בלבול / רחל בכר

רָצִיתִי לָקוּם
בָּחַרְתִּי לָשֶׁבֶת,
שָׁתַקְתִּי
מִלִּים אֲרֻכּוֹת.
יָנַקְתִּי קַדְרוּת
פִּהַקְתִּי שֶׁמֶשׁ
חָלַמְתִּי עֵרוּת
בְּעִלָּפוֹן

מַאֲכֶלֶת בָּרָק
וְנֶתַח עָנָן
אָרְבוּ בִּמְעִי רוֹשׁ,
רָצִיתִי לָקוּם
אַךְ עוֹדֶנִּי יוֹשֶׁבֶת
בְּמִגְלֶשֶׁת הַמַּבּוּל
– לִגְלֹשׁ.

ניקוד: חני צפריר

השיר "בלבול" בקריאה ראשונית מבטא את הסתירות ואת חוסר שליטתה של הכותבת בחייה, השימוש באוקסימורונים מבטא ומדגיש זאת לאורך כל השיר: "חלמתי ערות בעלפון". אך בקריאה מעמיקה, ניתן להבין ,שהכותבת רוצה לבלבל אותנו, בחוסר שליטתה על פעולותיה, כאשר ,למעשה ,היא בעלת שליטה ואינה רפוסה כמו שזה הובן "רציתי לקום בחרתי לשבת."

* / רחל בכר

בְּלֵב כָּל שִׁירַי
פּוֹעֵם מוֹתִי –
תַּמְרִיץ לְחַיַּי.

ניקוד: חני צפריר

שיר בן שלוש שורות קצרצרות. שורות אלו אוצרות הנחה שלפיה המוות מעניק משמעות לכל עשייה, ולפיכך מן הראוי לחיות חיים בעלי ערך. בקרב יוצרים, מפעם הדחף להספיק עוד יצירה אחת לפני הקץ, ובמילותיו של ביאליק: "עוד שיר מזמור אחד היה לו,/ והנה אבד המזמור לעד,/ אבד לעד!".