רוצה לזכור את הכול / מיכאל זץ

  •  
  •  
  •  
  •  

 
אֲנִי רוֹצֶה לִזְכֹּר אֶת הַכֹּל.
אֶת הַיָּמִים שְׁטוּפֵי הַשֶּׁמֶשׁ
וְאֶת הַסְּעָרוֹת שֶׁהִתְדַּפְּקוּ בְּרַעַשׁ
עַל שִׁגְרַת הַיּוֹם־יוֹם.
אֶת רַחַשׁ הַצַּמֶּרֶת
וְקוֹלוֹת קְטַנִּים
שֶׁל צְעָדִים הוֹלְכִים מִתְקָרְבִים,
חִיּוּךְ שֶׁל אַחֲרֵי גַּעְגּוּעַ
וְרֹאשׁ יַלְדָּתִי מֻנָּח עַל כְּתֵפִי.
 
יֵשׁ שָׁעוֹת בָּהֶן רוּחַ חַמָּה
מְפַזֶּרֶת אֶת הַזִּכָּרוֹן,
כְּמוֹ זְרָעִים שֶׁל סַבְיוֹן אֲבִיבִי
וּבִמְקוֹם לָרוּץ אַחֲרָיו
אֲנִי עוֹמֵד בַּמָּקוֹם,
נִפְעָם.

6 thoughts on “רוצה לזכור את הכול / מיכאל זץ

  1. מוטי

    זכרונות חיוביים הם בדרך כלל פחות נפוץ מזכרונות שליליים. מדוע? ככה, משום שכך המוח בנוי. אנו מעוצבים אבולוציונית לזכור דברים שליליים, כדי שנוכל להשתמש בזיכרון השלילי בפעם הבאה שהוא יהיה הכרחי. זכרונות חיוביים מתאדים לנו מהמוח די מהר יחסית. יש להם משך חיים קצר למדי. כדי לזכור זיכרון חיובי, יש להתאמץ לזכור אותו ולעשות זאת מייד בסמיכות לאירוע. דוקטור ריק הנסון (שכמה מספריו תורגמו גם לעברית) דן בנושאים הללו בהרחבה וןמציע טכניקות שונות לביצוע מה שהוא מכנה taking in the good. יש כמובן יוצאים מן הכלל. למשל, אנשים מאוהבים יזכו בחושים מחודדים מאוד ותפיסה רחבה מאוד לזכור כמעט כל זיכרון הקשור באהוביהם ובמקומות שבהם נפגשו וכדומה. אנשים שזכו להתעלות רוח יוצאת דופן בחייהם, בפתאומיות, או לאחר מאמצים ניכרים, יזכרו גם אותה, אבל בדרך כלל, כאשר מבקשים מאנשים לזכור יותר ממשהו חיובי אחד אפילו כמה מתקופות שונות בחייהם, הם יתקשו לעשות זאת (זה תלוי גם באדם כמובן,באישיות וכדומה). מוחם של המבוגרים נמצא באופו בסיס במצב של stress,של גלי בטא מטרידים ולכן,יש להעביר את האדם למצב אחר לפני שאפשר לחלץ ממנו משהו קצת יותר חיובי.לפני שהוא יכול להוקיר תודה על כל מה שיש לו ולא להתמקד במה שאין לו, בשליליות.

    מעבר לזיכרון יש כמובן את החוויה שהיא הבסיס לזיכרון. השאלה היא מה האדם רוצה לטפח: זיכרון של דברים שחלפו( להיות במסע בעקבות הזמן האבוד ,לחיות בנוסטלגיה כל הזמן) או להבין שהבסיס של הזיכרון היא ממילא החוויה ומי שאינו נמצא במקומו בשעה שהוא חווה, אינו חווה באמת ולכן אינו יכול לזכור באמת.
    ההתפעמות היא רגש עוצמתי מאוד. הזיכרון עלול להפריע לרגש ההתפעמות, משום שהזיכרון הופך את האדם למלא וההתפעמות האמיתית היא כאשר האדם עומד ריק לחלוטין ומשתאה אל מול קיומו החד פעמי וקיומם החד פעמי של כל הדברים כולם.

    כאשר האדם נותר ללא "Vזיכרון" שלו, הוא נמצא במצב של פתיחות מירבית לפלא הקיום שלו עצמו ושל העולם על כל ברואיו בכלל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *