‎מה אעשה בשארית חיי? / ‎לאה טרן

  •  
  •  
  •  
  •  
 
‎אֶגָּמֵל מִשִּׁירָה
‎אָטוּס בְּכָל הָעוֹלָם
‎אָגוּר מוּל הַיָּם
‎בְּאִיטַלְיָה, יָוָן.
‎אֹכַל בַּטָּבֶּרְנוֹת
‎מַאַכְלֵי יָם
‎אֵלֵךְ עַל הַחוֹל
‎בְּחֻלְצָה קְצָרָה
‎אוּלַי אַסְפִּיק עוֹד אַהֲבָה
‎אֶקְרָא מֵחָדָשׁ
‎אֶת כָּל הַסּוֹפְרִים הַגְּדוֹלִים
‎אֶלְמַד מִן הַפִילוֹסוֹפִים
‎דִּבְרֵי חָכְמָה לַחַיִּים
‎אֶפְתַּח בָּר, מָלוֹן,
‎אֲסַפֵּר סִפּוּרִים לִילָדִים
‎אוּלַי אֲשְׁחִיל חֲרוּזִים
‎בְּבֵית הוֹרִים.
‎אֲתַעֵד זְקֵנִים נִשְׁעָנִים
‎עַל מַקְּלוֹת בַּשְּׂדֵרָה.
‎אֶשְהֶה הַרְבֵּה בַּמִּטָּה
‎לְצִדֵּי עִתּוֹנִים,
‎גְּלוּלוֹת
‎שַׁלַּט טֶלֶוִיזְיָה,
‎נַיָּד, כַּפְתּוֹר מְצוּקָה.
‎כְּבָר יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת
‎(חַבְרַת כְּנֶסֶת, סוֹפֶרֶת מַצְלִיחָה)
‎כְּשֶׁאֶנְדִּי ווֹרְהוֹל שִׁכְפֵּל הִזְדַּמְּנֻיּוֹת
‎אָז
‎חָלַמְתִּי מִלִּים
‎לֹא יָדַעְתִּי שָׂפוֹת
‎הָיְתָה לִי יַלְדָּה
‎הָיִיתִי יַלְדָּה.

ניקוד: יאיר בן־חור

6 thoughts on “‎מה אעשה בשארית חיי? / ‎לאה טרן

  1. אריק

    המשחק בין החלומות הנדושים [ חוף, טברנה, קריאת ספרים ] לבין המבט שהוא "שארית חיי", וההערה בסוגריים
    (כְּבָר יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת
    ‎(חַבְרַת כְּנֶסֶת, סוֹפֶרֶת מַצְלִיחָה)
    ובוודאי הסיום מצילים את השיר מקיטש ומעניקים אופק ועומק אירוני לשיר. דה-האוטומטיזציה של "חלמתי חלומות" ל- חלמתי מלים מבהירה היטב שאין זה שיר התבגרות, לטעמי גם לא שיר התפכחות. השיר הזה הוא: "היות כאן ועכשיו" מה שחובבי סדנאות ויועצים אירגוניים קוראים לו: BEING. דווקא אי היות הרשימה של "מה אהיה" חריגה, נדירה, מיוחדת מחדדת – במבט לאחור – "הייתי ילדה" – את הסיכום, אבל גם הנסיון לצאת ממנו, לראות אותו, לטעמי, לא כהחמצה דווקא. האמת שעד החלטה כלשהי – כל האפשרויות עומדות וממתינות בקוצר רוח, התתממשנה או התקרוסנה? למעט אחת שאולי תתממש?
    "כְּשֶׁאֶנְדִּי ווֹרְהוֹל שִׁכְפֵּל הִזְדַּמְּנֻיּוֹת" – זו לדעתי ליבת השיר.

  2. רחל בכר

    העציב אותי שהשירה כבר אינה מספקת למלא את עולמה של הכותבת. לרוב ההתכנסות מתחוללת ככל שמתגברים ואילו בשיר היפה הזה התהליך הפוך והדגש הוא על התבוננות בסביבה והמרת הרוחניות בחומריות
    כדי לתת תוקף למגמה, הנתינה מקבלת בשיר יתר תשומת לב . כמבקשת להוכיח שאין בכוונתה רק ליהנות ממנעמי העולם הזה, אלא הענקת חסדים לילדים ולזקנים . להרגשתי קיים הצורך בפיצוי בשל ההחמצה בחוויות בילדות..

  3. תמי

    השיר כתוב בשפה יומיומית, הריתמוס אחיד בחלקו הראשון ומותאם לתוכן…העתיד המבטיח. לאט לאט הקצב יורד ואיתו החלומות הגדולים. לבסוף, הסיום נותר מצומצם. היתה לי ילדה, הייתי ילדה וזאת כנגד כל האפשרויות הלא ממומשות. שיר חזק. הייתי נותנת לסיום משהו יותר קונקרטי שיבטא את "הייתי ילדה"
    מעבר לכך…מעורר מחשבה ורגש

  4. דן אלבו

    שיר מלא תקוה ואולי גם שמחה (אוכל בטברנות ביוון) אך ביסודו של דבר זהו שיר הגות עצוב מעצם עיסוקו בשאלה הקלאסית, מה אעשה ביתרת חיי? מאוד אהבתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *