הָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה פַּעַם שֶׁל הָאִישׁ שֶׁאָהַבְתִּי
חָלְפָה עַל פָּנַי הַיּוֹם.
הִיא מִלְמְלָה בְּכַעַס, נִעְנְעָה אֶת רֹאשָׁהּ לְאִי־הַסְכָּמָה
כִּבְוִכּוּחַ וְעָצְרָה לְהִסְתַּכֵּל בִּי מֵהֶעֵבֶר הַשֵּׁנִי.
בֶּעָבָר נִמְנַעְתִּי מִמַּבָּטָהּ מֵחֲשָׁשׁ לִנְקָמָה.
דִּמְיַנְתִּי שֶׁתֶּאֱרֹב לִי בְּפֶתַח הַבַּיִת וְתַכְשִׁיל אוֹתִי.
שֶׁתִּשְׁלַח בִּי מְרַצְּחִים שֶׁיַּשְׁחִיתוּ אֶת פָּנַי.
הַיּוֹם, כְּשֶׁבְּנִי יוֹשֵׁב בָּעֲגָלָה לְפָנַי, וְאִישׁ אַחֵר מְמַלֵּא אֶת
לִבִּי, הָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה פַּעַם שֶׁל הָאִישׁ שֶׁאָהַבְתִּי,
וְאֵינֶנִּי אוֹהֶבֶת עוֹד, אֵינָהּ אֶלָּא אִשָּׁה.
כְּשֶׁהֵישַׁרְתִּי אֵלֶיהָ מַבָּט, מִהֲרָה לְהֵעָלֵם
בְּמוֹרַד הַשְּׂדֵרָה.
ניקוד: יאיר בן־חור
תודה רבה לקוראים ולמגיבים.
מדובר בטעות בניקוד. הכוונה היא כמובן בני (הבן שלי).
תוקן…
עבר הווה ועתיד בכף יד אחת, מחזקים את ההבנה שהכל חולף, כך גם נקודת המבט
פענוח מנגנוני ההגנה של "האשה האחרת".
הזכיר לי קצת השיר סיפורים על הנרי השמיני ושאיפותיו לבנים, שהם ככל הנראה דגם לאופרות סבון ולטלנובלות אינסופיות בהן הצאצא, הזכר, הוא מוקד הקונפליקט. אולי בגלל שאני גבר, והמבט שלי אחר, הצחיק אותי שרשור הסיבות [ מעין תרגיל ברדוקציה ] לבטחון הדוברת, בעיקר כי BENI או BNEE יושבת בעגלה, וכבר אינני "האחרת" שלה.
קל לי מאד להזדהות עם השייר, ציירת תמונה אמינה ומשכנעת בפשטות.
אהבתי, המתח נבנה היטב בשיר פרוזאי קצר ויפה