שמיים מצוירים / דוד ברבי

  •  
  •  
  •  
  •  

שָׁמַיִם מְצֻיָּרִים אֵינָם מִתְעַבְּרִים
רַק נִצְבָּעִים בְּשֶׁמֶשׁ עֵירֻמָּה
צוֹבְעִים אֶת עֵינֵינוּ
בְּרֶגַע קָסוּם אֶחָד מִתְחַלֵּף
קוֹפְאִים בְּרִגְעֵי הָעַרְבַּיִם
עֵת צוֹנַחַת הַשֶּׁמֶשׁ
לִצְבֹּעַ אֶרֶץ חֲשׁוּכָה
אַחֶרֶת

ניקוד: יאיר בן־חור

13 thoughts on “שמיים מצוירים / דוד ברבי

  1. רחל ניר

    אוהבת את השיר
    רואה בעני את השמיים הנצבעים
    ואם תרשה לי אצרף את השיר ( עם קרדיט לשמך , כמובן) באחד מצילומי השקיעה שאצלם

  2. מוטי

    המילה התעברות פירושה רגע קליטת הזרע על ידי הביצית ותחילת התהליך של יצירת האדם.
    משמעות נוספת היא גם השתנות, היות דבר מה במצב של שינוי, שהוא ניגוד למצב של קיבעון ושל ניוון. התעברות פירושה גם יכולת להתפתחות יצירתית. האמנות מבוססת על יכולת האדם לפריון, כלומר על יכולתו של האדם לקלוט זרעים של "אמת" ,להכיל אותם בתוכו לאורך זמן ולאפשר להם להתפתח לדבר מה שלם, שיש לו "חיים" משל עצמו והוא פועל לאחר מכן כסוכן של יופי בעולם, על מנת לעורר יצירה חדשה והשראה חדשה. זהו מעגל של השפעה שיש לו מקורות שונים.

    מדוע השמיים מצויירים? כי הדובר מתבונן בתמונה שבה שמיים מצויירים ,אבל מדוע זה תופס את תשומת ליבו? כי שיר, במידה גדולה, אף הוא תמונה והדובר בשיר נותן את דעתו על מהות התמונה הזאת, על מהות החיקוי הזה, של המציאות. מה "משמעותה" של המציאות והאם ניתן להתחקות אחר המשמעות הזאת, אם קיימת בכלל, באמצעות החיקוי? מה תורם החיקוי למציאות? מדוע הוא בכלל נדרש? מה מניע את האדם לעסוק בחיקוי המציאות, כאשר "הדבר" "האמיתי",הרי מונח אל מול עיניו, כדי שיתבונן בו, כדי שיראה אותו!

    אבל האדם, ככל הנראה, אינו רואה. האדם נמצא בשינוי מתמיד והמציאות הנקלטת נמצאת בשינוי מתמיד. במה הוא יכול להתבונן, מה הוא יכול באמת לקלוט? התמקדות במשהו אחד, פירושה סינון של כל הדברים האחרים והרי בכל זמן נתון מתמקדים במשהו אחד או בשניים או ביותר, אבל יש מיקוד מסוים, כי להיות בתוך המציאות ולפעול בה, פירושו למקד את תשומת הלב למה שנתפס. לסנן! המוח עושה זאת באופן אוטומטי, הוא יוצר בעצמו תמונת מציאות, שהיא אינה המציאות, הוא מרכיב את המציאות מחדש על סמך פילטרים מוכנים מראש, שהותאמו אבולוציונית למין ולגזע במשך אינספור שנים. אז מה ההבדל בין תמונת המציאות של המוח המצייר ובונה לבין תמונת המציאות המצויירת של השמיים?

    יש סיכוי טוב, שדווקא האמנות הבאה ללכוד את תמונת השמיים הסטטית ומציירת אותה, לוכדת באותו רגע אינספור פרטים מרובדים בתמונה אחת ומאפשרת באמת להתקרב להתבוננות אמיתית במה שהיא מחקה ומנסה לייצג בדרכה.

    השמש היא רגע של השראה, של היפתחות לאור, של יציאה ממצב המודעות הרגיל, המאפיין את חיי היום יום, מצב המיקוד והפעולה התכליתית, לעבר מצב של התפזרות, ממש כמו קרני השמש, של התמזגות, של התעוררות של הנפש בכל חלקיה השונים, של נתינה עמוקה,של הכלה, של אהבה. זה הרגע הקסום, שניתן להקפיא אותו אך ורק ביצירת האמנות. השמים המצוירים הקופאים ברגעי הערביים, רגעים של בין לבין, בטרם ירד הערב, הליל, בטרם יזרח אורו השאול של הירח, השמיים הללו , למרות היותם מצויירים וצבועים בעצמם "בשמש עירומה" , "צובעים את עינינו ברגע קסום אחד מתחלף". הם מאפשרים את הקסם, אבל הם עצמם כבר מאבדים חלק מהקסם באותו רגע עצמו. מה שנלכד בתמונה כבר לא ישתנה יותר לעולם, יישאר לעולם כפי שהיה בשעה שנלכד בתמונה, אבל התמונה עצמה, תמשיך להשתנות בתוך האדם התופס אותה, הרואה אותה.

    עֵת צוֹנַחַת הַשֶּׁמֶשׁ
    לִצְבֹּעַ אֶרֶץ חֲשׁוּכָה
    אַחֶרֶת

    היכן צונחת השמש, במציאות?בציור? זה כבר לא כל כך משנה.יש דינימיקה במציאות, שהאמן מבקש לתפוס באמצעות אמנותו ולתת לה ביטוי. בעוד השמיים והשמש העירומה קפאו בציור, הרי שהם ממשיכים, במידה גדולה לפעול את פעולתם בנפשו של האדם, מאירים אותה ומאירים את העולם בנוגה שאינו נגמר לעולם ,במחזוריות ויופי שאין להם סוף.

  3. ארלט

    יפה השיר. הן מהצד הפואטי והן מצד המשמעות. "ארץ חשוכה" יכול לרמוז כל צידו השני של הכדור אבל גם על "חשכה" מסוג אחר, שיפה לה אור השמש המחטא… תודה לדוד ולליריקה.

  4. זיוה גל

    תמונה כל כך יפה של זריחה/שקיעה והמעבר החד ביניהם שמעביר את התנועה.
    הסיום כל כך אופטימי:)
    עֵת צוֹנַחַת הַשֶּׁמֶשׁ
    לִצְבֹּעַ אֶרֶץ חֲשׁוּכָה
    אַחֶרֶת

    אפילו לשקיעה יש תפקיד השמש אינה מפסיקה לזרוח היא רק הולכת למלא את תפקידה במקום אחר.
    כמובן שהמשמעות המטאפורית כאן נפלאה.

    שמיים תמיד נראים אחרת אף פעם אינם חוזרים על אותה תמונה בדיוק
    ואת זה אומרת לך מי שמאוהבת בשמיים, ונוסעת לשם תכופות

    והשיר העדין הזה שלך יכול לפזר כל דכדוך
    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *