בְּתִיק קָטָן אָרַזְתִּי אֶת הַפְּחָדִים
נָטַשְׁתִּי אֶת הַצְּחוֹק וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל בָּאֵי הַמְסִבָּה
וְיָצָאתִי אֶל הַחֹשֶׁךְ,
בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּם מִתְלַהֲטִים, הֵחֵל הַחֵלֶק הַמְעַנְיֵן שֶׁל
גּוּף אֶל גּוּף בְּרִקּוּד צָמוּד, גּוּפִי עָזַב לְקוֹלוֹ הַנֶּאֱנָק
שֶׁל פּוֹל אַנְקָה, כְּשֶׁכֻּלָּם בִּסְלוֹאוּ צָמוּד וּבִשְׂפָתַיִם צְמֵאוֹת
וְהִלֵּךְ לְבַדּוֹ בִּרְחוֹבוֹת רָמַת גַּן הַשּׁוֹמְמִים אָדָם
הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁשָּׁמְעוּ צִפֳּרֵי הַלַּיְלָה הוּא לִבִּי,
נַסְתִּי בִּמְהִירוּת מֵהַצְּלָלִים נוֹשֶׁפֶת מִתִּנְשֶׁמֶת,
הָעִקָּר לֹא לְאַחֵר,
אִמָּא וְאַבָּא מַמְתִּינִים.
ניקוד: יאיר בן־חור