שירה

* / ⁨תמי קויפמן⁩

דצמבר 28, 2019 /

 
כַּפּוֹת
יָדִי מְקֻמָּטוֹת.
מְדַבְּרוֹת אֵלַי בִּשְׂפַת הַסִּימָנִים.
אֲנִי קוֹרֵאת בַּקְּמָטִים וּמְאַתֶּרֶת אֶת כַּף יָדָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה שֶׁהָיִיתִי.
עוֹרִי חָלָק,
הֶעָתִיד, בְּכַף יָדִי
 
כַּפּוֹת יָדִי מְקֻמָּטוֹת.
אֲנִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת אִתָּן קַלּוֹת וּמְלַטֶּפֶת אוֹתָנוּ.
הַקְּרֶם שֶׁהִבְטִיחָה הַמּוֹכֶרֶת בַּקַּנְיוֹן עוֹשָׂה עֲבוֹדָה מְצֻיֶּנֶת.
מִיָּד תַּרְגִּישִׁי אֶת הַהַשְׁפָּעָה. אָמְרָה
וְאָכֵן, אֲנִי מַרְגִּישָׁה.
 
עֵינַי, לַחוֹת.
הֶעָתִיד, בְּכַף יָדִי.
עֲדַיִן

9 תגובות

השאר תגובה