שירה

כָּאוֹס / מיכל פירני

כָּאוֹס / מיכל פירני

"אוּלַי אֵין טָעַם לְקַיֵּם אֶת הָעֶרֶב"
כָּתַבְתָּ.
בַּלֵּילוֹת כְּשֶׁתְּמוּנָתְךָ קוֹפֶצֶת לְפֶתַע
בָּגִ'ימֵייל, בָּפֵיְסְבּוּק
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת לָמָּה הֵקַלְתִּי רֹאשׁ
וְאֵינֶנִּי יְכוֹלָה לִסְלֹחַ לִי וּלְךָ,
שֶׁאָמְרוּ שֶׁמַּתְּתָּ וְחָשַׁבְתִּי שֶׁזּוֹ בְּדִיחָה.

רֵיחוֹת שֶׁל עָרָק וְאָנִיס וּשְׁקֵדִים מָרִים,
מְלַוִּים אֶת מִי שֶׁעוֹד זוֹכְרִים,
אֶת שְׁאָגַת הָאַרְיֵה הַפָּצוּעַ,
בְּלֶכְתְּךָ מֵעִמָּנוּ
אֶל הַמָּקוֹם.

08.10.13

ניקוד: חני צפריר

השיר שכתבה מיכל פירני בעקבות היכרותה עם המשורר והעורך, שי אריה מזרחי, מדבר בעד עצמו. זועק ממנו ההיעדר והצורך האנושי הבהול למלאו במשמעות, שתאפשר לחיים להימשך.

השאר תגובה