ארכיון תגיות: ציפי שחרור

כמו לתקן ברז ולתקן את הלב / ציפי שחרור

"נשאתי את ראשי לשמים, אל השמש,
אל הכוכבים ושמתי פיסה קטנה מאהבתי בכל כוכב,
בירח, בשמש – והם השיבו לי אהבה."
 
דון מיגל רואיס, "ארבע ההסכמות"

פִּתְאוֹם כְּאֵב לְרַפֵּא, בְּדִיּוּק כְּשֶׁצְּרִיכָה אַתְּ לַעֲשׂוֹת ‏לְבֵיתֵךְ
פִּתְאוֹם כְּאֵב לְרַפֵּא בְּדִיּוּק שֶׁאָמַרְתְּ
לְרַפֵּד יָצוּעַ בָּךְ, לַיַּלְדָּה בָּךְ שֶׁזָּנַחְתְּ.‏
פִּתְאוֹם כְּאֵב לְרַפֵּא כְּשֶׁעִתּוֹתַיִךְ בְּיָדַיִךְ
לָשִׁיר לָךְ אֶת שִׁירַת הָאֲנִי.‏
וְאָז בָּא הַכְּאֵב וְטָרַף.‏
עַל כֵּן
עֲשִׂי אוֹתוֹ רִפּוּי
עֲשִׂי לַכְּאֵב רִפּוּי – בְּהִפּוּךְ,
כְּמוֹ לִכְתֹּב בְּיָדֵךְ הַהוֹפְכִית
כְּמוֹ לְהַחְלִיף כִּוּוּן וּרְחוֹב
כְּמוֹ לְדַבֵּר שְׂפַת אֵם זָרָה
כְּמוֹ לָלוּן בַּשָּׂדֶה מוּל יָרֵחַ אָדֹם
כְּמוֹ לְהַלֵּךְ עַל גְּחוֹנֵךְ
כְּמוֹ לְתַקֵּן בֶּרֶז וּלְתַקֵּן אֶת הַלֵּב.
 
נִשְׁמִי! נְשֹׁם!‏

שני שירים / ציפי שחרור

האישה עם הכפפות
הָיִינוּ הַיְּלָדִים שֶׁל רַמְלָה, שְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים וְקַיִץ מַהְבִּיל.
וּשְׁכֵנָה אַחַת שֶׁהִגִּיעָה מִּ'שָּׁם'. קָרָאנוּ לָהּ 'הָאִשָּׁה עִם הַכְּפָפוֹת'.
הִיא מֵעוֹלָם לֹא פָּשְׁטָה אוֹתָם מִיָּדֶיהָ וּבְכָל עוֹנוֹת הַשָּׁנָה,
הִיא הָיְתָה הָאִשָּׁה שֶׁלָּנוּ מִשָּׁם. זֶה הַכֹּל מֵהַגֶּרְמָנִים, לָחֲשׁוּ הַנָּשִׁים.
וְאָנוּ הַיְּלָדִים שֶׁל רַמְלָה, וְלִבֵּנוּ כְּבָר בַָּאָבִיב וּבַסְּתָו.
עֲדַיִן לֹא הֵעַזְנוּ לִשְׁאֹל.

בְּאַחַד הַיָּמִים, וּכְבָר חֹרֶף דּוֹלֵף בַּמַּרְזְבִים
אִמִּי מְבַקֶּשֶׁת שֶׁאֵלֵךְ אֶל הָאִשָּׁה לְבַקֵּשׁ דְּבַר מָה.
וְהִיא פּוֹתַחַת אֶת דַּלְתָּהּ… אוּלַי נֶחְרְדָה כְּשֶׁהָגְתָה בְּ'שָׁם'
וְהַכְּפָפוֹת לֹא הָיוּ אוֹתוֹ רֶגַע בְּהֶשֵּׂג יָדָהּ.
וְרַק אֲנִי, בְּאוֹתוֹ חֹרֶף דוֹלְּפַנִי, וּמִכָּל יַלְדֵי רַמְלָה,
רָאִיתִי חֹרִים פְּעוּרִים בְּכַפּוֹת יָדֶיהָ .

 
רמלה. ילדות

לאחַי ולאחיותי באהבה

חַרְצִיּוֹת צוֹמְחוֹת מִתּוֹךְ יָדַיִם קְטַנּוֹת
וּבַמִּדְרוֹן רַגְלֵינוּ שׁוֹעֲטוֹת אֶל אִמָּא.
הִיא מְבַשֶּׁלֶת לָנוּ מֵרֵיחוֹת חֵיקָהּ
וְטַעַם דְּבַשׁ וּמִטְבְּלֵי אַהֲבָה נִגָּרִים מִיָּדֶיהָ.
וְאָנוּ יְלָדֶיהָ שֶׁל אִמִּי וִילָדָיו שֶׁל אָבִי
בִּשְׁפֵלָה פְּנִימִית מְלֹהֶטֶת
מֵעָלֵינוּ מִגְדָּל צַלְבָנִי מַחְרִישׁ
תַּחְתֵּינוּ בְּרֵכַת אֶל רָאשִׁיד
וּבְאָזְנֵינוּ קְרִיאַת הַמּוּאַזִּין.
מִקּוֹלוֹ אֲנִי מְלַקֶּטֶת יַלְדוּת
כְּמוֹ לֶקֶט צְדָפִים מֵחוֹפֵי הַדִּמְיוֹן.

סחף אירופי / ציפי שחרור

רְחוֹבוֹת הוֹמִים עָלַי וּפְנֵי אֲנָשִׁים שְׁטוּחוֹת דּוֹהוֹת
בְּרֶדֶת הַשֶּׁמֶשׁ.
וְנִדְמֵית הִסְתַּגְּרוּתָם נְשִׁימָה עֲקֻבָּה.
כְּשֶׁהֵם אֵינָם מִתְבּוֹנְנִים בִּי וְאֵינִי מִתְבּוֹנֶנֶת בָּהֶם.
וּמֵחֲמַת הַסַּחַף מְהַלֶּכֶת מַעֲדַנּוֹת,
מְנַסָּה כֹּחִי בְּתוֹךְ פִּרְצָה קְטַנָּה לִגְמֹעַ.

ניקוד: יאיר בן־חור

בתוך כל הבדידות, הניכור וחוסר הרצון לתקשר, עדיין נעשה ניסיון למצוא פרצה.

סרנדה* / ציפי שחרור

סרנדה* / ציפי שחרור

חוֹפִים חִוְּרִים, בָּתִּים נֶעֱלָמִים
וּבָתֵּי קָפֶה רְפָאִים.
Off season.
הַיָּם רוֹגֵעַ עַד גְּבַהּ־
וְהֶהָרִים, מָה הֵם אִם לֹא
אֲדָמָה מִתְגַּבַּהַת בְּעוֹנָה מֵתָה בְּעִיר שׁוֹמֶמֶת
בְּחָרְבוֹת בִּטְרִיט שֶׁהוֹתִירוּ הָרוֹמָאִים.
וּבְמוֹרְדוֹת הָהָר אֶל הַיָּם,
סֶרֶנָדָה כְּמוֹ צְלִיל מָתוֹק בְּעִיר שֶׁחִוְּרוֹת סִירוֹתֶיהָ,
וַאֲנָשֶׁיהָ סְרוּגִים חוּטֵי רַאֲוָה עַל חוֹמוֹת הַיָּם.
בְּכָל זֹאת נֶחָמָה פּוּרְתָּא לְסֶרֶנָדָה
שֶׁצְּלִילָהּ סֶרֶנָדָת זָהָ"ב
בְּעִיר שֶׁאֲנָשֶׁיהָ גְּוִיּוֹת רוֹמָאִיּוֹת,
תַּחַת חָרְבוֹת אִימְפֶּרְיָה.

*עיר לחוף ים באלבניה

ניקוד: יאיר בן־חור

תיאור נוף של עיר רפאים הרוסה וחרבה, שהנחמה היחידה בה היא צליל שמהּ – סרנדה.