עַל הָעַיִן
מַיִם
עוֹד לא רָוִיתִי,
תְּמָרַי
עוֹד לא גָּדַרְתִּי,
גְּפָנַי
עוֹד לא בָּצַרְתִּי,
תְּאֵנַי
עוֹד לא אָרִיתִי,
וּכְבַר
תּוכִי נִקְפַּץ.
בְּגַנִּי –
שְׂרָפִים אַחֲרוֹנִים
נוֹטְפִים לְחָשִׁים
אֶל תּוֹך הָאַיִן
עַל תַּפּוּחַ שֶׁכְּבָר לֹא אֶקְטוֹף.

 
יוֹמִי כָּפוּף בְּמִדְרוֹן עָקָר
כַּפּוֹת לְלַיִל מַשִּׁיל כּוֹכָב
טוֹוֶה סוֹרְגֵי כְּלָאַי
זוֹקֵף רָאשִֵׁי סוֹהֲרַי
בַּל יַגִּיהוּ פְּנֵי אֱלֹוהֵי
בַּל יִשְׁעֶה לִבּוֹ לִתְפִלּוֹתי
לְאַחוֹת מַהֵר אֶת כָּל קִרְעֵי שָׁמָיו
לִתֵּן הַבְּכוֹרָה כְּאַחַת
לְיִשְׁמָעֵאל וּלְיִצְחַק יַחְדָּו
בַּל יָלֹקּוּ עוֹד מֶלַח פִּצְעָם
בַּל יִשְׁפְּתוּ מֵי רֹאשׁ
בִּקְדֵרַת עֲרִירוּתָהּ שֶׁל הָאָרֶץ
תַּחֲתָהּ גֶּחַל לוֹחֵשׁ
עַד הָתֵם בְּשָׁרֵנוּ
עַד עַצְמוֹתֵינוּ יֵחָרוּ
עַד תָּשֵׁם לִשִׁמְמַת מָוֶת אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ.

(תמונת בוקר במחסום איל, עת התלוויתי לרעייתי ולחברותיה הפוקדות את המחסום כדי להגיש סעד לנשים בעת הצורך)

צַחֲנַת סְחִי שֶל מַחֲסוֹם
נוֹגַעַת בְּעַפְעַפֵּי הַשַּׁחַר
הַמְּקַדְּמִים אֶת כָּל הַמַּמְתִּינִים
שֶׁהִשְקוּ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת בְּמֵימֵיהֶם הַמֻּשְׁתָּנִים כָּל רֶגֶב
בַּדֶּרֶך הַנִּפְתֶּלֶת בַּתּוֹר אֶל שַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת
בַּדֶּרֶך הַנִּפְתֶּלֶת אֶל שַׁעַר הַהַשְׁפָּלוֹת.
 
צַחֲנַת סְחִי שֶל מַחֲסוֹם
נוֹגַעַת בְּעַפְעַפֵּי הַשַּׁחַר
הַמְּקַדְּמִים אֶת כָּל הַמַּמְתִּינוֹת
שֶׁכּוֹלְאוֹת אֶת מֵימֵיהֶן הַמֻּשְׁתָּנוֹת שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת
בְּשִׁפּוּלֵי פְּתָחִים כּוֹאֲבִים בְּתַחְתּוֹנֵיהֶן
בַּתּוֹר אֶל מַחֲסוֹם אַשְׁפּוֹת מַשְׁפִּילוֹת
עַד שֶׁכְּבַר לא עָמַד לָהֶן הַכֹּחַ
וְהֵן מְטַפְטְפוֹת טִפָּה אַחַר טִפָּה
בַּדֶּרֶך הַנִּפְתֶּלֶת אֶל שַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת
בַּדֶּרֶך הַנִּפְתֶּלֶת אֶל שַׁעַר הַהַשְׁפָּלוֹת
בַּדֶּרֶך הַנִּפְתֶּלֶת אֶל מַחֲסוֹם נָעוּל.

 
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים תש"ף
אֲנִי
לֹא אַחַת
הַמִּלִּים בִּתְפִלָּה דּוֹמַעַת
לֹא אַחַד
הָעֵצִים בְּיַעַר עָבוֹת מְבֹעָת
לֹא אַחַד
הַשּׁוֹפָרִים מוּל שָׁמַיִם חֵרְשִׁים.
 
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים תש"ף
אֲנִי
לַיְלָה שָׁקֵט
רוֹקֵם לְאִטִּי
פֶּרַח לָבָן וְעָנָן תְּכֵלֶת
מְבַקֵּש לֹא לִהְיוֹת צִפּוֹר מְבֹהֶלֶת
נָסָה מֵאֹפֶק מִתְפּורֵר
כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי עַד אֱמֶשׁ.

מַפֹּלֶת הַשָּנִים הָאִטִּית
נִסְדֶּקֶת עַל קִירוֹת בֵּיתִי
נוֹעֶלֶת עַל בְּרִיחַ הַלַּיִל הַמִּתְדַּפֵּק
עוֹרֵק כִּסּוּפִים לְבִתִּי –
עוֹרֵק מְרֻפָּט
שֶעֲדַיִן נוֹצֵר יַלְדוּתָהּ
בְּקִפְלֵי מְעִילָהּ
הַתָּלוּי בַּחֹשֶׁךְ הַיָּשֵׁן בְּחַדְרָהּ.

הַיּוֹם בִּקַּשְתִּי אִבְחַת רֶגַע
לַחֲדֹר בִּבְרִיחַ הַסֶּדֶק הַסָּעוּר
לַחֲצוֹת אֶת מֶרְחַק הַסַּעַר
לַעֲלוֹת עַל הַגֶּשֶר מִבְּרוּקְלִין לְמַנְהֶטֶן
תַּחְתָּיו נָבְלוּ כִּסּוּפַי
שֶבִּקְּשוּ לְהָבִיא לָךְ רַק אֶת שׁוֹשַׁן כְּאֵבַי
טֶרֶם יִצָּמֵת הָעוֹרֵק הָאַחֲרוֹן
בְּמַפֹּלֶת הַשָּׁנִים הָאִטִּית.

לַיְלָה אָרוֹך וְרֵיק
מוֹנֶה אֶת מְנוֹת יֵאוּשָׁהּ
כּוֹאֵב אֶת זִכְרוֹנָהּ הַשּׁוֹכֵחַ
מְלַטֵּף הֲבָרוֹת שֶׁרוֹצוֹת לְהִתְחַבֵּר לְמִלָּה
מְחַבֵּק מִלִּים שֶרוֹצוֹת לְהִתְחַבֵּר לְמִשְׁפָּט

לַיְלָה אָרוֹך וְיָגֵעַ
בִּכְיוֹ מְבַקֵּשׁ מֵאִישָׁהּ
אַל תֵּלֵך לְפָנֶיהָ
הִשָּׁאֵר כָּאן לְצִדָּהּ
לַעֲבוֹדָה הַמְּפָרֶכֶת
לִמְלֶאכֶת הַזִּקְנָה וְהַבְּלִיָּה
עַד שֶׁתְּסַיְּמוּ אוֹתָה יַחְדָּו.

הָיִינוּ אֲלִיפִים בְּבֵית הַסֵּפֶר הַחַקְלָאִי מִקְוֵה יִשְׁרָאֵל
הוּא לֹא בָּא אֵלֵינוּ מִכָּאן
הוּא בָּא מִשָּׁם, אוּד מֵהַשְּׁרֵפָה,
שְׁעוֹת יוֹמוֹ תָּמִיד בּוֹהוֹת
רְסִיסֵי יָמָיו מְטֻלָּאִים מִשָּׁם.

אֲנַחְנוּ צַבָּרִים מְנֻפָּחִים מֵחֲשִׁיבוּת עַצְמִית
מְשׁוּחִים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר, חֵרְשִׁים
לִצְעָקָה דּוֹמֶמֶת שֶׁהָלְכָה לְיָדֵינוּ,
רָאִינוּ אִישׁוֹנֵי אֲפֵלָה רוֹתַחַת מַחְוִירָה כִּפְנֵי מֵת
וְלָעַגְנוּ, יָרִינוּ בַּאֲטִימוּת תַּחְמֹשֶׁת קוֹצֵי צַבָּר
בְּטַלִּית עוֹטָה עַרְבוֹת שְׁלָגִים שְׁחֹרִים מִשָּׁם.

חָלְפוּ שָׁנִים, מַה שֶּׁנּוֹתָר
לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מְאֻחֶרֶת מִמּוֹדַעַת אֵבֶל בְּ"מַעֲרִיב"
עֲלֶיהָ חֲתוּמִים
רַעְיָה
בָּנִים וּבָנוֹת
נְכָדִים וּנְכָדוֹת
וְנִין אֶחָד.

זַלְמָן נִצַּח אֶת הַשְּׁרֵפָה מִשָּׁם
וְגַם אֶת הַשְּׁרֵפָה שֶהִצַּתְנוּ בְּטַלִּית נְעוּרָיו.

סְלִיחָה זַלְמָן.

בְּבֵית הַיְתוֹמִים דִּסְקִין בִּירוּשָׁלַיִם
הִתְפַּלֵּשׁ אָבִי בְּפֶה חֲסַר שִׁנַּיִם
שֶׁמֶשׁ סְדוּקָה בַּיּוֹם
יָרֵחַ שָׁבוּר בַּלַּיְלָה
כָּלְאוּ דְּמָעוֹת מוֹחִילוֹת
מֵעֵינֵי יֶלֶד כָּרוּת מֵאָב וּמֵאֵם.

בַּחֲצַר בֵּית הַיְתוֹמִים דִּסְקִין בִּירוּשָׁלַיִם
בֵּין אֲמִירֵי עֵצִים חֲשׂוּפִים
נִכְלְאוּ כְּמִיהוֹת טְמִירוֹת
בְּשַׁעֲלֵי יַתְמוּת קוֹרְמֵי בַּחֲרוּת.

בְּאִלְמוּת שְׁפוּכָה קָרַע חוֹמוֹת
יַלְדוּת צְלוּבָה בְּבֵית הַיְתוֹמִים,
בּו יָדַע יַלְדוּת אֲסוּפִית
בְּמוֹרַד עִתּוֹת בַּיִת פְּרוּעַ רַעַף
בְּחֹרֶשׁ כְּפוּף גַּב וּבְלוּי שִׁיפָה,
אֲבָל אוֹתִי תָּמִיד נָשָׂא
בְּמַעֲלֵה הָעִתִּים בֵּין קִירוֹת
רוֹעֲפֵי דֶּשֶׁן נוֹטְפֵי חֹם.

אוֹתוֹ נָשְׂאוּ שְׁחָקִים עִוְרִים בְּיַעֲרוֹת עַד
אוֹתִי הוֹתִיר רֵיק
אֲסוּפִי בְּעֶלֶט תּוֹעֶה וְנוֹפֵל.

נוֹלַדְתִּי
לְרֵיחָהּ הַמָּתוֹק שֶׁל הַבִּצָּה הַנְּקִיָּה
וּבְלִבָּהּ נַרְקִיס
סְבִיבָהּ חָצָב וְכַלָּנִית
שֶׁפָּסְעוּ אֶל גֶּדֶר הַצַּבָּר
בַּפַּרְדֵּס שֶׁל אַבָּא.

נוֹלַדְתִּי
לְרֵיחָהּ הַמָּתוֹק שֶׁל הַמִּלָּה הַמְיֻבֶּלֶת
וּבְלִבָּהּ תִּקְוָה
סְבִיבָהּ יָשְׁרָה וַעֲבוֹדָה
שֶׁפָּסְעוּ מִתּוֹךְ סֵפֶר הַמִּלִּים
שֶׁשּׁוֹרְרוּ בְּיַלְדוּתִי.

הַיּוֹם
הַמִּלִּים הַטּוֹבוֹת מִתְחַנְּנוֹת לְאַתֵּר אֲחִיזָה
בְּקִפְלֵי קַרְקַע וּבְסִתְרֵי עֵשֶׁב
לִמְצֹא אֶת הַבִּצָּה
לְהָרִיחַ אֶת נִיחוֹחָהּ
אוּלַי יִמְצְאוּ אֶת הַנַּרְקִיס שֶׁלִּי
אוּלַי יִמְצְאוּ אֶת הָאָרֶץ שֶׁהָיְתָה לִי
וְיַחְזִירוּ לַחַיִּים אֶרֶץ וּמִלִּים
שֶׁנֶּעֶלְמוּ לִי.