"שִׁמְרוּ עַל הַמּוֹלֶדֶת", אָמְרוּ,
וְרַצְתֶּם אֶל הָאֵשׁ;
"הֱיוּ לָנוּ חוֹמַת מָגֵן", אָמְרוּ,
וְאַתֶּם אֲהַבְתֶּם אוֹתָנוּ וְנִשְׁמַעְתֶּם לַצַּו.
וְעַכְשָׁו נִדּוֹנּוּ לְחַיִּים שֶׁל שְׁכוֹל וְאָבְדָן
נִדּוֹנּוּ לִבְכּוֹת אַחֲרֵיכֶם,
נִדּוֹנּוּ לִשְׁאֹל: מַדּוּעַ, הַאִם זֶה הָיָה הֶכְרֵחִי
הַאִם שָׁמַרְנוּ עֲלֵיכֶם מַסְפִּיק
הַאִם הִבְטַחְנוּ שֶׁכָּל זֶה הָיָה בֶּאֱמֶת נָחוּץ
לִפְנֵי שֶׁנָּתַנּוּ לָכֶם לָרוּץ לְשָׁם
וְלַחְזֹר רַק אֶל זִכְרוֹנְנוּ
ניקוד: יאיר בן־חור
מקסים גיא….אהבתי
מרגש
הצלחת לגעת גיא . מאד מרגש.
מרגש ונוגע
אני קורא את השיר כאח שכול והוא מעצבן אותי. לטעמי יש בו מידת צדקנות והתחסדות שלי קשה להכיל אותה.
מצטער
כואב, והשאלה תמיד תרחף, האם זה היה שווה ?
אהבתי
לא רק " למען…" אלא התבוננות מפוכחת וכואבת על " האם היה שווה"
חשיבה בקורתית שכל כך חסרה בימים אלו
וגם נוגע
גורל של עם,
ה אגרוף בבטן מותיר כאב חד הרבה אחרי שסימני האודם מטשטשים .
לחזור רק אל זכרוננו-שיר נפלא והשאלה נוקבת