משוררת / עומר ברקמן

  •  
  •  
  •  
  •  

פַּעַם הִתְאַהַבְתִּי בִּמְשׁוֹרֶרֶת
וְהִיא שִׂחֲקָה בִּי כְּמוֹ בְּמִלָּה כְּנוּעָה
חַסְרַת צוּרָה וְחַסְרַת מִשְׁקָל
הָיָה פִּזְמוֹן חוֹזֵר אֲבָל שׁוּם בַּיִת לַחְזֹר אֵלָיו
הַמִּלִּים שֶׁלִּי הָפְכוּ שֶׁלָּהּ
וּמַה שֶּׁהָיָה לָהּ לָתֵת לִי זֹאת רַק שְׁתִיקָה.
בְּסוֹף הַהַקְרָאָה הִיא יָרְדָה וְחִבְּקָה אוֹתִי
נֶאֱחַזְנוּ זֶה בָּזוֹ אוּלַי דַּקָּה
יָדַעְתִּי שֶׁצָּרִיךְ זֶה בָּזֶה
אֲבָל כָּכָה זֶה הָיָה
עַל כָּל פָּנִים
אַף אֶחָד לֹא הִסְתַּכֵּל
הַקּוֹל שֶׁלָּהּ נִשְׁאַר עַל הַבָּמָה
אֲבָל כַּף יָדִי הִקְשִׁיבָה לְכָל שְׁרִיר בְּגַבָּהּ
אַתְּ הַמְשׁוֹרֶרֶת הָאֲהוּבָה עָלַי, לָחַשְׁתִּי
וְהִיא לֹא אָמְרָה מִלָּה.

ניקוד: יאיר בן־חור

5 thoughts on “משוררת / עומר ברקמן

  1. דן אלבו

    הַמִּלִּים שֶׁלִּי הָפְכוּ שֶׁלָּהּ, האם משתמע מאמירה זו, שאת מספרת על פלגיאת פואטי מצד אהובתך, שהשלמת אתו מפאת האהבה הגדולה? אני תוהה. ואז האהבה הופכת להוויה מורכבת יותר, שבה גם משלימים עם זליגתו של האני שלנו, להוויתו של מושא אהבתנו?

  2. רחל בכר

    ואוו. כתוב ברגישות, באמפתיה למשוררת ולצורך שלה בשתיקה.
    שניים שמשלימים אחד את השנייה.
    היאן והיאנג במלוא תפארתו.
    אריק הרחיב וניתח כל כך יפה שאין טעם להוסיף עוד לנאמר.

  3. אריק

    שיר מקסים, מתוק ל-אללה, באמת.
    הפיכת ה-ארספואטיקה למטאפורה של אהבה ואובדן זהות והטמעות טוטאלית ב"אחרת" לטעמי יפהפה המתיקות, בחינניות בה הכל כתוב ולתחושתי האישית גם ב"חוסר הרצינות" או אירוניה מעודנת וחזקה. מה גם שבסופו של שיר, הפניה החזקה אל הגוף, אל החומר אל החד מימדי כלכך חזקה:
    אֲבָל כַּף יָדִי הִקְשִׁיבָה לְכָל שְׁרִיר בְּגַבָּהּ
    אַתְּ הַמְשׁוֹרֶרֶת הָאֲהוּבָה עָלַי, לָחַשְׁתִּי
    וְהִיא לֹא אָמְרָה מִלָּה.
    עד כמעט אני חושב שזה שיר שעוסק בהתאהבות במוזות עצמן, או בשירה עצמה – מעשה פיגמליון ופסלו גלתיאה.

  4. תמי

    תודה עומר על השיר, אהבתי את תנועת האהבה ואי האהבה שבתוכי, ואת הצירופים המטאפוריים לתנועת האהבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *