בְּזִכְרוֹנִי
נוֹלַדְנוּ אָז
בְּבֶטֶן הַיַּבֶּשֶׁת הַגְּדוֹלָה
שָׁכַבְנוּ גַּב אֶל גַּב
אוֹ
חֵיק אֶל חֵיק
שׁוֹק עַל יָרֵךְ
דְּבוּקָה שֶׁל דָּם, בָּשָׂר
וְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה
הַצִּפּוֹרִים כִּיסוּנוּ טֶפַח בַּד
טְפָחַיִם אוֹר, גַּם הָאֲוִיר
הָיָה לָנוּ חֻלְצָה
סוּמוֹת חִכִּינוּ לָאֵלָה
לְמַרְגְּלוֹת עֲצֵי הַקִּנָּמוֹן וְהָעֻזְרָד
שְׁתִי נְמֵרוֹת שְׁחֹרוֹת
הָיוּ לָנוּ לְאִמָּהוֹת
וְלֹא חָלָב בָּכִינוּ
לֹא מֵי דְּבַשׁ
לֹא צִיר שְׁקֵדִים
דָּבָר רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן
בִּקַּשְׁנוּ
דַּף וְעִפָּרוֹן
*
בְּזִכְרוֹנִי
גּוּפֵנוּ הַפָּעוּט אָפוּף שִׁירָה
כִּקְטֹרֶת אֵשׁ בִּסְגֹּר הַמְּעָרָה
וּשְׁתֵּינוּ מְשַׂחֲקוֹת עַל רַחֲבַת הַטִּיט
הָעֲשׂוּיָה מִמּוֹץ וּבֹץ
שַׁבְּצִי-נָא
הֲבָרָה לַהֲבָרָה
*
בְּזִכְרוֹנִי
אַתְּ וַאֲנִי
בְּסַארִי מֶשִׁי רַךְ, נִכְרַך
עַל מֹתֶן, יְשוּבוֹת
עַל כֵּס בְּאֵר
אוֹ בֶּחָצֵר
אַחֲרֵי טְבִילָה
בְּעוֹר עֵירֹם, חָלָק
אֲנִי נוֹתֶנֶת לָךְ קָצֶה שֶׁל אוֹת
אַתְּ מַנִּיחָה בְּכַף יָדִי
מִלָּה
הַיַּתּוּשִׁוֹת שׁוֹתוֹת לְחַיִּים דָּם
מִזְּרוֹעוֹתֵינוּ גַּם
גַּחְלִילִיות
דּוֹלְקוֹת אַחֲרֵינוּ
עַד לְשֶׁפֶךְ הַנָּהָר
*
בְּזִכְרוֹנִי
אֲנַחְנוּ יְלָדוֹת
נֶאֱחָזוֹת בַּעֲנָפִים כִּפְרִי
בָּשֵׁל, תְּלוּיוֹת כְּעָגִילי פְּנִינָה
עַל תְּנוּךְ הָעֵשֶׂב
כְּמוֹ הַלְּבָנָה
אֲנַחְנוּ מְחַפְּשׂוֹת
עִם בּוֹא הָעֶרֶב
אֶת צִדֵּנוּ הַמּוּאָר
*
בְּזִכְרוֹנִי
אֲנַחְנוּ נְעָרוֹת
צוֹחֲקוֹת כְּשִׁכּוֹרוֹת
מִסִּפּוּרִי-זִמָּה
שֶׁאַף אֶחָד עֲדַיִן
לֹא סִפֵּר,
וּמִתְלַבְּטוֹת: כְּדַאי אוֹ לֹא כְּדַאי?
בּוֹדוֹת שְׁקָרִים, זוּטוֹת
וַאֲמִתּוֹת, נָשִׁים כְּרוּיוֹת
לְלַחַשׁ סוֹד הַיַּיִן
לְעָסִיס הַמַּנְגּוֹ,
מְהוּמַת הַצַּ'אי
*
שׁוּב אַפְּרִיל בַּסַּף
אַלְפַּיִם וְעֶשְׂרִים
דּוֹמֶה שֶׁהָעוֹלָם
נִגַּף
נָסוֹג אֶל תּוֹךְ עַצְמוֹ
אֲנַחְנוּ בַּחֲזִית הַהֲזָיָה
ֹ
פִּתְאוֹם גַּם תֵּל אָבִיב שֶׁלָּךְ
הִיא עִיר בְּלִי עִיר
הִיא עִיר
בַּהֲרָקָה
וְגַם אֶצְלִי
הָר הַכַּרְמֶל
סָגוּר וּמְסֻגָּר
הָאוֹר נָשִׁיר
הַבֹּקֶר מַחְשִׁיךְ מֻקְדָּם
וּבַמִּרְפֶּסֶת
מֶזֶג הָאֲוִיר נָמוּךְ
וְקַר. אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה
לְהִתְרַכֵּז, לֹא מַצְלִיחָה
לִכְתֹּב
צִיָּה
הַמַּחְשָׁבוֹת עָפוֹת
וְלֹא רוֹצוֹת לַחֲזֹר
(אֵין פֶּלֶא,
כָּכָה זֶה
כְּשֶׁהָרֹאשׁ
הוּא קֵן הַקּוּקִיָּה.)
*
אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי
(וְגַם אוֹתָךְ):
כַּמָּה כְּבִיסוֹת עוֹשָׂה, לְדַעְתֵּךְ, אִשָּׁה
בִּזְמַן מָצוֹר? (וְכַמָּה עוּגִיּוֹת
וְלַחְמָנִיּוֹת זֵיתִים)
הַאִם הוֹרֵינוּ זַ"ל עֲדַיִן נִפְגָּשִׁים?
אִם כֵּן, כָּל כַּמָּה זְמַן?
הַאִם הַגַּעְגּוּעַ הוּא מַצַּב צְבִירָה
מוּצָק? אִם כֵּן, הַאִם הוּא מִתְפּוֹרֵר
בִּזְמַן עָתִיד?
הַאִם "הַיּוֹם שֶׁאַחֲרַי" עָשׂוּי לָבוֹא
מְעַט לִפְנֵי?
וַאֲחוֹתִי
וּבְכֵן,
מָתַי אַתְּ בָּאָה לְהַצִּיל אוֹתִי?
תודה למשוררת על החוויה השירית. מצאתי עצמי מתפנק וחוזר אל חיקה של החוויה פעם שנייה , פעם שלישית. נעצרתי בבית כזה או אחר וביקשתי לאוספו לחיקי ושוב תודה .
תודה עמוקה, איתן יקר! שמחתי לקרוא את דבריך!
שיר ציורי. אפשר לעצום את העיניים ולראות את השיר מוקרן. נפלא. נפלא!
תודה יקרה שלי, נדיבה כל כך! תודה רבה ושבוע טוב אמן
אריסית אהובה, כתיבתך מלאת קסם, השיר מלא אוירה שעושה חסד עם האהבה.
אשריכן יקירה
אח…איריסית. כתיבתך מציירת עולם ומלואו מלא בקסם, באוירה מופלאה, שכינה שורה על בתי השיר, וכך גם החיבור המופלא שלכן, אשריך אהובה
קאופמן? תודה תמיל'ה, כה תודה עלייך! געגועים. מקווה שניפגש בקרוב!
אני חושב, ולא לכעוס עליי, שארז ביטון יכול ללמוד ממך המון המון על כתיבה משחזרת עבר, שיש בה גם ניואנסים אגדתיים-פולקלוריים, וכן רמזי מציאות לא קלה, וכן עתיד, יהא אשר יהא העתיד:
הַאִם "הַיּוֹם שֶׁאַחֲרַי" עָשׂוּי לָבוֹא
מְעַט לִפְנֵי?
וַאֲחוֹתִי
וּבְכֵן,
מָתַי אַתְּ בָּאָה לְהַצִּיל אוֹתִי?
תלמידי התיכון בדר"כ מולעטים בשירו – דברי רקע ראשונים, שהבית הראשון שלו מרפרר לאיזו מלאות קסומה, וכן בשירו "שיר זוהרה אלפסיה", או בשירו הידוע :שיר קניה בדיזינגוף.
אבל, לא על רקע שיריו המחזור הזה, הפואמה הזו, השיר "האפיזודי" הזה נפלא, אלא בזכות עצמו וכוחו הרב. יופיו, המורכבות הצורנית שלו, והעובדה הנהדרת שהוא לא נגמר, כך שהמעבר מאימאז' לתמונה מיתית, לסיפור חיים. השיר גם מרפרר ל"זלדה" [ הכרמל האי נראה ], ובכלל הוא טנא שבועות ענק צבעוני, מלא בריחות ועשיר.
תרשי לי כמו האחרים כאן לקוד לך קידה גדולה ולומר – תודה.
הו, תודה עמוקה, אריק יקר. תודה לך על קריאות , גם של שירים אחרים באתר הזה, מלאות חן וחסד. תודה עמוקה
אני רוצה להיות אחותך
מוזמנת באהבה, נקים את מסדר האחיות!
התמוגגתי. כתיבה מעניינת ומלאת דימויים עשירים.
אשרייך.
תודה עמוקה!
זה כל כך טוב, שאין לי מה לכתוב !!
תודה, לאה יקרה שלי!
נהניתי מאוד מקריאת השיר.
תודה עמוקה,דן יקר!
פשוט נפלא וכל מילה נוספת מיותרת. אשרייך שזכית לחיבור עמוק כל כך עם אחותך.
תודה עמוקה!