שירה

המים כבדים/ יהונדב פרלמן

המים כבדים/ יהונדב פרלמן

אָנוּ עָפִים בַּמִּרְוָח הַצַּר
שֶׁל תּוֹדַעְתֵּנוּ בֵּין תִּקְרַת
הַיְּקוּם לְמִי לְבִידֵנוּ

עֵצַיִךְ זוֹקְפִים רֹאשׁ
לְעֻמָּתֵנוּ אֲבָל מֵאָחוֹר
מַבּוּלֵנוּ עֲדַיִן רוֹגֵשׁ

אָנִיחַ לְךָ לִכְשֶׁתִּתְּנִי
לִי מְנוּחָה – יוֹנָה
לִכְשֶׁתֶּחְדְּלִי לְהַפְצִיר בִּי
לָרֶדֶת תַּרְשִׁישָׁה

לִכְשֶׁתִּמָּהֵל
מַשְּׂאַת הַנְּבוּאָה בְּמַשְּׂאַת
הַשְּׁלִיחוּת וְאוּכַל לוֹמַר
בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה

הַמַּיִם לֹא קַלּוּ
הַמַּיִם כְּבֵדִים

בית קפה, באדן, שוויץ
11 אוגוסט 2012

ניקוד: חני צפריר

השיר מנהל דיאלוג עם היונה המקראית, בשרטטו הקבלה מהופכת בין האדם שעף רק בתודעתו, ליונה שהתברכה בכנפיים.
בעוד היונה המקראית מסמלת הבטחה לחיים חדשים בהכרזתה כי המים קלו, הדובר בשיר מנסה להתנער מן היונה, שהפצרותיה מכבידות עליו יותר מן המים.

השאר תגובה