כשרוע ופחד סובבו יחד / יצחק חיים

  •  
  •  
  •  
  •  

 
כְּשֶׁרֹעַ וּפַחַד הִתְחַבְּרוּ הֵם מִיָּד נִדְבְּקוּ וְהִתְאַחֲדוּ וְהָיוּ לְאֲחָד, דָּם וַעֲצָמוֹת, וּמֹחַ קוֹדֵחַ.
לִטְּפוּ זֶה לְזֶה אֶת הֶחָזֶה, שֶׁהֲרֵי מִשָּׁם הַכֹּל עוֹלֶה וּמִתְעַבֶּה וְהוֹפֵךְ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה.
וּכְשֶׁנִּלְכְּדוּ הָעֵינַיִם הִצִּית בָּרָק אֶת הַשָּׁמַיִם.
וּמִיָּד הֵחֵלּוּ בַּהַפְרָיָה וְנוֹלְדָה לָהֶם שִׂנְאָה. אֵשׁ יוֹקֶדֶת כֻּלָּהּ אֲדֻמָּה . אֵיךְ אָהֲבוּ אוֹתָהּ.
עֵינַיִם רוֹשְׁפוֹת וּפֶה שֶׁמְּקַלֵּל. מַעֲמִיקָה וְאוֹחֶזֶת, לֹא מֻתֶּרֶת לֹא חוֹמֶלֶת לֹא  א וֹ הֶ בֶ ת!
מְקַוָּה לְצָרָה שֶׁתַּצִּית לֶהָבָה.
מְיַחֶלֶת לְאֵשׁ שֶׁשּׂוֹרֶפֶת הַכֹּל סְבִיבָהּ.
וְזֶה הָיָה רַק כְּשֶׁנּוֹלְדָה. וְאֶת הַשָּׁמַיִם כִּסְּתָה אֲפֵלָה.
וְאָז נוֹלַד אַכְזָר, שֶׁהָיָה קַר וְנֶהֱדָר, סִיּוּט עִם פָּנִים דִּמְיוֹן פּוֹרֶה וִיצִירָתִי חֲסַר מַצְפּוּן וְרַחֲמִים.
יָדַיִם אֲרֻכּוֹת חֲזָקוֹת, וְאֶצְבְּעוֹתָיו זְרִיזוֹת הַיּוֹדְעוֹת אֶת מְלֶאכֶת הַכְּאֵב. כַּפּוֹת רַגְלָיו הָעֲצוּמוֹת מוֹחֲצוֹת אֶת הָאֻמְלָלִים.
בְּכָל פַּעַם הִמְצִיא עַצְמוֹ מֵחָדָשׁ לְקוֹל צְרָחוֹת קָרְבְּנוֹתָיו.
וְאֵי־שָׁם בַּמְּרוֹמִים כָּבָה כּוֹכָב.
אֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה!
וְהִמְשִׁיכוּ בְּעַצְמָם לְהוֹלִיד אֶת הַשְׁמָצָה, עִם חִיּוּךְ דַּק וּפֶה שֶׁמֵּסִית וְחוֹרֵשׁ רַע. עֵינַיִם שֶׁמִּתְרוֹצְצוֹת בְּחֹרֵיהֶן מְבַקְּשׁוֹת לְחוֹלֵל צָרָה.
אֶת קִנְאָה, שֶׁהָיְתָה קָשָׁה מִנְּשֹׂא וַאֲפֵלָה.
אֶת חֹשֶׁךְ וְיֵאוּשׁ הַתְּאוֹמִים.
וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְהַמַּיִם מֵעַל הַשָּׁמַיִם הֵחֵלּוּ בּוֹקְעִים.
וְהִמְשִׁיכוּ כֻּלָּם לְכַסּוֹת אֶת הָעוֹלָם, לְגַיֵּס חֲסִידִים טִפְּשִׁים, וּבִרְיוֹנִים מְשֻׁעְמָמִים.
עֲשָׂבִים שׁוֹטִים.
מְטַנְּפִים אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם בְּסִיסְמָאוֹת חֲלוּלוֹת. מְסַפְּרִים לְכֻלָּם אֲמְתּוֹת שִׁקְרִיּוֹת.
וְחוֹזְרִים וְמוֹדִים. מְהַלְּלִים וּמְקַלְּסִים. מִתְחַנְּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים,
לְמִי שֶׁהִפְגִּיש אוֹתָם פָּנִים אֶל פָּנִים.
נָתַן מַשְׁמָעוּת לְחַיֵּיהֶם הָעֲלוּבִים.
מַבְטִיחִים עֲשִׂיָּה לְקָרֵב הַמַּטָּרָה.
הַגִּבּוֹר טֶרוֹר בְּכָל פִּנָּה.

ניקוד: יאיר בן־חור

2 thoughts on “כשרוע ופחד סובבו יחד / יצחק חיים

  1. יובל

    חזק. שיר פוליטי ומטאפיזי גם יחד. עליבות המין הלא אנושי, הזכיר לי את ציורי ברויגל
    הרושפים זעם כלפי חטאי האדם.

  2. אריק

    תיאור בריאה מיתי מובהק, עוקב בהחלט אחרי תיאורי בריאה אחרים בתרבויות העולם, מחליף את "הטוב" ב"רע". אגב, הזורואסטרים הפרסים, בנצרות המיניכאים, ביהדות – סטרא אחרא ולילית, אף הם מאמינים בקיום שתי ישויות עצמאיות של טוב ורע, והטקסט הזה משקף בעצמה רבה את אותו רעיון.
    חלק גדול מסיפורי האימה הגותיים, או סיפורים מימי הביניים אכן עוסקים במאבק הנצחי בין טוב לרע. האמנות הפופולרית בת ימינו מייצרת סרטי ערפדים נוצריים מובהקים [ עלילות דם על יהודים, אגב.. ], שזוכים להצלחה בין לאומית, ברור שגם "סופר-מן" שייך לאותו עולם של רע וטוב.
    בשל אירועי השבועיים האחרונים איני יכול שלא לחשוב שלפנינו אלגוריה שהבנתה תלויה דווקא בהווה ולא בעבר [ אם כי, אני מניח, אם תשרוד את צוקי העתים, תקרא כעצמאית ואוטונומית כמו שאני קראתיה ].

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *