שירה

שלוותה / רונית ליברמנש

שלוותה / רונית ליברמנש

יוֹגָה אֲמוּרָה לְהִשְׁקִיט תּוֹדָעָה
יוֹגָה אֲמוּרָה לְהַנְחִיל עֲנָוָה
אֲנִי-אֲנִי-אֲנִי מִתְעַקֶּשֶׁת
לְתַמְלֵּל
אֶת הַתְּחוּשָׁה
הַמְּדֻיֶּקֶת שֶׁפּוֹקֶדֶת אוֹתִי
לִפְנֵי פְּרוֹץ הָ"אוֹם" הַקּוֹלָנִי,
בְּמוֹלְלִי אֶת רֵיקוּתָהּ הַיַּחֲסִית עִם
גְּוִיעַת הַצְּלִיל הַקּוֹלֶקְטִיבִי
הַמַּעֲצִים
אֶת הִדְהוּד נְשִׁימָתִי
הַשּׁוֹרְקָנִית

ניקוד: חני צפריר

11 תגובות

  • אביחי קמחי

    שיר מדויק ומוסיקלי להפליא וגם אם אני טועה, תחושתי שהמשוררת לא בדיוק מתלהבת מהיוגה

  • זאב פלדינגר

    מתעקשת לתמלל את מה שייתכן שלא ניתן לתאר במילים. משוררת אמיתית.

  • חני

    לְהַשְׁקִיט תודעה – להדגיש את הצורך בהשקטת התודעה.. קצת מפריע לי כי אני חסידת התודעה ומאמינה בנוכחותה.

  • רןנית ליברמנש ורדי

    אביחי, תודה. המשוררת מאוד נלהבת מתרגול יוגה
    לקוראת חני, קראי קצת על יוגה ובודהיזם. אין מדובר ב"השכחת"/השקטת התודעה
    אלא שהשקטת התנודתיות. הקופצנות. או אז, ניתן להגיע לצלילות מחשבתית רבה יותר. א י ן מדובר בדואליות של גוף/נפש אלא באיחוד. קישור: https://www.facebook.com/udibi

  • גיא פרל

    שיר נהדר, זיהיתי בו מידה חיננית של סרקזם עצמי – כנראה שגם הוא חלק בלתי נפרד מן השלם.

  • תות הרמס סאטורי

    למקרא-השיר, הרושם הוא של הימצאות ממש ב ת ו ך – במחשבות, בתחושות, בקולות – כמעט עד לרמה המעודנת, שמעבר לכל חוויה, רגש ומחשבה.
    בכך יצרה המשוררת יוגה – איחוד בין הישות הכותבת לבינינו, הקוראים – אפשר גם המתרגלים ונושאים בעול-היוגה בעצמנו.

  • עפרה בן-עמי

    אהבתי בשיר את התנועה מהכלל אל הפרט, מהצליל המשותף למיליוני אנשים בעולם דרך הנשימה השורקנית והאישית של הדוברת בתקווה להגיע אל השקט. וקשה היה לי להימנע מלהרהר בכפל המשמעות האירוני בשם השיר.

השאר תגובה