תפילה כלואה / איתן קלינסקי

  •  
  •  
  •  
  •  

 
יוֹמִי כָּפוּף בְּמִדְרוֹן עָקָר
כַּפּוֹת לְלַיִל מַשִּׁיל כּוֹכָב
טוֹוֶה סוֹרְגֵי כְּלָאַי
זוֹקֵף רָאשִֵׁי סוֹהֲרַי
בַּל יַגִּיהוּ פְּנֵי אֱלֹוהֵי
בַּל יִשְׁעֶה לִבּוֹ לִתְפִלּוֹתי
לְאַחוֹת מַהֵר אֶת כָּל קִרְעֵי שָׁמָיו
לִתֵּן הַבְּכוֹרָה כְּאַחַת
לְיִשְׁמָעֵאל וּלְיִצְחַק יַחְדָּו
בַּל יָלֹקּוּ עוֹד מֶלַח פִּצְעָם
בַּל יִשְׁפְּתוּ מֵי רֹאשׁ
בִּקְדֵרַת עֲרִירוּתָהּ שֶׁל הָאָרֶץ
תַּחֲתָהּ גֶּחַל לוֹחֵשׁ
עַד הָתֵם בְּשָׁרֵנוּ
עַד עַצְמוֹתֵינוּ יֵחָרוּ
עַד תָּשֵׁם לִשִׁמְמַת מָוֶת אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ.

3 thoughts on “תפילה כלואה / איתן קלינסקי

  1. יובל

    אני אוהב את שיריו הפוליטיים של קלינסקי, אבל כאן שגיאות ניקוד מקשות על הקריאה:
    להבנתי צריך להיות: כפוּת, ראשֵי, אלוהַי, תפילותַי
    כמובן בכפוף לשימוע, אישור היועמ"ש, יו"ר הכנסת, בג"צ והקיסר ירום הודו ב.ב.

  2. אריק

    שירת נבואה וזעם. כך אני קורא לשירה מהסוג השיר שכתבת, הכתוב בראש ובראשונה במשלב הלשוני הגבוה ביותר בעברית, והוא המשלב התנכ"י כשה-הילת הנמלצות מופשטת ממנו, והמלים חוזרות להיות חיות ובועטות ומלאות באותה עברה וכעס, או הופכות להיות "שפת נבואה", היינו שפת שירה חיה ונושמת.
    בתוך הכאב הנורא עולה גם ההבנה והתובנה הבלתי נסבלת, המרירה והמיואשת לגמרי לחוסר האפשרות שהזמן יסוג אחור, והכל יתחיל מבראשית:
    " לִתֵּן הַבְּכוֹרָה כְּאַחַת
    לְיִשְׁמָעֵאל וּלְיִצְחַק יַחְדָּו
    ולכן –
    עַד תָּשֵׁם לִשִׁמְמַת מָוֶת אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ., זה הגורל.

    שיר יפה, נועז, קשה ודי מייאש, אבל מבחינה מילולית הוא הצלחה בלתי רגילה. היכולת להפוך מליצות עבר ולמלים חיות ונושמות בהווה, זה הישג אדיר בתקופה בה הפואטיקה השוררת היא "פוסט עברית ענייה" אך בעד עברית רחובית, דבורה וישירה לגמרי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *