שירה

בואי תרדמה / עפרה בן-עמי


בּוֹאִי תַּרְדֵּמָה עֲמֻקָּה
חֲיִי בְּתוֹכִי
מַלְּאִי אוֹתִי בָּךְ
וְנִתְאַחֵד בְּעֹנֶג פּוֹעֵם
עַד נִשְׁקֹט לְתוֹךְ שַׁלְוַת כַּפִּיּוֹת.
וּבְחִלּוּפֵי אַשְׁמֹרֶת הִשָּׁאֲרִי עִמִּי
אַל תִּמְסְרִי אוֹתִי לִשְׂמִיכַת חֲלוֹמוֹת מְחֹרֶרֶת.

ניקוד: נורית ויס

6 תגובות

  • רחל בכר

    נפלא.
    מבקשת מתרדמה שהיא סוג של מיתה, לבא ולחיות בתוכך.
    מי מאיתנו אינו כמיה לתרדמה משחררת מכל מחשבה טורדנית, מועקה וכדי?

  • אריק

    תמצית הדיכאון הקליני.
    השיר כתוב יפה מאוד, ו@רחל בכר הצביעה על הסתירה הפנימית בתוך השיר, אם כי לא הרחיבה לפער בין תרדמת המושלמת [ נירוונה נשאפת בבודהיזם] לבין שמיכה — מחוררת שהיא החיים.
    נכון גם תרדמת וגם שמיכת חלומות מצביעים על ניתוק, החירור בשמיכת החלום לטעמי ולהבנתי אלה החיים הנדחפים בכוח, מאיימים ומפחידים.
    אשר על כן – תמצית הדיכאון הקליני.

  • עפרה בן-עמי

    תודה לכל מי שקראו את השיר ובמיוחד למי שטרחו וכתבו תגובה. משמח אותי לדעת שדיבר אליכםן.

  • yafa benknaan

    שמיכת חלומות מחוררת…מטאפורה מדהימה, מאחדת את הבלתי ממשי והממשי באבחה אחת.

השאר תגובה