ארכיון תגיות: קטי טייב

שש בערב / קטי טייב

 
שֵׁשׁ בָּעֶרֶב, תֵּכֶף מַתְחִילִים.
אַבָּא מוֹצִיא אֶת הַבַּקְבּוּק מֵהָאָרוֹן.
כּוֹסִית מִתְרוֹקֶנֶת כּוֹסִית מִתְמַלֵּאת
זֶה יִגָּמֵר בִּדְמָעוֹת.
 
אִמָּא מְעַקֶּמֶת פַּרְצוּף וּפוֹלֶטֶת אֲנָחָה.
שֵׁשׁ בָּעֶרֶב, תֵּכֶף מַתְחִילִים.
אִמָּא אוֹמֶרֶת: אוּלַי לֹא תַּגְזִים הַיּוֹם?
כּוֹסִית מִתְרוֹקֶנֶת כּוֹסִית מִתְמַלֵּאת.
 
רֵיחַ הָעַרַק נִשָּׂא בַּאֲוִיר.
אִמָּא מְעַקֶּמֶת פַּרְצוּף וּפוֹלֶטֶת אֲנָחָה.
אַבָּא שָׁר אֻם כֻּלְתוּם: אִבְלִי מַשֻׁפְתַק, עֵינֶיהָ – וּדְמָעוֹת בְּעֵינָיו.
אִמָּא אוֹמֶרֶת: אוּלַי לֹא תַּגְזִים הַיּוֹם?
 
אֲנִי רוֹצָה לְהִתְחַבֵּא מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה
רֵיחַ הָעֲרָק נִשָּׂא בָּאֲוִיר.
אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה רַעַל, אֲנִי מְמַלְמֶלֶת מִתַּחַת לַשָּׂפָה.
אַבָּא שָׁר אֻם כֻּלְתוּם: אִבְלִי מַשֻׁפְתַק, עֵינֶיהָ – וּדְמָעוֹת בְּעֵינָיו.
 
אַבָּא מְגַדֵּף בְּמִלִּים שֶׁאֲנִי לֹא רוֹצָה לְהָבִין
אֲנִי רוֹצָה לְהִתְחַבֵּא מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה
חֲפָצִים עָפִים בָּאֲוִיר.
אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה רַעַל, אֲנִי מְמַלְמֶלֶת מִתַּחַת לַשָּׂפָה.
 
אִמָּא מְנַגֶּבֶת דְּמָעוֹת.
אַבָּא מְגַדֵּף בַּמִּלִּים שֶׁאֲנִי לֹא רוֹצָה לְהָבִין
כְּאֵב חַד מְפַלֵּחַ לִי אֶת אֹזֶן שְׂמֹאל.
חֲפָצִים עָפִים בָּאֲוִיר.
 
יוֹם אֶחָד כֻּלָּנוּ נַהֲפֹךְ לְכוֹתֶרֶת בְּ"מַבָּט "
אֲנִי נִצְמֶדֶת לַקִּיר, הָעוֹר מִשְׁתַּפְשֵׁף בָּעִטּוּר הַדּוֹקֵר.
"רֶצַח עַל רֶקַע רוֹמַנְטִי", הַמִּלִּים יוֹפִיעוּ בְּאָדֹם
כְּאֵב חַד מְפַלֵּחַ לִי אֶת אֹזֶן שְׂמֹאל.
 
הֵכַנְתִּי לְךָ עוֹף לָעֲבוֹדָה, בַּקֻּפְסָה הַיְרֻקָּה.
יוֹם אֶחָד כֻּלָּנוּ נַהֲפֹךְ לְכוֹתֶרֶת בְּ"מַבָּט"
אַתְּ לֹא זָזָה מִכָּאן, אִמָּא אוֹמֶרֶת.
"רֶצַח עַל רֶקַע רוֹמַנְטִי", הַמִּלִּים יוֹפִיעוּ בְּאָדֹם.
 
וַיְהִי עֶרֶב יוֹם אֶחָד.
הֵכַנְתִּי לְךָ עוֹף לָעֲבוֹדָה, בַּקֻּפְסָה הַיְרֻקָּה.
אוּלַי נֵלֵךְ לְהִתְחַבֵּא בַּחֶדֶר? אֲנִי מַצִּיעָה,
אַתְּ לֹא זָזָה מִכָּאן, אִמָּא אוֹמֶרֶת.
 
אִמָּא עוֹמֶדֶת בְּמֶרְכַּז הַמִּטְבָּח, מְקַלֶּלֶת אֶת הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הִכִּירָה אֶת אַבָּא.
וַיְהִי עֶרֶב יוֹם אֶחָד.
אַבָּא אוֹמֵר: תַּגִּידִי תּוֹדָה, מִי הָיָה לוֹקֵחַ אוֹתָךְ?
אוּלַי נֵלֵךְ לְהִתְחַבֵּא בַּחֶדֶר? אֲנִי מַצִּיעָה.
 
כִּמְעַט עֶשֶׂר בַּלַּיְלָה.
אִמָּא עוֹמֶדֶת בְּמֶרְכַּז הַמִּטְבָּח, מְקַלֶּלֶת אֶת הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הִכִּירָה אֶת אַבָּא.
אֲנִי בּוֹכָהּ בְּשֶׁקֶט.
אַבָּא אוֹמֵר: תַּגִּידִי תּוֹדָה, מִי הָיָה לוֹקֵחַ אוֹתָךְ?
 
אֲנִי אוֹסֶפֶת חֲפָצִים מֵהָרִצְפָּה
כִּמְעַט עֶשֶׂר בַּלַּיְלָה.
אַבָּא אוֹמֵר שֶׁנִּמְאַס לוֹ וְהוּא הוֹלֵךְ לִישֹׁן
אֲנִי בּוֹכָה בְּשֶׁקֶט.
 
שֶׁקֶט. שׁוֹמְעִים רַק דְּמָעוֹת.
אֲנִי אוֹסֶפֶת חֲפָצִים מֵהָרִצְפָּה.
רוֹצָה לַעֲבֹר לְאֶרֶץ הַחֲלוֹמוֹת .
אַבָּא אוֹמֵר שֶׁנִּמְאַס לוֹ וְהוּא הוֹלֵךְ לִישֹׁן.
 
אֲנִי אוֹסֶפֶת חֲפָצִים מֵהָרִצְפָּה.
כּוֹסִית מִתְרוֹקֶנֶת כּוֹסִית מִתְמַלֵּאת.
אַבָּא אוֹמֵר שֶׁנִּמְאַס לוֹ וְהוּא הוֹלֵךְ לִישֹׁן.
שֵׁשׁ בָּעֶרֶב, תֵּכֶף מַתְחִילִים.

ניקוד: יאיר בן־חור