רוח לחימה / עמית דרבקין חן

  •  
  •  
  •  
  •  

אֲנִי מְסַפֶּרֶת לְךָ אֶת סִפּוּר הַמַּכַּבִּים,
טָסָה אִתְּךָ אָחוֹרָה בַּזְּמַן
לִמְחוֹזוֹת רְחוֹקִים.
אַתָּה מַבִּיט בִּי,
וְשׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת עַל יְהוּדָה
פָּנֶיךָ הַמְּאִירוֹת מְכַנּוֹת אוֹתוֹ
הַגִּבּוֹר שֶׁאֵינוֹ נִכְנַע.


אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת עַל פָּנֶיךָ הַיָּפִים,
מִי אָמַר שֶׁאֵין בְּעוֹלָם נִסִּים.
נָטְשׁוּ אוֹתְךָ הוֹרֶיךָ,
לִגְדֹּל עִם זְאֵבֵי אָדָם
שֶׁפָּגְעוּ בְּנַפְשְׁךָ עַד זוֹב דָּם.
וְאַתָּה כָּל כָּךְ רוֹצֶה,
כָּל כָּךְ מְנַסֶּה
לָרֶגַע לֹא מְאַבֵּד תִּקְוָה,
אַתָּה הַיֶּלֶד
שֶׁתּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה.


אֲנִי מַדְלִיקָה אִתְּךָ,
נֵר רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה.
אַתָּה קוֹרֵא בְּקוֹל,
בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה
מְגַשֵּׁשׁ בְּיָדְךָ הַקְּטַנָּה
מְגָרֵשׁ אֶת הַחֹשֶׁךְ
וְנוֹגֵעַ בָּאוֹר שֶׁבִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה.


אֲנִי מִתְיַשֶּׁבֶת לְצִדְּךָ,
וְכָל יוֹם מֵחָדָשׁ לוֹמֶדֶת מִמְּךָ
מַהִי רוּחַ לְחִימָה.

4 thoughts on “רוח לחימה / עמית דרבקין חן

  1. עדנה ויג

    ב"ה
    עמית יקרה, שירך יפה.
    האמפתיה שלך והעידוד לילד,
    והלמידה שלך – המבוגרת – ממנו.
    לב זהב שאת.
    מעריכה
    עדנה ויג

  2. אריק

    אתחיל בבקשה – רצוף אהבה היא צורת סמיכות, לכן הרי"ש אמורה להיות מנוקדת בשווא-נע.
    לגבי השיר.
    שייך לפחות באופיו לז'אנר של שירים סיפוריים, אולי שיר לחנוכה? החריזה המקרית קיימת אך ורק לצורך המצלוליות וזרימה "חלקה" של המצלול והצליל השירי. בדקתי אם יש בו יסוד משקלי כלהו – אבל אין ממש, כלומר אפשר למצוא מעברים מהיאמבוס הקליל לאנפסט הכבד קצת יותר. מדי פעם עם שינוי ההטעמה במלים, האמפיבראך והטרוכאיי.
    בעל מקרה, השיר נקרא ללא מעקשים וללא מעכבים קל, נשתה בגרון כמו משקה קטיפתי נעים.
    יש בי תחושה שזה שיר ילדים במהותו, יש בו אנלוגיה בין הילד הקטן לבין חנוכה, סביב נרטיב : דוד מול גוליית, הקטן מול הענק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *