שירה

מרפסת / לאה אוירבך


בַּמִּרְפֶּסֶת בִּרְחוֹב הֲנוּרִית
יֵשׁ מָקוֹם לְכִסֵּא
אֶחָד
חוֹמֶקֶת מִכָּל הַנָּשִׁים
שֶׁאָנִי, יוֹצֵאת
רַק אָנִי לְעוֹרִי
בִּפְנִים לֹא מָצָאתִי
מָקוֹם

2 תגובות

  • ארק

    אני חייב כמובן להעיר על ניקוד המילה – הנורית. כך ניקדת: הֲנורית בניקוד הזה, ה-ה"א משרתת כה"א השאלה, נדמה לי שהכוונה היא ל-ה"א הידוע, כלומר – הַנּורית.
    מענין בשיר המשחקון בין הניב "לצאת מעורו" לבין השימוש שלו שלו בשיר, באמצעות דהאוטומטיזציה ומטאפוריזציה מלאה שלו. בלשון בני אנוש – גם הניב, הצירוף הכבול נשבר ובשל כך מקבל משמעות חדשה ורעננה וגם השבירה הופכת את השיר למטאפורי, כי הדוברת ממש "יוצאת מעורה" פשוטו כמשמעו, כדי לברוח מכל שאר הנשים שנמצאות בעורהּ.
    שיר חברתי? שיר פוליטי?
    לטעמי שיר פוליטי מובהק ביותר.

השאר תגובה