שירה

נרקיסוס / בני גל

 
עַל שְׂפַת הָאֲגַם הַמַּר
נִשְׁבַּע הוּא אֱמוּנִים
בִּכְרִיעַת בֶּרֶךְ
שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִן הַהֶסְתֵּר.
אַבְנֵי הַחֵמָר
צוֹלְלוֹת פְּנִימָה
וְנִטָּלוֹת הַחוּצָה
בְּאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִן הַחֶסֶר.
וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר
וְאָהַבְתָּ אֶת עַצְמְךָ
בְּכָל לְבָבְךָ בְּכָל נַפְשְׁךָ
בְּכָל מְאֹדֶךָ, בְּלִי לְהִתְיַסֵּר.
אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַעֲנִישׁ
עַל מִצְוָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר
שֶׁלֹּא לְקַיֵּם?

7 תגובות

  • אריק

    חחחחחחחחחח
    האם נרסיסוס הוענש?
    תלוי כמה אדם מאמין בסיפורי אלות, נימפות.
    אם אדם קצת יותר חילוני, העונש הוא פנימי. אבל זה עונש נעדר מודעות עצמית לגמרי, כך שלא ברור אם המוות של האוהב עצמו אינו נתפס כשעת חסד של אהבה זו. מי אם לא גדולי הרומנטיקנים כתבו על המוות עם האהוב/ה [ דוגמה לפספוס ידוע הם: רומיאו ויוליה]. תראה כמה קל לממש שאיפה זו כשאתה אוהב את עצמך אהבה בלי סוף.
    הלגלוג וההלעגה של העמדה הניטשיאנית ביחס לעל-אדם, התפילה היהודית [ קריאת שמע] או הציווי היהודי ביחס לאל דברים, ו, ה לטעמי משטיחה לגמרי את העוצמה הלכוארה נרקסיסטית של המודרניזם הספקני והאקזיזטנציאליסטי.

    • בני גל

      תודה על התגובה איציק!
      מודה ומתוודה שלא כיוונתי דווקא לאפיק המודרניסטי של הנרקיסיזם, אלא לאפיק הרגשי ואולי דתי שלו – איך הדת (ובמקרה זה היהדות, שיותר קרובה אליי מן הסתם) יכולה להתמודד עם דבר כזה שנקרא נרקיסיזם, שהרבה פעמים נחשב לאהבה עצמית גרידא, אבל הוא הרבה יותר מכך.

  • איתן,

    קראתי בפרשת קדושים בפרק י"ט פסוק י"ח את המשפט ": "ואהבת את את כמוך, אני יהוה". בפסוק כ' מודגש שיש לשמור על החוק הזה . לא מצאתי שם את ההוראה "ואהבת לרעך כמוך".

  • אוולין כץ

    סלבדור דאלי כתב פואמה מקסימה שתרגמתי על הנרקיס
    המטמורפוזה של נרקיס/ דאלי
    "כַּאֲשֶׁר צְלָלִיתוֹ הַזּוֹהֶרֶת וְהַנִּפְלַאָה שֶׁל נַרְקִיס
    מִתְכּוֹפֶפֶת מֵעָל מַרְאַת הָאֲגַם הֶאָפֵל,
    כַּאֲשֶׁר גּוּפוֹ הַצָּחוֹר נָטוּי קְדִימָה מְתַאֲבֵן קָפוּא
    בִּתְנוּחָה מֻכְסֶפֶת וּמְסַחְרֶרֶת שֶׁל עֶרְגַּתוֹ,…"

    • בני גל

      אכן פואמה יפה, מתכתבת עם הציור המפורסם שלו (שהיווה בתורו מעין השראה לשיר שלי…)
      תודה רבה על התגובה!

השאר תגובה