* / נועה לקס
פַּעַם לֹא חָשַׁבְתִּי עַל הָאֲרוּחָה הַבָּאָה,
הָרוּחַ הֶאֱכִילָה אוֹתִי.
הַמּוּזִיקָה נִכְנְסָה בֵּין שִׁנַּי
וְיָצְאָה מִשָׁם שׁוֹרֶקֶת.
כַּיּוֹם: לֶחֶם, בֵּיצִים,
עֲגָלָה חוֹרֶקֶת.
ניקוד: יאיר בן – חור
המילה "פעם", אינה מובילה אותנו בהכרח לגיל הנעורים של המשוררת, אלא למצב תודעתי אחר, שם מתחולל הכול באופן טבעי וללא מאמץ: הרוח היא המזון ולא החומר, המוזיקה (שהיא גם השיר) בוקעת בקלילות מפתיעה. לעומת זאת, כיום "העגלה חורקת". השיר אינו נותן מענה לגבי התהליך שהתרחש בין העבר להווה, ואין לדעת מה גרם לשינוי אלא לקבלו כחלק מההוויה.
שיר קצר, הדוק ומכיל הכל. במפורש לא משנה מתי זה הפעם הזה, אם זה מבחינת זמן או זמן תודעתי. ברור שמעמיסים על העגלה ביצים חלב ומה עוד והיא חורקת, מתקשה "לסחוב בעלייה".
השיר כבש אותי.
יפה ונותן מקום לדמיון, אך גם פותח דלת לעולמה
של הכותבת ולתחושותיה.
מצוין. הייתי הולכת על הפרשנות החכמה של ריקי.
שיר יפה
אין כמזון רוחני כדי לספק חיים מלאים . ניכרת אוזלת היד של המשוררת כנגד השינוי הנכפה עליה וההשלמה עם הגורל.
שיר נפלא.
אני רואה בשיר שיר געגועים למה שהיה פעם. בשביל זה- לא משנה מה גרם לשינוי שבגללו הרוח כבר לא מספיקה כדי להאכיל.
יש שני זמנים בשיר: עבר והווה. אני לא יודע אם המשוררת התכוונה לכך, אך אני רואה שהנסתר בשיר הוא העתיד. כלומר היא מקווה שבעתיד היא תשתנה בחזרה ותהיה כמו שהיתה בעבר ולא תישאר כמו שהיא עכשיו.
סגנון כתיבה המזכיר סיפורי זן
סגנון כתיבה המזכיר סיפורי זן
יפה מאוד וטוב שהשיר לא נותן מענה לתהליך, אני למשל לקחתי את זה להפיכת הכותבת מאדם "חופשי" ועסוק ברוח לבעלת משפחה, במיוחד בגלל הפריטים היומיומיים שהזכירה בסוף והעגלה, אבל אני לא יודעת אם לזה היא התכוונה, זה שלי.
נהדר נועה, הקצוות:,"השורקת" ה"חורקת" וכל התהליך באמצע.
תודה למערכת ליריקה על אתר איכותי.
תודה לכם !
קצר, קולע וחד, תודה
תחושה מוכרת
יפה, שיר פתוח מאפשר פרשנויות מגוונות