שירה

סיפור רקפת / מוסא סאוסן

 
בְּגַן נָטוּשׁ פָּרְחָה רַקֶּפֶת
שֶׁהִתְהַדְּרָה כְּכַלָּה
גֵּאָה, בְּטוּחָה וּמַבְהִיקָה
פָּקְחָה עֵינֶיהָ לָעוֹלָם הַזָּר
וּבְאַחַת – נֶחְרְדָה
אֲדָמָה יְבֵשָׁה, שְׁתִיקָה מֻחְלֶטֶת
לְלֹא נִיצוֹץ שֶׁל תִּקְוָה
הָרַקֶּפֶת לָבְשָׁה אֶת שִׂמְלַת הַיֵּאוּשׁ
וְלַכְּמִישָׁה נִכְנְעָה
וּלְפֶתַע טִפּוֹת יָרְדוּ מִשָּׁמַיִם
הִרְטִיבוּ אַדְמָתָהּ
קוֹל פִּתְאוֹמִי הֵשִׁיב נִשְׁמָתָהּ
וְלִפְנֵי שֶׁנֶּעֱלַם לָחַשׁ בְּאָזְנָהּ:
"גֵּאָה וּבְטוּחָה פָּרַחְתְּ,
הַשְׁרָאָה לְכֶתֶר הַמְּלָכִים נִבְחֶרֶת
עַל כֶּתֶר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ נוֹצֶצֶת
תִּהְיִי חֲזָקָה וְהוֹכִיחִי לָעוֹלָם
שֶׁהַכְּמִישָׁה אֵינֶנָּה אֶלָּא מִיתוֹס".

ניקוד: יאיר בן־חור

4 תגובות

השאר תגובה