תיבת תהודה / טלי עוקבי

  •  
  •  
  •  
  •  
 
כַּף יָדֵךְ מְשַׂרְטֶטֶת עִגּוּלִים בָּאֲוִיר –
מַדְגִּימָה אֶת מָה שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת.
בַּבֹּקֶר קָרָאתִי
"מרקורי עוֹזֵב אֶת מַזַּל הַנְּסִיגָה שֶׁלּוֹ"
לְצִדּוֹ הוֹדָעָה עַל אִשָּׁה שֶׁנֶּהֶרְגָה בִּתְאוּנַת רְכִיבָה עַל סוּס.
בַּסּוֹגְרַיִם צִיְּנוּ שֶׁגַּם הַסּוּס מֵת.
זַהוּ בֹּקֶר צָפוּף וערפילי
בָּרְחוֹבוֹת מְסַמְּנִים הָאֲנָשִׁים
אֶת מִי שֶׁמּוּכָנִים לַיְּצִיאָה
הַיַּעֲרָן מְסַמֵּן אֶת הָעֵצִים הַמּוּכָנִים לַכְּרִיתָה.
כַּמָּה סֶנְטִימֶטְרִים מַפְרִידִים
בֵּין הָעִיר לַנְּשִׁימוֹת?
 
שַׁבְּתַאי צָמוּד לְמַזַּל דְּלִי –
"קונסטלציה נְדִירָה, רַק בְּכַמָּה עֲשָׂרוֹת שָׁנִים"
כַּף יָדֵךְ מְסַמֶּנֶת דִּבּוּרִים שֶׁדָּבְקוּ בעצמותנו.
הֲגוּנִים צָעַדְנוּ עַל שְׁבִיל עָפָר
שָׁמַעְנוּ אֶת הַצְּלִיל
שֶׁהָיָה כָּלוּא בְּתוֹךְ עֵץ מֵת.
מֵהָעֵצִים הָאֲחֵרִים לֹא יֵצֵא אַף קוֹל
רַק מֵהָעֵץ הֶחָלוּל.
חָשַׁבְנוּ שֶׁרוּחַ רְפָאִים מְיֻסֶּרֶת מתנדנדת בּוֹ-
צָחַקְנוּ וּבָרַחְנוּ מִשָּׁם.

3 thoughts on “תיבת תהודה / טלי עוקבי

  1. אוולין כץ

    שיר מקורי, מאד מעניין בעיניי.
    שיר אקטואלי המביע ברמיזה את המצב בארץ ובעולם.
    האם ניתן למדוד והאם חשוב למדוד "כַּמָּה סֶנְטִימֶטְרִים מַפְרִידִים בֵּין הָעִיר לַנְּשִׁימוֹת"?
    סימון האנשים היוצאים לחופשי בעוד שביער מסמנים "אֶת הָעֵצִים הַמּוּכָנִים לַכְּרִיתָה" כלומר לתמותה. ואולי אותם אנשים שאינם מורשים ליציאה, חלקם מסומנים לגסיסה …
    הבית השני די מטלטל. מן העצים החלולים יוצאים קולות, שדונים קטנים חבויים ואולי "רוחות רפאים מיוסרים"
    ככל שקוראים בו כך צצות תמונות ותחושות.
    תודה על הפרסום

  2. רחל בכר

    קראתי מספר פעמים ולא הצלחתי לרדת לעומקו של השיר.
    המחשבה הראשונה שעלתה היא אסטרולוגית המשמיעה את דבריה וחוזה את העתיד.
    אבל העץ החלול מיד העלה את האוסצאציה לפתגם "איסתרא בלגינה קיש קיש קריא" או בעברית "אילני סרק קולם הולך"
    הבריחה מעידה על התעשתות והאחזות במציאות.
    הרי מרקורי עזב את מזל הנסיגה ומכאן והלאה מצפה עתיד ורוד..

  3. אריק

    שיר מעניין מאוד. מושך לכיוונים שונים ומסרב להתקבע תחת "רעיון אחד", או כמו שאוהבים בתוכניות הבישול לומר: רוטב שמאחד את המנה לשלם קוהרנטי. [כך גם בתכניות ריאלטי אחרות, כמו למשל "פרוייקט מסלול", המילה באנגלית היא: Coheseve/
    יתרה מכך, סליחה על ניכוס השיר לעצמי – יש בו אזכור הכי אוטוביוגרפי עבורי: מזל דלי ומזל גדי.
    אבל –
    מצאה חן בעיניי ההתפזרות, השילוב בין "הנחות" לבין "העילית" , ראיית הדמיון בין מה שבכלל לא קשור. בתיאורייה פוסטמודרניסטית קוראים לזה – ריזום, כלומר שורש המתפרש לרוחב ולא לגובה כמו "מבנה על-מבנה העומק" של הסטרוקטורליסטים.
    התוצאה היא הומור, ראיית המציאות הן מצדה המפוכח [ אשה מתה, גם הסוס מת, סימון אנשים, סימון עצים לכריתה, מזל גדי מזל דלי, ושד או רוח רפאים בעץ חלול ] והן מצדה האבסורדי המצחיק [ לא הרציני עד דכאון של האקזיזטנציאליסטים מהמאה ה- 20 -קאמי, למשל, ז'אן ז'נה לדוגמה] – ולכן, בורחים בצחוק מתגלגל.
    ככל שאני חושב יותר על השיר אני יותר אוהב אותו, וכן, אני לא "מרגיש", אולי זו פגימה, אבל אצלי אמנות איננה רק לצורך "הנאה", אמנות הינה גם הצבעה על החיים, ראייתם במבט חדש ואחר, לימוד וגם, בהחלט הנאה. אבל הנאה איננה מטרת השיר האאמנותי, זה שמבטא את האמן ולא נכתב לצורך הלחנת מנגינה וצבירת כסף.

    תודה לך ♥

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *