* / יובל גלעד

  •  
  •  
  •  
  •  

 
*
 
בַּסְּתָו
בְּכָל אֵירוֹפָּה
עֲלֵי שַׁלֶּכֶת
לוֹבְשִׁים צָהֹב
לְזֵכֶר יְהוּדִים.
 
*
 
הַנַּצְרוּת
מוֹכֶרֶת חֶמְלָה
עֲבוּר כֹּחַ
וְהוֹפֶכֶת כְּאֵב
לְזָהָב
מְעַטֵּר כְּנֵסִיּוֹת.
 
*
 
בְּסוֹף הַלַּיְלָה
בְּעִיר עַתִּיקָה
רֵיחַ שֶׁתֶן
שֶׁל שִׁכּוֹר
מְקוֹמִי עָנִי
כְּמוֹ מַזְכֶּרֶת
לְתַיָּר אָנִין
שִׁכּוֹר הוֹד
בְּבֹקֶר יָפֶה.

ניקוד: יאיר בן־חור

7 thoughts on “* / יובל גלעד

  1. מוטי

    האם באמת בסתיו, בכל אירופה, עלי שלכת לובשים צהוב לכבוד יהודים?
    האם באמת הנצרות מוכרת חמלה עבור כוח והופכת כאב לזהב מעטר כנסיות?(מה עם אמא תרזה למשל או
    פרנציסקוס הקדוש מאסיזי?אלו היו בעלי כוח,אמיתי רוחני וחמלה הייתה פועל יוצא שלו:)

    בכל מקרה,כאלו המשתינים בקיר לא חסר בשום מקום, אפילו כאן בארץ.
    כאלו המנצלים כוח דתי לעשיית כסף ולמרמה לא חסר בשום מקום ובשום תקופה,אפילו כאן בארץ.
    יש המגדילים לעשות,עושים צרכיהם בפומבי ומגלגלים את הר הזבל שלהם אחר כבוד כמו חיפושית הזבל.
    מתגאים בו(אני לא אנקוב בשמות אבל לא חסר)

    בכל מקרה,גם השתינו וגם חרבנו אצלנו בחדר הפח במהלך השנים.

    רחמנא ליצלן אבל הבניין שלנו קרוב לפאב מלא בשיכורים צוהלים
    עד שעות מאוחרות.וכל עוד האדם שיכור(מכוח או שלא מכוח)לא אכפת לו מעצמו, קל וחומר מאחרים.

    האל ייתן לנו כוחות לסלוח להם כי המה לא יודעים את אשר הם עושים. לא נעמיד אותם למשפט, לא נגזור עליהם גזר דין. לא אברך אמנם, אבל אשתדל גם לא לקלל, שמא אצא מברך בכל אופן..:)

    רק בריאות ושה' ייתן כוח לעמו ישראל כנגד כל האנטישמים בעולם,(אני לא מוסיף ימח שמם.:)
    ואם ייתן לנו האל הטוב כוח ברוב חסדו, מי ייתן ונדע להפוך זאת לחמלה ואהבה חובקת כל.
    ולא נהיה כמו אלה הפוסלים תמיד במומם.

    אדם ,כדאי לו,שלא יברח מעצמו ויתבונן בעצמו. יכול להיות שכולם חארררות?כולם רק מחרבנים כל היום?:)

    ברכות ובריאות,לאירופאים, לישראלים ולכולם באשר הם.(גם לאמריקקים,שבכל שנה בסתיו כל העלים באמריקה לובשים צהוב לזכר האינדיאנים והאצטקים.כשחושבים על זה,שומו שמיים, גם האמריקאים הגיעו בעיקר מאירופה ועשו שמות באוכלוסיה המקומית.:)

    טוב, עכשיו בנוגע לשירים עצמם. השיר השלישי יפה,אהבתי את הקוטביות ודו המשמעות של שתן השיכור לעומת "שיכור ההוד" של התייר,הזמני,המתבונן מבחוץ.יש כאן ניגוד העומד בבסיסה של האמנות.החיים מלאים ביופי,אבל גם בכיעור.האמנות לוקחת גם מזה וגם מזה ומאחדת,יוצרת משהו חדש לחלוטין.השיכור הראשון בורח אולי מצרותיו.השיכור השני,בורח אולי מעצמו לעולם האסתטי(ראו תיאוריו של קירקגור בנוגע להוויה האסתטית)

    השיר השני הוא בסך הכל טיעון,כלומר אמונה של הדובר המציג אותו. אני יכול להסכים ויכול שלא להסכים
    ולמעשה הטיעון יכול להיות נכון בחלקו ויכול שלא להיות נכון כלל וכלל בהקשרים אחרים.

    השיר הראשון מעלה טענה כמעט מרחיקת לכת,מטאפיזית הנוגעת לשקיעת היבשת. מקום שבו נרצחו כל כך הרבה יהודים,הוא מקום שבו שורצת אפלה תמידית מתחת לפני השטח, חטא כמעט קדמון שלא יעזוב ותמיד ישכון.אולי. אי אפשר לדעת. היהודים היו שם תמיד ברקע מבחינה היסטורית ואלוהים לבדו יודע מה הדבר הטוב ומה הדבר הרע ומהו הרע שיהפוך לטוב ומה הטוב שיהפוך לרע(במידה ולא ישמור על עצמו וייזהר)

    על כן אל תשפוטו שמא תישפטו..:)

    מצד שני,גם אלוהים לא יודע ועל כן המלאכה הזאת נותרת לאדם הצומח ומתפתח.

    1. יובל

      תודה לאה, ותודה גם מוטי.
      למוטי – תודה על הקריאה האינטליגנטית, מסכים עם הדברים.
      כמובן שהיו דברים יפים בנצרות, למעשה האמנות המערבית וזאת של הרנסנס (שאני מעריץ) הן תולדה של אהבת היופי בנצרות, אבל היופי לכשעצמו קצת נוטה לשרת כוח ועושר.
      לגבי הנצרות – יש לי יחסים סבוכים אתה, ברור שהיו שם קדושים ורעיונות נהדרים, כולל של ישוע,
      ושל פאולוס ועוד. אני קורא בברית החדשה לא מעט. ואני בהחלט לא קרוב לשום יהדות ישראלית בת זמננו, אבל בשם השם נעשה ונצליח, וגם הקיסר המקומי בכלאו יסריח (אפרופו שתן).

  2. לאה צבי (דובז'ינסקי)

    אמנם אינני מהמרחיקות מעבר לים….והשיר נותן תמונה עגומה מתחת לפני היופי לכאורה….תודה.

  3. יובל

    תודה אביחי, אורנה ורחל!
    ותודה לאתר היקר ולעוסקות ולעוסקים במלאכה על הבית לשירים.
    ליאיר המנקד – שֶׁתֶן ולא שֶׁתַּן – אנא תקנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *