אדם קשה / רון גרא 4 תגובות חַיָּיו קָשִׁים קוֹלוֹ לֹא נִשְׁמַע עַצְמוֹתָיו מְרַחֲפוֹת. בְּצַל בְּדִידוּתוֹ יֶחְסֶה פֵּרוֹתָיו אֵינָם לָאֲכִילָה. פַּעַם אָהַב פעם היה נֶאֱהָב.
דן אלבו 25 בינואר 2020 בשעה 21:16 שיר קשה ופסימי, שתי שורותיו האחרונות מסכמות את עיקרו פעם אהב, פעם היה נאהב. רון תודה. להגיב ↓
לאה צבי (דובז'ינסקי) 25 בינואר 2020 בשעה 11:26 כשם שחייו קשים, קשה גם השיר, הבדידות ואולי גם השפעת הגיל על העצמות והדימוי הנפלא של העצמות המרחפות…..תודה להגיב ↓
שיר חזק ועצוב.
שיר קשה ופסימי, שתי שורותיו האחרונות מסכמות את עיקרו פעם אהב, פעם היה נאהב. רון תודה.
כשם שחייו קשים, קשה גם השיר, הבדידות ואולי גם השפעת הגיל על העצמות והדימוי הנפלא של העצמות המרחפות…..תודה
תודה לא יקרה מאד