שירה

* / ⁨תמרה חלוצי


טֶבַע שֵׁנִי
יַעֲרוֹת-גֶּשֶׁם שֶׁל הִזְדַּקְּקוּת
מְצִיצִים בָּךְ מִצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַבֹּקֶר,
אַתְּ נוֹתֶרֶת לְבַדֵּךְ, בֵּינָתַיִם,
לְחַפֵּשׂ אֶת הַקּוֹל הַמֻּכָּר
לְהִתְרַסֵּק לְתוֹכוֹ,
אֶת פְּעִימוֹת-הַנְּשִׁימָה הַקְּטַנּוֹת, הַקְּפוּצוֹת,
שֶׁיֶּחֱצוּ אֶת הַלַּיְלָה לִשְׁנַיִם –
חֲצִי לְךָ,
חֲצִי לְיַלְדָּה שֶׁהָיִיתְ.
יְעָרוֹת-עַד שֶׁל כְּמִיהָה
לֹא מְחַכִּים שֶׁתִּגְדְּלִי.
 
שָׁנִים אַחַר כָּךְ –
כֶּלֶב.
מְכַשְׁכֵּשׁ אַהֲבָה לְחַיַּיִךְ
כָּל הַכְּאֵבִים מִתְאַחִים בְּפַרְוָה הַסְּמִיכָה.
אַתְּ מַבִּיטָה בְּפָנָיו
הַמַּתְאִימוֹת לְכַף יָדֵךְ
כְּמוֹ נוֹעֲדוּ לָךְ.
אַתְּ מַרְגִּישָׁה בַּשִּׂמְחָה
הַמַּחְבֶּרֶת אֶת תָּוֵי פָּנָיו
נָעָה מִכַּף יָדֵךְ
אֶל קָצֶה רֹאשֵׁךְ.
אַתְּ מַבִּיטָה בְּעֵינֵי הַכּוֹכָב שֶׁלּוֹ,
מוֹצֵאת מְנוּחָה בִּשְׁתִיקָתוֹ הַחַמָּה.
כַּמָּה הָיִיתְ רוֹצָה לִהְיוֹת כָּמוֹהוּ –
פָּשׁוּט.

4 תגובות

  • רחל בכר

    תמר תודה על השיר ואם את שואלת לדעתי (ואת לא) זה היה יכול להיות מחזור בן 2 שירים.
    מדוע בני אדם נוטים לחשוב שחייהם מורכבים יותר משל בעלי החיים? בגלל שמשווים אותם אלינו. מעניין אותי לדעת אם הם היו בוחרים להחליף את חיים בחיינו, כפי שאנו מתאווים.

    • תמרה חלוצי

      סליחה על התגובה המאוחרת מאד, משום מה לא קיבלתי התראה שזה פורסם והתגלגלתי לזה כרגע במקרה… תודה על הקריאה והתגובה רחל, את אכן מעלה פה נקודה מעניינת למחשבה.

השאר תגובה