם הבחירה ובתוך הבחירה. מכנים זאת בשם חיים.

    זה הכל.

    לאחר שאמרתי את כל הדברים הללו, אני עצמי מסייג, כי לדעתי לא צריכים להביא יותר מדי ילדים לעולם כאשר אין יכולת לדאוג לכל אחד ואחד מהם בצורה פרטנית ואנושית (לתת את היחס האישי ואת הזמן של ההורה).
    עודף ילדים כאלו מוביל לתופעות קשות בעולם ולחוסר יציבות וזעזועים בטווח הארוך.

    יש לא מעט אנשים אופטימיים בעולם שעורכים כל מיני חישובים סטטיסטיים וכדאי שתדעו: נכון להיום יש כמעט 2 מליארד ילדים בעולם וצופים שעד שנת 2100 עדיין יהיו רק שני מליארד ילדים. איך זה יכול להיות אתם אומרים?
    יכול בהחלט להיות: הילודה הולכת ומצטמצמת (בייחוד בארצות העולם השלישי)
    ובאזורים מסויימם (כמו באירופה למשל)היא אפילו מצטמצמת מאוד.

    כדאי לזכור תמיד, כאשר האחד לא מוליד, ובכן, האחר מוליד ומוריש את הגנים שלו לדורות הבאים. לא תמיד אלו הגנים "היותר טובים" ולא תמיד הילד נולד לתרבות (או התרבויות) היותר סובלניות והקיום של האנושות כולה מבוסס על איזון. קיומם של הרבה מאוד אנשים התומכים זה בזה באופנים שונים ובשל כשרונות שונים שיש בהם ולהם(ואשר עברו בתורשה והתרבות שבה הם גדלו איפשרה לפתח בהם)מי יודע אלו אנשים ובני אדם טובים לא באים לעולם כאשר אתם מונעים זאת מהם?

    מצד שני,אי אפשר להתווכח עם המציאות. כל מיני תופעות
    במציאות מתפתחות (כגון תנועת אי ילודה)וככל הנראה יש סיבה לכך.אולי זאת דרכה של המציאות לאזן את עצמה. מי יודע?

    אני לא יודע.אני רק מעלה השערות. יכול להיות שהדרך היחידה להרוס ממש את הכל היא לאפשר רק לפנאטים הדתיים ללדת. יכול להיות שכאשר העולם יתמלא ללא שיעור בפנאטים דתיים מכל הדתות, בסופו של דבר, יימאס להם מעצמם והמשיח יגיע סוף כל סוף(לא לפני שיערפו דרך קבע אינספור ראשים).יכול להיות שהעולם ייהרס ויכול להיות שהאנושות תיעלם.

    מפריע משהו למישהו? אם היקום יכול היה לצחקק,אז הוא וודאי היה מצחקק.:)

השאר תגובה