* / רחל אשד
בַּבֹּקֶר הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקֶלֶת זָהָב עַל עֵינַי
נִדְמֶה שֶׁאַף פַּעַם לֹא אֶתְרַצֶּה וְאָקוּם
כַּדּוּר צֶמֶר נִסְמָךְ עַל יָדַי
חֲתוּלָה בְּגַבִּי
מְפַהֶקֶת לִי שֶׁאָסֵב אֶת פָּנַי
ניקוד: יאיר בן – חור
שירה הקצר, נטול השם של רחל אשד, מתייחס לאנשי הלילה, שמתקשים להתעורר בשעות הבוקר. מבחינתם, השמש האדומה של הבוקר היא כזהב כבד על העיניים – מטפורה מקורית ויפה – זהב שמשקלו מרתקם אל המיטה. אפילו החתולה מפהקת ומתקשה להתעורר. אל השיר מתגנבת תוגה, משום שהדוברת אינה מישירה מבט אל היום החדש, כי אם מסבה את מבטה הלאה ממנו.