ארכיון תגיות: מוריה רוזנבלום

שושנה / מוריה רוזנבלום

 
הַלַּיְלָה מַתִּי בִּשְׁנָתִי
שׁוֹשַׁנַּת מָוֶת לְבָנָה שׁוּב פָּקְחָה אֵלַי עַיִן מָשְׁכָה
תַּחְתֶּיהָ שׁוֹשַׁנַּת דַּם חַיַּי לָחֲשָׁה בְּלִבִּי צְרִיבָה אֲדֻמָּה עֵרָה
אַתְּ יְכוֹלָה לִבְכּוֹת עַכְשָׁו כְּבָר לֹא מְסֻכָּן לֹא יַהֲרֹג אוֹתָךְ
הֵיכָן שֶׁלֹּא נוֹלַד לָךְ בְּכִי נוֹלְדָה דַּלֶּקֶת
אַתְּ מֻכְרָחָה לִגְלֹף אוֹר מִכָּל אֶחָד מִן הַפְּצָעִים כְּדֵי שֶׁתּוּכְלִי שׁוּב לָלֶכֶת

ניקוד: יאיר בן־חור

שני שירים / מוריה רוזנבלום

הד
 
לֹא נוֹתָר מִמֵּךְ דָּבָר לֹא נוֹתָר
קְלִפָּה בְּתוֹךְ קְלִפָּה אֵין
הִלַּת אוֹר מַקִּיפָה מוּצֶפֶת הַחוּצָה מֵעֵינַיִךְ
אֵינָן זָזוֹת דָּבָר לֹא נוֹתָר
אַתְּ שְׂרוּעָה בְּמִטָּתֵךְ אֲנִי מוּטֶלֶת עַל כִּסֵּא
בַּתְּהוֹם בֵּינֵינוּ הֵד
רוּחֵךְ אֶל רוּחִי מְדַבְּרוֹת
מִלִּים שֶׁאַתְּ שׁוֹתְקוֹת מִלִּים שֶׁאֲנִי
עֵינַיִךְ כְּמוֹ חֲלַל כְּאֵב
הוֹלֵךְ וּמִתְרוֹקֵן
וְאֵיךְ עוֹלָה עַל גְּדוֹתֶיהָ הַדְּמָמָה
 

( 15:30 במחלקה הסיעודית )
 
לְבַדָּהּ מָרְחָה שְׂפָתֶיהָ בִּשְׂפָתוֹן מִתְכּוֹנֶנֶת לָצֵאת אֶל הַמִּסְדְּרוֹן הָאָרֹךְ
בָּאַפְלוּלִית הוּא זְרוּעַ חֲדָרִים כְּמוֹ גָּלַקְסְיוֹת רְחוֹקוֹת
עַכְשָׁו מַתְחִילִים לְהוֹצִיא עוֹד מְעַט יַחְרֹק כִּסֵּא הַגַּלְגַּלִּים
יֵעָזֵב מִדַּרְדֵּר לְאָחוֹר אָדִישׁ נִטְרָק אֶל עֶגְלַת הַמָּזוֹן
שְׂפָתֶיהָ מְרוּחוֹת בְּכָל מָקוֹם וְהַבּוּשָׁה
בִּטְנִי מִתְכַּוֶּצֶת כָּל דָּבָר דַּק מַרְגִּישׁ כְּמוֹ חֲבָטָה

טבע העולם / מוריה רוזנבלום

הוֹרִים עוֹלְבִים בְּיַלְדֵיהֶם, זֶהוּ טֶבַע הָעוֹלָם
וְאֵין־סוֹפִיּוּתוֹ שֶׁל הַמַּאֲמָץ לֹא תְּחַפֶּה
עַל הַבּוֹרוֹת הַזְּעִירִים
הַנֶּחְפָּרִים בְּלִבָּם, כְּמוֹ כּוּכִים
שֶׁל חֲרָקִים בָּאֲדָמָה
אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר יַעֲשׂוּ הֵם
בַּחֲזָרָה
זֶהוּ טֶבַע הָעוֹלָם, בִּתִּי
הָעוֹלָם עָצוּב עַל כָּךְ נוֹרָא.

ניקוד: יאיר בן־חור

שיר קינה על העוול הנעשה בתא המשפחתי, אותו תא שאמור לגונן על האדם יותר מכול.