במלאת שבע שנים למות שי אריה מזרחי / מתי שמואלוף

  •  
  •  
  •  
  •  

 
לפני מספר שנים ביקרתי בהלווייתך שי בקרית שאול. אני נזכר איך היה לי קשה לראות אם שקוברת את בנה. היום אני יושב בעיר אחרת, ביבשת אחרת, במצב זוגי אחר לגמרי, עדיין כותב שירה בעברית ומביט אליך שי. הקלישאה אומרת שאנחנו מביטים אחורה אל המתים. אבל האמת היא שהמתים הולכים איתנו לכל הדרך ומביטים בנו בכל צעד. לא מעט פעמים אני שואל את עצמי מה היה קורה לו היית עומד מול הלחץ של השדים שלך להשתיק את קולך לנצח. אין אדם שלא התעורר לפחות פעם אחת בבוקר וחשב, בשביל מה אני חי? וברגעים קשים יותר: למה אני לא גומר עם זה וזהו.
 
שלושה חודשים לפני מותך, נכחתי בהשקת ספרך השני ״הוא המסמן את המקום״. היה אירוע קטן בחנות הספרים ״סיפור פשוט״ שבנווה צדק בתל אביב. למרות כל הפעילות החברתית-פואטית שלך, כתיבתך התרחקה מהפוליטי. לעיתים נגעה בפילוסופי ובמופשט, ולעיתים הייתה בוטה וישירה. דאגת להביא עראק תאנים משובח ששתינו מאחורי החנות. ואתה התרגשת מאוד מכל הקראה. אני מביט בתמונה הזאת ששלח אלי הצלם הפואטי עזרא לוי שאותה מצאתי בתיבת המייל:
 


מזרחי בהשקת ספרו השני. צילום:עזרא לוי – צלם פואטי

 
אתה מביט בשיר שלך, כל כך יפה, עם השיער הארוך, כולך שקוע במילים שהן רק שלך. אני יושב מאחורה בקהל עם חולצה של בית"ר ירושלים שקניתי בכדי להכעיס את עמוס עוז בהשקה של בנו דניאל. ומאז הסתובבתי איתה, כי אהבתי את הצבע הצהוב, עד שאכרם ידידי אמר לי שזה חולצה של שונאי ערבים והפסקתי ללכת אתה. בינתיים אתה וגם עמוס עוז בעולם שאין חזרה ממנו.
 
אחרי ההשקה כתבת לי במייל [29.6.2019]

אהלן
תודה על שהגעת אתמול ועל ההקראה המיוחדת והיפה, ריגשה אותי
נתראה בעוד שמחות

כן היית די אופטימי ולא ידעת שהסוף מתקרב.
 
פעלת הרבה בשביל אחרים: הקמת את האתר ״כאוס״ שאירח לא מעט משוררים בשיריהם עם רישום קל שכתבת על כל יצירה. ברגע שהקמנו את איגוד המשוררים הצטרפת מיד והיית פעיל בולט. תמיד היית מוכן לסייע למשוררים ומשוררות בתחילת דרכם.
היית פעיל בתנועת השירה ״גרילה תרבות״ ואף ארגנת את אירוע המחאה על אי העלאת שכר המינימום מול בנק ישראל. זאת היתה הפגנת גרילה תרבות היחידה שלא השתתפתי. האמת ששיקרתי שאני חולה, אבל הייתי אחרי פרידה קשה מבת זוג. מצד שני, כשהמחאה עברה ונותרנו עם ממשלה של בנט, לפיד ונתניהו, והציבור היה מוסת, לא מצאת את מקומך. וכמו בסרט ילדים, הבריונים מוצאים איך לפגוע בילד החלש יותר.
 
היית מאוד פעיל ברשת, ולפעמים אני מרגיש אשם שבגלל הפעילות שלנו בגרילה תרבות, הפכת לרדיקלי כמו צ'יקי וכמוני. והרדיקליות גרמה לך להתווכח עם המון אנשים על הדעות שלך. ואיבדת את העבודה שלך, כי הימנים הגזעניים דאגו לכך. ונכנסת לצרה כלכלית וחברתית, ונחנקת מהתרבות הישראלית המשתיקה קולות ביקורתיים.
ואולי היו עבודות אחרות שהיית יכול למצוא אבל לפעמים, אצל אנשים פגיעים כמונו, פגיעה במקום עבודה, יכולה לסיים הכול. להחשיך את כל המצב, אם מוסיפים לזה את הטיפולים הפסיכולוגיים, את הדרך בה אנחנו קוראים חדשות ומשתתקים.
 
באופן הכי אישי, מותך היה בשבילי מוות חברתי של תקופה. הוא סימל בשבילי את החברה של פוסט המחאה החברתית. כל מהפכה שנכשלת היא תקופה נוראית ביותר ליוצריה, כי אובדן הצעד הזה של קפיצה מעבר למכשולים, הופכת להתבוססות בבוץ הכי נורא והכי מסריח.
 .
יש אנשים כמוני שלא הצליחו לעמוד מול המפלצת, וזזו הצידה, ויש כמוך שהמפלצת בלעה אותם. ובכל זאת, זיכרונך פה איתי, גם אלפי קילומטרים מהמקום המקולל ההוא שסיים את חייך.
דרך הענווה שלך ואהבתך לשירה יחסרו לנו מאוד. מחויבותך לשינוי מתקן בעולם הספרותי ורוחך הלוחמת יהוו לנו סמל ומופת לשנים שיבואו.

 

בצד האחר של השירה / מתי שמואלוף

 
אַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁנִּפָּגֵשׁ רַק בַּשְּׂמָחוֹת
אֲבָל אֵין שִׂמְחָה בְּלִי אֵבֶל, בְּלִי שָׂפָה
בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹקְדִים, מִישֶׁהוּ נִקְבָּר
בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנַחְנוּ קוֹבְרִים, מִישֶׁהוּ נוֹלָד
בְּכָל פַּעַם שֶׁאַתְּ מְחַבֶּקֶת אוֹתִי בַּלַּיְלָה,
מַשֶּׁהוּ בִּי נִצָּל.

מתוך "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים" בהוצאת פרדס.

6 thoughts on “במלאת שבע שנים למות שי אריה מזרחי / מתי שמואלוף

  1. עזרא לוי (צלם פואטי)

    מרגש, גם מדמיע. השיר, ומה שכתבת, מתי. שנינו הכרנו אותו גם במהלך הישיבות השוטפות של ״מאבק המשוררים״, גם בערבי שירה. הוא היה לוחם צדק חברתי, ותמיד ״הלך עד הסוף״. כיום, שלושת המילים האלה הן בעלי כפל-משמעות, לצערי הרב.
    יהי זכרו ברוך.

  2. לאה צבי (דובז'ינסקי)

    כואב ועצוב, מרגש לקרוא את השיר ואת דבריו של מתי שמואלוף ולכן רונית וענת המשיכו עם תרומתכן החשובה של אתר ליריקה.

  3. אריק

    תודה על הדברים שכתבת.
    אינני מוכר כלל בקרב ידידיו וחבריו של שי. בשנתיים האחרונות לחייו הורחקתי מסביבתו לחלוטין, וגם לפני הייתי תמיד בשוליים, וזה מצא חן בעיניי מאוד.
    בשיחה שקיימנו בקפה תמר [ אז הוא עוד היה חי ], הבהיר לי, שזהו זה.נגמר, יש לו בת זוג ואתה הוא יחיה.
    לא כעסתי אף לא נעלבתי. חיי היו ועדיין מספיק מורכבים מכדי לצרף אליהם מישהו שאינו מעונין לקחת חלק בהם. אבל בראשית דרכו ב"קהילה" הפואטית והאגרסיבית בת"א, עת עוד היה סטודנט באוניברסיטת בן גוריון, הייתי בין ראשוני קוראי השירה שלו, בין אלה שיעצו ואף הכריחו אותו, כמעט, לכתוב ולפרסם.
    בין היתר ראשית ביכוריו נמצאים בפורום הזה – בסימן כתיבה – אני מצרף אוסף של קישורים סביב שמו. [ יש לדעת שמאז 2002 נמחקו הרבה חומרים, לצערי ] – https://tinyurl.com/y2uhwp4n
    נדמה לי שעדיין הוא לא זוכה להרבה תשומת לב בגלל הקשר העמוק שvhv לו לגדה השמאלית ולמפלגה הקומוניסטית הישראלית.
    חברת המשוררים התלביבית דחתה אותו בצביעות שבה, בפוליטיקה הפנימית שהגדילה קטנים והקטינה גדולים. אחד המשוררים שממש אהב היה אלמוג בהר יבדל"א.
    יהי זכרו ברוך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *