שירה

אַשְׁלָיָה / ליאת בן דור

אַשְׁלָיָה / ליאת בן דור

מִבַּעַד לַתְּרִיסִים, לָאוֹר גָּוֶן שׁוֹנֶה,
קַוִּים הוֹפְכִים לִרְסִיסֵי צֵל,
תְּנוּעָה קַרְדִינָלִית לְפֵרוּרֵי מֵידָע.

לַמַּבִּיט מִבַּחוּץ, אֲנִי
נִרְאֵית לָבֶטַח נְטוּלַת קַוֵּי מִתְאָר,
פְּסִיעוֹתַי רַכּוֹת, מְזַמְּנוֹת יְצִיאָה.

אִם רַק תִּתְקָרֵב מְעַט, תִּוָּכַח
שֶׁפָּנַי אֶל הָאוֹר, לֹא מִמֶּנּוּ.

מִבַּעַד לַתְּרִיסִים, אֲנִי

דּוֹמֶמֶת.

ניקוד: רונן יצחק

השיר מנכיח את הפער שבין מראית העין למהות הפנימית. כדי לדעת ולהכיר נחוצה קרבה, נחוץ רצון לגעת באמת.

9 תגובות

  • רחל בכר

    תחילתו של השיר מן הפרט אל הכלל ומהפנים אל החוץ, המשכו מין הכלל אל הפרט והחוץ אל הפנים ובסיומו מן הפרט אל הפרט ומשאלה אחת להתקרב כדי שייסגר המעגל פנים אל פנים.
    למרות שהשורה החותמת מדברת על כך שהדוברת דוממת, התחושה היא שלאורך כל השיר השקט מלווה אותה. נכרת השלמה עם חוסר הבהירות והצורך בהשלמת הפרטים החסרים.
    השיר מאד לטעמי.

  • זיוה גל

    ולי נדמה כי האשליה או האמת הקרדינלית, כל אחת מהן, תלויה בזוית הראיה וזה מה שהשיר מבטא.
    לפחות לי כקוראת.
    שיר יפה.

  • אוולין כץ

    שיר מאד יפה , מעניין, עטוף מסתורין, מוסתר ומבקש להיחשף.
    יש הבעה של כאב, של המתנה, של ציפייה. ראו "שֶׁפָּנַי אֶל הָאוֹר, לֹא מִמֶּנּוּ.." אך כנראה הציפייה טרם מומשה שהרי מבעד התריסים הדוברת ממשיכה לשמור על שתיקתה. "אֲנִי דּוֹמֶמֶת." אהבתי את השיר.
    השיר מזכיר לי את השורה האחרונה : "וְאָני הִשְׂתַּתַּקְתִי בֵּין מִפְרָצֵי הַזְּמַן." מתוך שיר שכתבתי לפני מספר חודשים "צלו של משחק"

השאר תגובה