אשר גל

אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם , שֶׁנֶּאֱמַר
אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ.אֵין לִי אֶלָּא שְׁנַיִם.[משנה מסכת אבות, פרק ג’ משנה ב]

שְׁנַיִם

אֵין אָנוּ אֶלָּא שְׁנַיִם
חַיִּים לְבַד בַּבַּיִת הָרֵיק
מְאֻיָּמִים תָּדִיר מִן הַקִּירוֹת
עֲלֵיהֶם מְרַצְּדִים צִלְלֵי יְלָדִים
שִׁבְרֵי קוֹלוֹת.
לְעִיתִּים הַכֶּלֶב בָּא לְבַקֵּר
לַמְרוֹת שֶׁגַּם הוּא זָקֵן.
חֲצִי גּוּפִי לְיַד הַשֻּׁלְחָן
כּוֹתֵב מַחְנִיק אֹשֶׁר מִתְפָּרֵץ.
אַתְּ מַעֲבִירָה אֶת רֹעַ הַזְּמַן
בְּמִשְׂחַק קְלָפִים.
אֵין אָנוּ אֶלָּא שְׁנַיִם
מֵאָז הַשְּׁכִינָה עָבְרָה דִּירָה.
יְרֵאִים מִפְנֵי מַה שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה
מִסֵּפֶר זִכְרוֹנוֹת אָיֹם וְנוֹרא.

ניקוד: חני צפריר

השניים בשירו של אשר גל הם אחד ועוד אחד והשכינה אינה שורה ביניהם, כמוזכר במסכת אבות.
מה גרם להתרוקנות הזו? האם הילדים שבגרו ועזבו את הקן? האם הסדקים שפערו השנים? אין לכך תשובה, ואיש איש פונה לגורלו. כמו בשירה הידוע של זלדה, גם פה "הקירות אינם מחסה", נהפוך הוא, הם מתפקדים כמסך שעליו מרצדים הצללים, הזיכרונות והשברים.