דו־שיח / אורנה ריבלין

"מִבַּעַד לִמְחוֹלֵל הַחַמְצָן,
נוֹכְחִים נְדוּדַיִךְ
אֶל יַבֶּשֶׁת אַחֶרֶת
אוֹמְרִים רְחוֹקָה מִכָּאן וּפוֹרִיָּה
וְכָאן אַתְּ כְּבָר נוֹשֶׁמֶת
רִמְזֵי פְּרִיחָה אֲבִיבִית
כְּמוֹ זוֹ שֶׁאָהַבְתְּ
וְזוֹ אֵינָהּ אַחֲרִית, יֵשׁ אוֹמְרִים
רַק מָקוֹם אַחֵר
אֶרֶץ רְחוֹקָה וּפוֹרִיָּה".

וְאַתְּ –
"מַה הַחִפָּזוֹן
בִּלְהַשְׁהוֹת נְדוּדַי
אֶל הָלְאָה מִכָּאן?
יְרוּשָׁלַיִם סַגְרִירִית זֶה מִכְּבָר
וְאַתְּ מַקְדִּימָה לְהִצְטַנֵּן.
הֲרֵי כְּבָר חָצִיתִי אֶת הַמִּדְבָּר
רִמְזֵי פְּרִיחָה נוֹשֶׁמֶת
מִבַּעַד לִמְחוֹלֵל הַחַמְצָן.

מַה לָּךְ, מְעַסָּה כַּפּוֹת יָדַיִם קְפוּאוֹת?
נֶחְפֶּזֶת לְהַחֲיוֹתִי אֶל מוּל
טִפּוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל גֶּשֶׁם,
נוֹכַחַת בֵּין מְחוֹלֵל הַחַמְצָן
לְבֵין נְדוּדַי אֶל
הָלְאָה מִכָּאן.

צְאִי אֶת "שַׁעֲרֵי צֶדֶק"
לְכִי, נִשְׁמִי פְּרִיחָה סְתָוִית
לְאֹרֶךְ רְצוּעַת הַחוֹף,
חִזְרִי אֶל הַשָּׁרוֹן
יְרוּשָׁלַיִם סַגְרִירִית זֶה מִכְּבָר
וְאַתְּ הֲרֵי מַקְדִּימָה לְהִצְטַנֵּן".

ניקוד: יאיר בן- חור

השיר מתאר שיחה בין שתי נשים, האחת בריאה ורעותה נוטה למות. האישה הגוססת מנסה לשכנע את הבריאה להניח לה למות בשלווה. אורנה ריבלין מתארת ברגישות רבה נושא כאוב שעניינו פרדה מאדם אהוב, שרק "נודד הלאה מכאן". הדיאלוג המתפתח בין שתי הנשים ממחיש את הדאגה ההדדית זו לזו. הגם שהיא בעיצומה של פרדה מן העולם הזה, דואגת האישה לחברתה, פן תצטנן בהפצירה בה לשוב ולחיות את חייה, כדי להניח לה למות.