בן קטן / אשר גל

  •  
  •  
  •  
  •  

בן קטן
לֹא יְהִי לָנוּ לְעוֹלָם
כִּי זָקַנְתִּי וְרַחְמֵךְ נִסְגַּר.
וְרַחֲמַי עָלֵינוּ גָּדְלוּ
שֶׁאֵין אָנו יְכוֹלִים לִבְרֹא
פְּרִי בֶּטֶן
שֶׁיְּשַׁמְּשֵׁנוּ בְּאַחֲרִית כֹּחֵנוּ
בִּשְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה בֵּיתֵנוּ
הָרֵיק מִשָּׁאוֹן.
פָּרְחוּ כְּיוֹנָה מִבַּעַד לַצֹּהַר
שִׂמְחוֹתֵינוּ
לֹא יָשׁוּבוּ לְהָנִיחַ
רַגְלָם.

ניקוד: יאיר בן־חור

24 thoughts on “בן קטן / אשר גל

  1. מוטי

    שיר לירי נהדר ורגיש.אהבתי מאוד גם את כל התגובות.
    תודה למשורר ותודה למגיבים,שהשקיעו מזמנם ומנפשם(לא ברור מאליו).

  2. ארלט

    "ורחמי עלינו גדלו שאין אנו יכולים לברוא פרי בטן". שיר אמת שנובע מהלב ומגיע ללב הקורא. תודה לאשר על פרי השיר, ותודה לליריקה.

  3. Evelyne Katz

    שיר יפה, חכם, כתוב נפלא, מעורר מחשבה.

    תחילת השיר מזכיר שתי דמויות:

    – האחת מן המקרא, רחל אמנו שנואשה להביא ילד לעולם – רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ שנות עקרות גרמו לה לאיים "הָבָה-לִּי בָנִים, וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (בראשית, ל', א'). רחל ילדה לבסוף בן וקראה לו יוסף, שם המציין את כבודה שהוּשב ואת הציפייה לבן נוסף.

    – השנייה, רחל המשוררת שלא הביאה לעולם ילדים.

    בהמשכו הישיר של השיר חובה להתייחס לשורות אלה המרמזות לסיפור בנייתה של תיבת נוח שנבנית על פי המידות שהוכתבו ע"י הקב"ה עצמו "בִּשְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה בֵּיתֵנוּ".

    הבנייה מתבצעת "בְּאַחֲרִית כֹּחֵנוּ" כאחרית הימים.

    "פָּרְחוּ כְּיוֹנָה מִבַּעַד לַצֹּהַר" שוב אזכור של תיבת נוח. בתום המבול היונה חזרה אל התיבה ועלה של זית בפיה, ורק בפעם השלישית לא חזרה כלל. כך הבין נוח שפני האדמה יבשו והעונש הוסר.

    אך בסיום השיר בשונה מסיפור התיבה "שִׂמְחוֹתֵינוּ לֹא יָשׁוּבוּ לְהָנִיחַ רַגְלָם." נראה שאין מחילה על העוונות ואין עוד תקווה נראית באופק.

    תודה לאשר גל

    תודה לליריקה על הבאת השיר.

  4. זיוה גל

    לקריאתי,

    הארמז שהמשורר הניח בשירו, מחד מנוגד למקור כי בשיר אין תקווה (שם- בן לו היה לי וכאן – לא יהי לנו לעולם)
    אלא ששירה של רחל רומז גם למקרא ושם רחל אמנו בת כמה הייתה כשעדיין פיללה לבן? (לפחות על פי האגדה)
    הרמיזה הכפולה מחזקת את עוצמת האכזבה.
    מאידך, הארמז זהה למקור אצל רחל המשוררת ב-אי היכולת להביא ילדים לעולם ומכאן העצב הגדול. אפילו הרחמים
    כבר פרחו להם, על משקל הילדים שתפקידם לעזוב את הקן, ולא כך היא במציאות השירית. לא רק הרחמים פרחו, גם
    יונת השלום פרחה מבעד למטאפורה היפה "צוהר שמחותינו" ולא מבעד לתיבה בסיפור המיתוס הידוע.

    כמעט שכחתי – להבנתי, השיר מדגיש בנוסף, באמצעות הטענה המועלית בו, את עליבות הזיקנה ואת זמניות האדם

    שיר מרגש, חכם וכתוב היטב
    תודה

  5. נילי אמיר סגל

    שיר נפלא ומרגש. ייתכן והוא גם מתכתב עם שירה של רחל המשוררת "אורי". אבל זה רק מחזק את עוצמתו.

  6. נילי אמיר סגל

    זהו שיר אישי נוגע ומרגש עד דמעות. ייתכן והוא גם מתכתב עם שירה של רחל "אורי". אבל זה רק מחזק את עוצמתו.

  7. רחל בכר

    הצגת השלם באמצעות הבן בדגש על בן קטן כסמל לאופטימיות וכיסוף להשבת שמחת החיים הנעלמת
    בצימוד המילים רחמך ורחמי, הכותב אינו מטיל את מלוא האחריות על הרחם שנסגר והוא נוטל אותת גם על עצמו (ידוע כי גם גבר זקן מסוגל להוליד ילדים) אלא שהוא מגדיל לעשות והרחמים גדלו על שני בני הזוג במקביל.
    בִ"ּשְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה בֵּיתֵנוּ
    הָרֵיק מִשָּׁאוֹן."
    נשאלת השאלה האם נשמע בה שאון ילדים בעבר? ואם לאו באלו שמחות מדובר? האם אמות המידה השתנו?

    1. רחל בכר

      הצגת השלם באמצעות הבן בדגש על בן קטן כסמל לאופטימיות וכיסוף להשבת שמחת החיים הנעלמת
      בצימוד המילים רחמך ורחמי, הכותב אינו מטיל את מלוא האחריות על הרחם שנסגר והוא נוטל אותה גם על עצמו (ידוע כי גם גבר זקן מסוגל להוליד ילדים) אלא שהוא מגדיל לעשות והרחמים גדלו על שני בני הזוג במקביל.
      בִ"ּשְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה בֵּיתֵנוּ
      הָרֵיק מִשָּׁאוֹן."
      נשאלת השאלה האם נשמע בה שאון ילדים בעבר? ואם לאו באלו שמחות מדובר? האם אמות המידה השתנו?
      הנטייה שלי היתה לקרוא את השיר בן קטן לו יהי ולכן מתעוררת השאלה אולי שהחלטה על אי הבאת ילדים לעולם נעשתה מבחירה של הכותב, אשר מכה עתה על חטא

  8. מנחם בן

    שיר שובר לב. אני לא בטוח שהכוונה היא לילדים שבגרו אלא אולי לילדים שלא היו מעולם. אשמח לדעת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *