ארכיון תגיות: איתן קלינסקי

צחנת סחי של מחסום / איתן קלינסקי

 

(תמונת בוקר במחסום איל, עת התלוויתי לרעייתי ולחברותיה הפוקדות את המחסום כדי להגיש סעד לנשים בעת הצורך)

צַחֲנַת סְחִי שֶל מַחֲסוֹם
נוֹגַעַת בְּעַפְעַפֵּי הַשַּׁחַר
הַמְּקַדְּמִים אֶת כָּל הַמַּמְתִּינִים
שֶׁהִשְקוּ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת בְּמֵימֵיהֶם הַמֻּשְׁתָּנִים כָּל רֶגֶב
בַּדֶּרֶך הַנִּפְתֶּלֶת בַּתּוֹר אֶל שַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת
בַּדֶּרֶך הַנִּפְתֶּלֶת אֶל שַׁעַר הַהַשְׁפָּלוֹת.
 
צַחֲנַת סְחִי שֶל מַחֲסוֹם
נוֹגַעַת בְּעַפְעַפֵּי הַשַּׁחַר
הַמְּקַדְּמִים אֶת כָּל הַמַּמְתִּינוֹת
שֶׁכּוֹלְאוֹת אֶת מֵימֵיהֶן הַמֻּשְׁתָּנוֹת שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת
בְּשִׁפּוּלֵי פְּתָחִים כּוֹאֲבִים בְּתַחְתּוֹנֵיהֶן
בַּתּוֹר אֶל מַחֲסוֹם אַשְׁפּוֹת מַשְׁפִּילוֹת
עַד שֶׁכְּבַר לא עָמַד לָהֶן הַכֹּחַ
וְהֵן מְטַפְטְפוֹת טִפָּה אַחַר טִפָּה
בַּדֶּרֶך הַנִּפְתֶּלֶת אֶל שַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת
בַּדֶּרֶך הַנִּפְתֶּלֶת אֶל שַׁעַר הַהַשְׁפָּלוֹת
בַּדֶּרֶך הַנִּפְתֶּלֶת אֶל מַחֲסוֹם נָעוּל.

בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים תש"ף / איתן קלינסקי

 
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים תש"ף
אֲנִי
לֹא אַחַת
הַמִּלִּים בִּתְפִלָּה דּוֹמַעַת
לֹא אַחַד
הָעֵצִים בְּיַעַר עָבוֹת מְבֹעָת
לֹא אַחַד
הַשּׁוֹפָרִים מוּל שָׁמַיִם חֵרְשִׁים.
 
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים תש"ף
אֲנִי
לַיְלָה שָׁקֵט
רוֹקֵם לְאִטִּי
פֶּרַח לָבָן וְעָנָן תְּכֵלֶת
מְבַקֵּש לֹא לִהְיוֹת צִפּוֹר מְבֹהֶלֶת
נָסָה מֵאֹפֶק מִתְפּורֵר
כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי עַד אֱמֶשׁ.

געגועים לבתי / איתן קלינסקי

מַפֹּלֶת הַשָּנִים הָאִטִּית
נִסְדֶּקֶת עַל קִירוֹת בֵּיתִי
נוֹעֶלֶת עַל בְּרִיחַ הַלַּיִל הַמִּתְדַּפֵּק
עוֹרֵק כִּסּוּפִים לְבִתִּי –
עוֹרֵק מְרֻפָּט
שֶעֲדַיִן נוֹצֵר יַלְדוּתָהּ
בְּקִפְלֵי מְעִילָהּ
הַתָּלוּי בַּחֹשֶׁךְ הַיָּשֵׁן בְּחַדְרָהּ.

הַיּוֹם בִּקַּשְתִּי אִבְחַת רֶגַע
לַחֲדֹר בִּבְרִיחַ הַסֶּדֶק הַסָּעוּר
לַחֲצוֹת אֶת מֶרְחַק הַסַּעַר
לַעֲלוֹת עַל הַגֶּשֶר מִבְּרוּקְלִין לְמַנְהֶטֶן
תַּחְתָּיו נָבְלוּ כִּסּוּפַי
שֶבִּקְּשוּ לְהָבִיא לָךְ רַק אֶת שׁוֹשַׁן כְּאֵבַי
טֶרֶם יִצָּמֵת הָעוֹרֵק הָאַחֲרוֹן
בְּמַפֹּלֶת הַשָּׁנִים הָאִטִּית.

ניקוד: יאיר בן־חור

זִקְנָה / איתן קלינסקי

לַיְלָה אָרוֹך וְרֵיק
מוֹנֶה אֶת מְנוֹת יֵאוּשָׁהּ
כּוֹאֵב אֶת זִכְרוֹנָהּ הַשּׁוֹכֵחַ
מְלַטֵּף הֲבָרוֹת שֶׁרוֹצוֹת לְהִתְחַבֵּר לְמִלָּה
מְחַבֵּק מִלִּים שֶרוֹצוֹת לְהִתְחַבֵּר לְמִשְׁפָּט

לַיְלָה אָרוֹך וְיָגֵעַ
בִּכְיוֹ מְבַקֵּשׁ מֵאִישָׁהּ
אַל תֵּלֵך לְפָנֶיהָ
הִשָּׁאֵר כָּאן לְצִדָּהּ
לַעֲבוֹדָה הַמְּפָרֶכֶת
לִמְלֶאכֶת הַזִּקְנָה וְהַבְּלִיָּה
עַד שֶׁתְּסַיְּמוּ אוֹתָה יַחְדָּו.

סליחה מאוחרת / איתן קלינסקי

הָיִינוּ אֲלִיפִים בְּבֵית הַסֵּפֶר הַחַקְלָאִי מִקְוֵה יִשְׁרָאֵל
הוּא לֹא בָּא אֵלֵינוּ מִכָּאן
הוּא בָּא מִשָּׁם, אוּד מֵהַשְּׁרֵפָה,
שְׁעוֹת יוֹמוֹ תָּמִיד בּוֹהוֹת
רְסִיסֵי יָמָיו מְטֻלָּאִים מִשָּׁם.

אֲנַחְנוּ צַבָּרִים מְנֻפָּחִים מֵחֲשִׁיבוּת עַצְמִית
מְשׁוּחִים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר, חֵרְשִׁים
לִצְעָקָה דּוֹמֶמֶת שֶׁהָלְכָה לְיָדֵינוּ,
רָאִינוּ אִישׁוֹנֵי אֲפֵלָה רוֹתַחַת מַחְוִירָה כִּפְנֵי מֵת
וְלָעַגְנוּ, יָרִינוּ בַּאֲטִימוּת תַּחְמֹשֶׁת קוֹצֵי צַבָּר
בְּטַלִּית עוֹטָה עַרְבוֹת שְׁלָגִים שְׁחֹרִים מִשָּׁם.

חָלְפוּ שָׁנִים, מַה שֶּׁנּוֹתָר
לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מְאֻחֶרֶת מִמּוֹדַעַת אֵבֶל בְּ"מַעֲרִיב"
עֲלֶיהָ חֲתוּמִים
רַעְיָה
בָּנִים וּבָנוֹת
נְכָדִים וּנְכָדוֹת
וְנִין אֶחָד.

זַלְמָן נִצַּח אֶת הַשְּׁרֵפָה מִשָּׁם
וְגַם אֶת הַשְּׁרֵפָה שֶהִצַּתְנוּ בְּטַלִּית נְעוּרָיו.

סְלִיחָה זַלְמָן.

ניקוד: יאיר בן־חור

בבית היתומים דסקין בירושלים / איתן קלינסקי

לזכרם של אבי ראובן, אחותו לאה ואחיו מרדכי ואריה, דודי האהובים, שבנעוריהם הגיעו לבית היתומים דסקין בירושלים

בְּבֵית הַיְתוֹמִים דִּסְקִין בִּירוּשָׁלַיִם
הִתְפַּלֵּשׁ אָבִי בְּפֶה חֲסַר שִׁנַּיִם
שֶׁמֶשׁ סְדוּקָה בַּיּוֹם
יָרֵחַ שָׁבוּר בַּלַּיְלָה
כָּלְאוּ דְּמָעוֹת מוֹחִילוֹת
מֵעֵינֵי יֶלֶד כָּרוּת מֵאָב וּמֵאֵם.

בַּחֲצַר בֵּית הַיְתוֹמִים דִּסְקִין בִּירוּשָׁלַיִם
בֵּין אֲמִירֵי עֵצִים חֲשׂוּפִים
נִכְלְאוּ כְּמִיהוֹת טְמִירוֹת
בְּשַׁעֲלֵי יַתְמוּת קוֹרְמֵי בַּחֲרוּת.

בְּאִלְמוּת שְׁפוּכָה קָרַע חוֹמוֹת
יַלְדוּת צְלוּבָה בְּבֵית הַיְתוֹמִים,
בּו יָדַע יַלְדוּת אֲסוּפִית
בְּמוֹרַד עִתּוֹת בַּיִת פְּרוּעַ רַעַף
בְּחֹרֶשׁ כְּפוּף גַּב וּבְלוּי שִׁיפָה,
אֲבָל אוֹתִי תָּמִיד נָשָׂא
בְּמַעֲלֵה הָעִתִּים בֵּין קִירוֹת
רוֹעֲפֵי דֶּשֶׁן נוֹטְפֵי חֹם.

אוֹתוֹ נָשְׂאוּ שְׁחָקִים עִוְרִים בְּיַעֲרוֹת עַד
אוֹתִי הוֹתִיר רֵיק
אֲסוּפִי בְּעֶלֶט תּוֹעֶה וְנוֹפֵל.

ניקוד: יאיר בן־חור

ריחה המתוק של הביצה / איתן קלינסקי

נוֹלַדְתִּי
לְרֵיחָהּ הַמָּתוֹק שֶׁל הַבִּצָּה הַנְּקִיָּה
וּבְלִבָּהּ נַרְקִיס
סְבִיבָהּ חָצָב וְכַלָּנִית
שֶׁפָּסְעוּ אֶל גֶּדֶר הַצַּבָּר
בַּפַּרְדֵּס שֶׁל אַבָּא.

נוֹלַדְתִּי
לְרֵיחָהּ הַמָּתוֹק שֶׁל הַמִּלָּה הַמְיֻבֶּלֶת
וּבְלִבָּהּ תִּקְוָה
סְבִיבָהּ יָשְׁרָה וַעֲבוֹדָה
שֶׁפָּסְעוּ מִתּוֹךְ סֵפֶר הַמִּלִּים
שֶׁשּׁוֹרְרוּ בְּיַלְדוּתִי.

הַיּוֹם
הַמִּלִּים הַטּוֹבוֹת מִתְחַנְּנוֹת לְאַתֵּר אֲחִיזָה
בְּקִפְלֵי קַרְקַע וּבְסִתְרֵי עֵשֶׁב
לִמְצֹא אֶת הַבִּצָּה
לְהָרִיחַ אֶת נִיחוֹחָהּ
אוּלַי יִמְצְאוּ אֶת הַנַּרְקִיס שֶׁלִּי
אוּלַי יִמְצְאוּ אֶת הָאָרֶץ שֶׁהָיְתָה לִי
וְיַחְזִירוּ לַחַיִּים אֶרֶץ וּמִלִּים
שֶׁנֶּעֶלְמוּ לִי.

ניקוד: יאיר בן־חור

שיר געגועים לעבר, לזמנים שבהם למילה היו ערך וחשיבות והיה ניקיון כפיים; געגועים ולארץ שהייתה ואיננה עוד.

אני ואת / איתן קלינסקי

אני ואת / איתן קלינסקי

לאתי בהגיעך לגבורות ולציון 64 שנות חברות

אֲנִי וְאַתְּ בִּמְחִלָּה רַכָּה
בְּתוֹךְ עַלְוַת לִטּוּפִים לָחָה
עַד סוֹף כָּל הַמֶּרְחַק
לִקְרַאת מַה שֶׁלֹּא נִמְנַע
הַפַּעַם לֹא נְמַהֵר
נֵלֵך לְאַט לְאַט .

רכות וליטופים "עד סוף כל המרחק" בשיר אהבה נוגע ללב.

פַּת חֲרֵבָה שֶׁל אַהֲבָה / איתן קלינסקי

פַּת חֲרֵבָה שֶׁל אַהֲבָה / איתן קלינסקי
 
בְּלַיְלָה מִתַּמֵּר הֶבֶל חָם מִפְּרִימוּס רוֹעֵשׁ בַּחֲלוֹם
מְנוֹרַת נֶפְט מְפֻיַּחַת שָׁבָה אֵלַי מִמַּסָּע מְעֻנָּן
הִגִּיעַ גַּם קֶמֶט חָרוּשׁ שֶׁל אַבָּא אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁהוּא עִם אִמָּא שָׁם
מְדַבְּרִים אֵלַי בְּשָׁפָה מְעַַשֶּׁנֶת פֶּחַם מִסִּיגָרְיוֹת "מָטוּסְיָאן"
סִיגָרְיָה מַדְלִיקָה סִיגָרְיָה בְּרֵאוֹת מַצְרִידוֹת רַק מִלִּים מִשְׁתָּעֲלוֹת הַמַּרְעִידוֹת אֶת הַקִּירוֹת,
מִיָּד הִגִּיעָה גַּם דִּמְעָה שֶׁל אִמָּא מְדַבֶּרֶת אֵלַי בְּשָׁפָה אִלֶּמֶת
עֲטוּפָה בְּאַשְׁדּוֹת שֵׂעֲרָהּ שֶׁהִלְבִּין תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרִים מוּבָסִים
הִיא בָּאָה אֵלַי עֲדוּיָה בִּבְרִית חֲשׁוּכַת מַרְפֵּא עִם אֶגְלֵי זֵעַת יְמֵי עֲבוֹדָה
שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם סוֹף בְּקִיוֹסְק דָּמוּעַ
שֶׁהִתְכַּוֵּץ בְּפִנָּתוֹ, נָפַח נִשְׁמָתוֹ,
כִּי לֹא עָמְדוּ לוֹ כּוֹחוֹתָיו מוּל חָדָשׁ שֶׁהָלַם בַּגָּזוֹז הַמְּאֻדָּם הִכָּה אֶת הָאֶסְקִימוֹ לִימוֹן
וְנוֹתְרָה לָה שׁוֹתֶקת-אִלֶּמֶת
רַק בְּרִית חֲשׁוּכַת מַרְפֵּא עִם הַפַּת הַחֲרֵבָה שֶׁל הָאַהֲבָה
עֲלֶיהָ אַבָּא וְאִמָּא שׁוֹמְרִים מִכָּל מִשְׁמָר גָּם שָׁם
כִּי לֹא דָּהָה הַיּוֹפִי שֶׁלָּבַשׁ תַּכְרִיכִים נָחִים בֵּין הָאֲבָנִים.

שיר אהבה להורים העמלים שעברו מן העולם, כי "לא דהה היופי" ממרחק השנים, ולא התכווץ הגעגוע.

הסהר עורג / איתן קלינסקי

הסהר עורג / איתן קלינסקי

הַדָּם מְפַכְפֵּךְ בַּקְּמָטִים שֶׁחָרְשׁוּ גַּם אֶמֶשׁ אֶת הַפָּנִים
מִתְחַנֵּן שֶלֹּא יַפְרִיעוּ לוֹ לְהַמְשִׁיךְ לִהְיוֹת צָעִיר.
תַּחֲנוּנָיו הִתְפּוֹרְרוּ כְּבָר מִזְּמַן לְאָבָק
בַּהֲלִיכוֹתָיו אֶל מוּל הַמָּחָר
הַנֶּעֱרָג –
עֶרְגָּה מוּבֶסֶת עַל מִפְתַּן כֹּחוֹ שֶׁל הַסּוֹף
הַמְהַתֵּל בְּכַף רֶגֶל מְבֻטֶּנֶת
עָלֶיהָ מְדַדָּה זְקֵנָה חוֹלֶמֶת נֶפֶשׁ צְעִירָה,
בְּלֵיל סַהַר עוֹרֵג לַחוֹלֵף שֶׁנֶּעֱלַם
לִקְרַאת הַפְּּגִישָָה עִם צַעַר תּוֹהֶה, בּוֹהֶה וְנֶעֱזָב
כְּשֶׁהַשַׁעַר יִנָּעֵל.

ניקוד: יאיר בן־חור

שיר ערגה לנעורים שאבדו.