שירה

* / אבינעם מן

* / אבינעם מן

ג

וּבְסוֹף הַדֶּרֶךְ כֹּה יַסְפִּידוּנוּ,
הִגִּיעַ קֵץ לְדֶרֶךְ כָּל בָּשָׂר,
בָּאֲדָמָה הוּנְחוּ כָּל שִגְיוֹנֵינוּ,
אֶתְמוֹל נֻתַּק מִן הַמָּחָר.

כְּמוֹ עַרְפִּלִּים בְּטֶרֶם בֹּקֶר
נָמוֹגוּ צִפִּיוֹת אַכְזָב.
חוֹזְרִים אֲנַחְנוּ אֶל הָאֹפֶל,
הָאִם כָּל זֹאת הָיָה לָשָוְא?

לַשָּוא נָדַדְנוּ כָּל חַיֵּינוּ
בֵּין גֵּאוּת וְהַשְפָּלוֹת,
לַשָוְא בִּלִּינוּ כָּל יָמֵינוּ
בִּתְהִיּוֹת וּתְעִיּוֹת.

בָּעֲמָקִים שוֹהוֹת רַגְלֵינוּ, אַךְ אָנוּ
נוֹשְׂאִים עֵינַיִם לַפְּסָגוֹת.

לפני לא מעט שנים הייתי מרצה אורח באוניברסיטת לה-אקילה באיטליה, העיר שמאז נחרבה כמעט כליל ברעידת אדמה עזה. בין הספרים שלקחתי אתי היה תרגומה של עדה ברודסקי לאלגיות דואינו וסונטות אורפאוס של רילקה, ספר שהשפיע עלי מאוד. כתבתי אז כמה שירים, לרבות כמה סונטות. לפני כמה חודשים נטלתי את אחת הסונטות ההן וחיברתי לה מעין המשך, וכך נוצר רצף של חמש סונטות, שאחת מהן, שנבחרה על ידי העורכות, מופיעה כאן.

אבינעם מן

10 תגובות

  • רונית בכר שחר

    השיר נוגע בייאוש ובתקווה בו זמנית נראה לי שרובו בייאוש והסיום הופך אותו לתקווה אך התקווה היא גם שתולה עמוק . משחק יפה בין שני הניגודים הללו אוהבת את הקצב של השיר ואת יופיו.

  • אבינעם מן

    תודה על הפרסום ועל התגובות. כפי שכתבתי, זהו שיר אחד מתוך רצף של חמישה. בערב אניח את כל הרצף בקיר שלי (הפתוח לכל), ואני מקווה להבהיר, שלמרות גילי המתקדם, ענייני העיקרי לא היה בסוף הדרך דווקא. מובן שהשיר הזה מתרכז בה, אך ראו את שתי השורות המסיימות.

    • אבינעם מן

      אני חושב כעת שמוטב שכאשר אניח את הרצף בערב, אשנה את הנקודה בסוף הבית השלישי לסימן שאלה.

  • טל. מ

    תודה על שיר מכמיר לב. בסופה של הדרך אנחנו כנראה הופכים להיות חכמים יותר והחכמה מביאה גם כאב

  • נילי אמיר-סגל

    אני חשה את הרגישות של אבינעם לקוראים ולתגובות שלהם. השיר מדבר אליי ביופיו ובצניעות שבו.
    מעניין לקרוא את כל חמש הסונטות. איך נכנסים לקיר שלך אבינעם?

    • אבינעם מן

      תודה, נילי. כדי להגיע לקיר שלי נכנסים לפייסבוק, לקופסת החיפוש למעלה משמאל, וכותבים את שמי, באנגלית, כך
      avinoam mann
      עדיין לא הנחתי את השירים שם, זה ייקח שעה או שתיים.

השאר תגובה