שירה

אוֹתָהּ כֻּתֹּנֶת צִבְעוֹנִית / שושי קלאס

ְּאוֹתָהּ כֻּתֹּנֶת צִבְעוֹנִית / שושי קלאס

אִם אֶכָּנֵס לַמַּיִם
זֶה יַעֲמִיק אִם
אֶעֱלֶה אֶל הַגַּג
לִרְחֹץ לְאוֹר הַלְּבָנָה
בְּמוֹר וּלְבוֹנָה
הָרֵיחַ שֶׁלְּךָ טָבוּעַ בִּי
כְּאוֹתָהּ כֻּתֹּנֶת צִבְעוֹנִית
שֶׁבְּטָעוּת הֻשְׁלְכָה אֶל
הַכְּבִיסָה הַלְּבָנָה
וְצָרְבָה בָּהּ
שְׁתִי וָעֵרֶב
אֶת חוֹתָמָהּ

ניקוד: חני צפריר

שירה של קלאס תוקף את החושים בריחות ובמראות עזים. הכבסים הלבנים המירו את לובנם והפכו לדבר מה אחר לגמרי, לכתם של צבע שהפך למהות שונה; כמו גם רחצה בבשמים עזים שאין לאל ידם למחות את "הריח שלך". האם מדובר באהבה עד כלות או באהבה מכלה?

14 תגובות

השאר תגובה