* / נועה טנאי־אשל

  •  
  •  
  •  
  •  

לאימי זיוה

רוֹצָה לַעֲלוֹת בְּמַעֲלֵה הַמַּדְרֵגוֹת לָעֲנָנִים
אוּלַי נִשְׁמָתֵךְ שָׁם
לְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ שֶׁתְּבָרְכִי אוֹתִי
לִכְבוֹד יוֹם הַהֻלֶּדֶת הַמְטֻפָּשׁ
לְיַלְדַּת פְּרָחִים מִזְדַּקֶּנֶת.
תַּאֲכִילִי אוֹתִי, תַּשְׁקִינִי
וְלֹא תִּהְיִי עַצְבָּנִית.
 
דַּבְּרִי אֵלַי אוֹ נִשְׁתֹּק יַחַד
וְלֹא יִהְיֶה בֵּינֵינוּ חַיִץ
וְתִסְתַּכְּלִי שׁוּב בַּסַּהֲרוֹנִים מִתַּחַת לְעֵינַי
וְתֹאמְרִי: "לֹא יָשַׁנְתְּ טוֹב".
וּבְעֵינֵי הַתְּכֵלֶת שֶׁלָּךְ יִהְיוּ אוֹר וְאַהֲבָה
וְלֹא אֵרֵד מִיָּד מַטָּה־מַטָּה לַחֲדָרַי הַמִּתְפּוֹרְרִים
כִּי נִשְׁמָתִי מְלֵאָה.

ניקוד: יאיר בן־חור

4 thoughts on “* / נועה טנאי־אשל

  1. רחל בכר

    סולם (יעקב) נועה, המלאכים בחלומו עולים ויורדים ואילו בשיר הרצון לרדת נדחה למועד מתאים לצרכי הכותבת וברורה גם הסיבה.
    נהדר

  2. אריק

    פתיחת השיר הזכירה לי שניים: פסל מדרגות לשמים בירושלים ואת ספרו של ישעיהו שפיגל "מדרגות אל שמים".
    אמנם הרצון כאן הוא לטפס רק לעננים במדרגות, אבל העננים בשמים, והנשמות כנראה אף הן בשמים, מוטיף עתיק מאוד, שפותח והורחב בקבלה היהודית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *