שירה

אהבה / ארלט מינצר

אהבה / ארלט מינצר

1
אֵין לִי זְמַן לַכְּאֵב,
אוֹמֶרֶת הַבְּלוֹנְדִינִית הַתְּמִירָה
מֵהַפִּרְסֹמֶת בְּצַד הַדֶּרֶךְ.

2
פַּרְפַּר מְרַטֵּט כְּנָפָיו, מְהַסֵּס,
מְעוּפוֹ נִבְהָל מְחַפֵּשׂ,
נוֹשֵׁק לְגוּפְךָ.

3
רָצָה לְדַבֵּר עַל אַהֲבָה,
דִּבֵּר עַל עֲיֵפוּת.

4
זַ'קְלִין דֵה-פְּרֵה בְּכִסֵּא גַּלְגַּלִּים
כְּבָר לֹא תִּתְיַחֵד עִם הַצֵּ'לוֹ.

ניקוד: חני צפריר

ארבעה קצרצרים על אהבה, ובעיקר על היעדרה.
בראשון, הדוגמנית הבלונדינית בצד הדרך מייצגת את הרגעי והנהנתני, את בן-החלוף, שהוא האנטיתזה לאהבה המיוחלת.
בשלישי, הגבר שביקש לדבר על אהבה, כשל. ולבסוף, ז'ַקְלִין דֵה-פְּרֵה שחלתה בטרשת נפוצה, איבדה את התחושה באצבעותיה, ולא יכלה לממש עוד את אהבתה לנגינה.
רק הפרפר המבוהל מצליח להשאיר נשיקה ומן הסתם חומק לו.

8 תגובות

  • לי עברון-ועקנין

    וואו, שיר מעניין מאוד בחלקיו וביחס ביניהם. הפרפר במיוחד נגע בי דווקא ברפרופו. (ולרפרוף כמו עייפות צליל פ"א רפה).

  • אוהד מרגולין

    אני אוהב שכל תמונה עומדת בפני עצמה, אך מתכתבת עם השלם. יפה

  • אשר גל

    ז'קלין דה פרה כבר לא מתייחדת עם הצ'לו אבל המנגינות שלו כל הזמן אצלה בראש. שם היא אף פעם לא הפסיקה לעשות איתו אהבה.

  • רוחה שפירא

    שיר נוגע ומרגש.
    אהבה זה כואב – לכן, לפרסומת הבלונדינית אין זמן בשבילה. דווקא הפרפר המרטט, מהסס, נבהל ומחפש – נוגע , כי לדבר על אהבה זה לא ממש לגעת בה. ז'קלין דה פרה אמנם "כְּבָר לֹא תִּתְיַחֵד עִם הַצֵּ'לוֹ." אך רוּחה וצליליה עדיין כאן.

  • זאב פלדינגר

    כמשל על דבר שאוהבים ויש רצון וכשרון לעשותו, אך נבצר לעשותו, בגלל מגבלה חיצונית

  • ארלט

    תודה לאשר, לי, אוהד, רוחה וזאב. שמחתי בתגובותיכם שגילו לי עוד טפח בשירי…. תודה גם לעורכות האתר, על הפירסום ועל הטקסט הנלווה לו.

  • חגית בת-אליעזר

    פנים רבות לאהבה – ביטוים שונים לה : כאב, נשיקה, התייחדות – לפי הקטעים של השיר. האהבה באה עם שלילתה כמו חומר ואנטי-חומר: הבלונדינית מהפרסומת לא אומרת, הפרפר לא נושק, האיש העיף אינו מדבר על אהבה והמוזיקאית אינה לופתת בין רגליה את הכלי המענג.

השאר תגובה