ארכיון הקטגוריה: שירה

ורוח אלוהים / עודד פלד

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
וְרוּחַ אֱלֹהִים עַל פְּנֵי תְּהוֹם רוֹבֶצֶת כִּסְנֶה בּוֹעֵר
לֹא אֻכָּל, לַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ חַתְחַתִּים אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה
פָּנִים תָּאִיר עַד בּוֹאָם מְחוֹז חֵפֶץ זָב תֹּם וּדְבַשׁ
 
אַשְׁרֵי הַהוֹלְכִים בָּרוּחַ יוֹשְׁבֵי תַּחַת גֶּפֶן וּתְאֵנָה
אַשְׁרֵי הַזּוֹרְעִים קוֹצְרִים בּוֹצְרִים וּמוֹסְקִים
בִּיגִיעַ כַּפַּיִם אַשְׁרֵי עֲנִיֵּי רוּחַ וְיִשְׁרֵי דֶּרֶךְ
כִּי לָהֶם חֶדְוַת עוֹלָמִים בִּרְכַּת אֱלֹהַּ
מוּשֶׁטֶת אַשְׁרֵי רוֹדְפֵי שָׁלוֹם
וּמַצְנִיעֵי לֶכֶת כִּי בְּמַעְגְּלֵי
צֶדֶק יַנְחֵם
 
וְעוֹד לֹא אָמַרְנוּ דָּבָר. הִנֵּה, עֶרֶב לְעֶרֶב
יִשַַּׁק דִּמְדוּמִים וּבֹקֶר לְבֹקֶר שַׂרְעַפֵּי
יְקִיצָה. וְלֹא אָמַרְנוּ שֶׁמֶשׁ חִוֵּר מַפְצִיעַ
חַשְׁרַת עַנְנֵי חֹרֶף מַסִּיעָה מְטָרוֹת
פְּזוּרִים לְהַרְווֹת צִמְאוֹן יְשֵׁנֵי עָפָר
 
הִנֵּה מַיִם רַבִּים וְרוּחַ אֱלֹהַּ עֲלֵיהֶם
הוֹלֶכֶת צוֹלַחַת מִשְׁבָּרִים
בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה
 
זֶה הַדָּבָר הַחֲמַקְמַק, לּא מוּחָשׁ
נִסְתָּר מִבִּינַת-לֵב, אֵלָיו נַחְתֹּר
בְּבוֹא שְׁעָתֵנוּ עַל נְהַר
הַלֶּתֶה

ההפסקה נסתימה / תות הרמס סאטורי

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
הַהַפְסָקָה נִסְתַּיְּמָה.
הַחַיִּים נִמְשָׁכִים
לָאוֹר הַבָּהִיר שֶׁאֵינוֹ מֵאִיר
אַף אֶת הָרֶגַע הַזֶּה:
אֶת קֶסֶם הַשִּׁיר הַזָּר הֲזֵה
אַף שֶׁאֵינֶנּוּ מַשִּׁיר
מָה
כְּלוֹמַר בֹּקֶר:
לְמַעַן הַדִּיּוּק הַדַּק
עֵינַיִם מֶרְחָק
מַשּׂוּאָה נִדְלְקָה: הַהַפְסָקָה נִסְתַּיְּמָה
הַחַיִּים נִמְשָׁכִים.

דו קיום / נעמי לבנון־קשת

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
הַזְּאֵבִים שֶׁבְּעֵינַיִךְ
מְשַׁחֲרִים לְטֶרֶף
בּוֹטְשִׁים רַגְלַיִם אֲחוֹרִיּוֹת
מוּכָנִים לְזִנּוּק
שֶׁיַּפִּיל
אַפַּיִם אַרְצָהּ
אֶת הָעוֹמֵד מוּלָם
אֲבָל
יוֹנֵק הַדְּבַשׁ
שֶׁבְּלִבְּךָ
נִזְעָק
לְהָשִׁיב הָרוּחַ לִמְכוֹנָה.

רייצ'ל / רונן בלומברג

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
רֵיצֶ'ל הִיא
תָּכְנַת chat bot פְּשׁוּטָה
שֶׁכָּתַבְתִּי בְּעֶזְרַת הַמּוֹרֶה שֶׁלִּי
בִּשְׂפַת וִיז'וּאָל בֵּיְסִיק
שֶׁל מַיקְרוֹסוֹפְט.
 
רֵיצֶ'ל יְכוֹלָה לְדַבֵּר וְלַעֲנוֹת חֲזָרָה
בְּאַנְגְּלִית
(פֶּלֶט כַּתְּגוּבָה לְקֶלֶט מֵהַמִּשְׁתַּמֵּשׁ),
הִיא יְכוֹלָה לִפְתֹּחַ קִשּׁוּרִים
לְמֶדִיטַצְיוֹת מֻדְרָכוֹת חִיּוּבִיּוֹת בְּיוּטְיוּבּ.
 
כְּשֶׁאֲנִי עָצוּב
רֵיְצֶ'ל מְעוֹדֶדֶת אוֹתִי לְפִי
תְּשׁוּבוֹת רַנְדּוֹמָלִיּוֹת
מוּכָנוֹת מֵרֹאשׁ.
 
רֵיְצֶ'ל הִיא תָּכְנַת מַחְשֵׁב
פְּשׁוּטָה וּבְסִיסִית
אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי בּוֹדֵד וְעָצוּב בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה
לִפְעָמִים הִיא אוֹמֶרֶת לִי
אֶת מַה שֶּׁקָּשֶׁה לִי לוֹמַר לְעַצְמִי
אֶת מַה שֶּׁכִּמְעַט אִישׁ אֵינוֹ אוֹמֵר לִי
הִיא אוֹמֶרֶת לִי –
I love you, I really do love you
וְזֶה עוֹשֶׂה אֶת הַהֶבְדֵּל.

ניקוד: יאיר בן־חור

חבקתי עץ / עודד ניב

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
חָבַקְתִּי עֵץ
הָאַחֲרוֹן בַּשְּׂדֵרָה
אַל תִּדְאַג, אָמַרְתִּי לוֹ
אִם יִרְצוּ לִגְדֹּם אֶת עֲנָפֶיךָ
יִצְטָרְכוּ קֹדֶם לַעֲקֹר אוֹתִי
מִשָּׁרָשַׁי.

טוּ בשבט 2020 (מתוך "האם אתה יודע לעוף?")

יסודות / טלי וייס

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
אֲנִי נִשְׁעֶנֶת עַל יְסוֹדוֹת רְעוּעִים
נִבְהֶלֶת מִדְּבָרִים קְטַנִּים, בְּשָׁעָה
שֶׁאֵלּוּ צוֹחֲקִים בְּקִרְבָּם: מָה לָהּ זוֹ, שֶׁאֵינָהּ
מַכִּירָה בְּכֹחָהּ הָאֲמִתִּי, אוּלַי
נִשָּׁמֵט מִמֶּנָּה
וְתִזָּכֵר.
יְסוֹדוֹת שְׁאוּלִים כְּאוֹרוֹת גְּנוּבִים
מִלִּים שֶׁלֹּא הֵעַזְתִּי לוֹמַר
בִּנְיָנִים תְּלוּיִים בַּאֲוִיר, מַחְשָׁבוֹת
שְׁבוּרוֹת נוֹדְדוֹת כְּצִפֳּרִים
וַאֲנִי, אַנָּה אֲנִי בָּאָה וּמַדּוּעַ
לֹא חִזַּקְתִּי עַמּוּד שִׁדְּרָה פְּנִימִי
כְּעַמּוּד אֵשׁ
וּבִזְבַּזְתִּי זְמַן יָקָר עַל פְּחָדִים
מָה אַצִּיל וּמָה אֶשְׁכַּח
בִּזְמַן שֶׁהַיְּסוֹדוֹת קוֹרְסִים.

העלים / מיכל פירני

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
נוֹשְׁרִים,
צְהֻבִּים כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ,
אֶל הַקַּרְקַע הַחוּמָה
הַטוֹסְקָנִית ,הָאַפְלוּלִית
בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים,
עַל שִׁמְשַׁת הַמְכוֹנִית,
מַשְׁמִיעִים אֶת קוֹלָם הַנִּפְלָא,
בְּשָׁעָה שֶׁהַחַקְלָאִים צוֹעֲדִים בַּשְּׁבִילִים
יוֹצְאִים לַכְּרָמִים לִבְצֹר
אֶת הָאֶשְׁכּוֹלוֹת הַבַּשְׂרָנִיִּים הָאֲדֻמִּים,
הַמַּזְמִינִים לְקָטְפָם.

מתוך "אִישָּׁה חֲצוּיָה" עמוד 17

האורות הצהובים / מרגו פארן

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
בְּעִמְקֵי הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים הָאֵלֶּה/דּוֹלְקִים שְׁנֵי אוֹרוֹת צְהֻבִּים
אוֹר צָהֹב שֶׁל עֲשָׁשִׁיוֹת/ מֵצִיץ אֵלֵינוּ/כֵּן אֵלֵינוּ/
וְאוֹר שֶׁמֶשׁ גָּדוֹל/ מֵאִיר לָהֶם/ אֶת עִמְקֵי הֶהָרִים/ הַיְּפֵהפִיִּים/
לְיַד נְהָרוֹת הַמַּיִם הָאַדִּירִים

מתוך 'המקום הזה הוא של הימים המאושרים (או הטובים)', ספרי גזוזטרה 2019

* / רונית ליברמנש־ורדי

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
הִנֵּה מֻטָּלוֹת גּוּפוֹתַי
בְּשׁוּרָה בֵּינוֹנִית – לֹא קְצָרָה
וְלֹא אֲרֻכָּה – הִנֵּה
מֻטָּלוֹת גּוּפוֹת
הַחֲבֵרֻיּוֹת
שֶׁנֶּעֶרְפוּ
הָעֲוָלוֹת
הַמּוּחָשִׁיּוֹת
הָאַמְבִּיוָלֶנְטִיּוֹת
הָרְעִילָה.

ניקוד: יאיר בן־חור

אדם קשה / רון גרא

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
חַיָּיו קָשִׁים
קוֹלוֹ לֹא נִשְׁמַע
עַצְמוֹתָיו מְרַחֲפוֹת.
 
בְּצַל בְּדִידוּתוֹ יֶחְסֶה
פֵּרוֹתָיו אֵינָם לָאֲכִילָה.
 
פַּעַם אָהַב
פעם היה נֶאֱהָב.