דוקטור אפר ועפר / אייל זוסמן

  •  
  •  
  •  
  •  

 
דּוֹקְטוֹר אֵפֶר וְעָפָר
לֹא נוֹגֵעַ אִם הוּא לֹא חַיָּב
לֹא עוֹשֶׂה כְּלוּם כְּשֶׁמְּיֻתָּר
רַק שׁוֹתֵק וּמְשַׁלֵּב יָדָיו.
 
דּוֹקְטוֹר אֵפֶר וְעָפָר
מַחֲזִיק מַעְבָּדָה וּמַאֲמָר נוֹסָף נִכְתַּב
אֲבָל הַחֲדָשׁוֹת טוֹבוֹת רַק לָעַכְבָּר
אָז הוּא בּוֹהֶה וּמְשַׁלֵּב יָדָיו.
 
דּוֹקְטוֹר אֵפֶר וְעָפָר
הוּא רַק שָׁלִיחַ אַךְ בְּפִיו הַצַּו
מַמְלִיץ לִשְׁלֹחַ יָדַי לַנַּעַר
לְהַפְסִיק אֶת הַנִּסּוּי עַכְשָׁו.
 
לִהְיוֹת אָחוּז בְּתוֹךְ מֶחְקָר
דְּפִיקוֹת הַלֵּב הֵן רַק מִסְפָּר
כָּךְ תִּשְׂרֹד בְּעוֹלָם אַכְזָר
אָדוֹן רוֹפֵא רַק אֵפֶר וְעָפָר.
 
אַחַר כָּךְ יִבְדְּקוּ טֶמְפֶּרָטוּרָה בַּמְקָרְרִים
וְיַחְפְּרוּ בָּאֲדָמָה בְּדִיּוּק שֶׁל מִילִימֶטֶר
יַנִּיחוּ סֶלַע שֶׁגַּם אֱלֹהִים לֹא יָכוֹל לְהָרִים
הַדּוֹקְטוֹרִים שֶׁל הֶעָפָר וְהָאֵפֶר.

ניקוד: יאיר בן־חור

7 thoughts on “דוקטור אפר ועפר / אייל זוסמן

  1. עודד ניב

    שיר מרשים ומעורר מחשבה. אני אישית אוהב שירים מעמיקים שדוחפים את הקורא לחשוב ולשאול שאלות, אבל מעדיף שפה "קלה" יותר לעיכול. בהיותי איש תקשורת אני מקפיד להעביר בשירים שלי מסרים "פשוטים" יותר, כמעט בפרוזה,אבל לא פחות חשובים במהותם.
    לגבי ההרצאות של מוטי – קצתי בהן. בגלל אורכן שאינו מעורר חשק לקריאה, וגם בהליכה של הכותב במעגלים מתישים. מבחינה תקשורתית – הציון הוא אפס ! קצר, תמצת ידידי המכובד! לא לכולם יש זמן וסבלנות לקרוא מגילות (במיוחד שאינן גנוזות)…

  2. מוטי

    בפעם האחרונה שבדקתי לא מצאתי שום סלע שאלוהים לא יכול להרים. בכל מקרה, אזכור יפה, שוודאי היה מטריד כמה פילוסופים ותיאולוגים מהדורות הקודמים ואולי כמה משוררים בני ימינו.:)

    כך וגם כך,נ ראה שהעורכות של האתר תמיד מפרסמות כמה שירים על אותו נושא, פחות או יותר, זה אחר זה, כך שנראה לי שאנו צפויים לראות כאן עוד כמה שירים על מוות. מה נגיד ומה נאמר, בסוף עוד נהפוך להיות דוקטורים בנושא, נצבור הרבה ידע ואז מה יקרה? נמות וכל הידע ירד לטימיון או יעבור לידיו של דוקטור אחר.
    לכל אחד יש מחליף ולמעשה אפילו הרבה מחליפים שמחכים בסבלנות לתורם,להידחק אל העולם ולשחק את המשחק שוב ושוב ושוב.

    החיים הם לא עניין של חשבונות עקרים או בחינת מעבדה, יש בהם הרבה יותר מזה וכאשר רואים את החיים מהיבט צר מאוד, או אך ורק מהיבט אחד, כאשר הופכים הכל לעניין של "אובייקט" שמתבוננים בו מהצד, מנטרלים מהחיים את המרכיב החשוב בהם ביותר, והוא החיים עצמם, האדם עצמו, "העצמי" עצמו.והעצמי עצמו הוא הכל,הוא היקום,הוא הכולות.

    חל כאן היפוך, לא עוד עכבר מעבדה, אלא על דרך המשל והסיפור, הנער חולם החלומות, המהות, הנפש,האדם,
    הוא המקורב לצורך הניסוי.לא אלוהים הוא המנסה כאן,אלא אלו שאיבדו את "האלוהים" בתוך עצמם,שהרחיקו את עצמם מהשפעתו, וזאת אכן דרך, אחת הדרכים לשרוד בעולם "אכזר", באמצעות האטמות, עיקור של הרגש, האדם יכול לשכוח את עצמו ובאמצעות כך גם להקהות את סבלו. מה בני אדם לא יעשו כדי לא להביט ברגש האמיתי, האותנטי? בכך הם מפסידים מתנות גדולות וחיים חיים שמעל לפני השטח נראים אולי "מוצלחים", אבל למעשה נטולי כל מהות, כל אמת. חיים של אובססיה ושל פנטיות ודל דיכוי פנימי,דיקטטורה סטייל סטאלין פנימית.

    שילוב הידיים הוא גם ביטוי לתחושת סמכות ולסוג של יהירות, אבל גם לסוג של התגוננות וריחוק מהדברים.

    לֹא נוֹגֵעַ אִם הוּא לֹא חַיָּב
    לֹא עוֹשֶׂה כְּלוּם כְּשֶׁמְּיֻתָּר

    מעדיף לכתוב עוד "מאמר". אכן אלו חיים של חיצוי והדחקה ולמולם למעשה עומדת השירה, שהיא הניגוד המוחלט והחריף לכל צימצום או רדוקציה כזאת לנפש.

    שיר יפה שכתוב היטב.אהבתי.

  3. לאה צבי (דובז'ינסקי)

    שיר בעל הומור ציני המחבר אותי עם אוזלת היד של הרפואה והמחקרים, שיר כואב ומרגש בעל דימויים נהדרים. תודה

  4. רחל אשד

    מאד מרגש ונוגע ומקורי. שיר מורבידי עם הומור שחור. הייתי מסירה את השורה הסוגרת. מיותר, והשיר מסתיים עצמתי יותר בלעדיה.

    1. אייל זוסמן

      יש בזה יותר ממשהו.
      בין היתר שקלתי להכניס את הבית האחרון לסוגריים.
      (אני אוהב מדי פעם לעשות כך)

להגיב על מוטי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *