ארכיון הקטגוריה: שירה

פרו ורבו / רונית ליברמנש

  • 127
  •  
  •  
  •  

נְחִילֵי עֲגָלוֹת
(עוֹלָלִים וְיוֹנְקִים)
נְחוּשׁוֹת
גּוֹדְשׁוֹת אֶת מִדְרְכוֹת
וּשְׁבִילֵי הָאוֹפַנַּיִם שֶׁל
הַצָּפוֹן
הַיָּשָׁן
בְּהָעִידָן בְּעִקָּר עַל
הַפְנָמַת
הַצַּו הַקָּטֶגוֹרִי
הַיִּשְׂרְאֵלִי
הָעֶלְיוֹן
שֶׁל קִדּוּשׁ
הַיְלוּדָה.

ניקוד: יאיר בן־חור

יש לי סיפורי זיכרון / יהודה ויצנברג־ניב

  • 127
  •  
  •  
  •  

ישׁ לִי
סִפּוּרֵי זִכָּרוֹן
לְמַכְבִּיר בְּאַמְתַּחְתִּי.
אֲנִי יָכוֹל לָשֶׁבֶת
שָׁעוֹת עַל גֶּזַע עֵץ
וְלִטְווֹת עֲלִילוֹת וּלְהַעֲלוֹת
נִשְׁכָּחוֹת.

כְּמוֹ לְמָשָׁל
לַחֲזֹר אֶל זִכָּרוֹן
בְּלִיטַת הָאֶבֶן
בִּמְבוֹא הַכְּנִיסָה
לַחֲנוּת הַנַּעֲלַיִם שֶׁל אַבָּא
בִּרְחוֹבוֹת.

וְלִזְכֹּר שֶׁאֲנִי
וַחֲבֵרִי שְׁמֹאלִיק,
בְּנוֹ שֶׁל מוֹכֵר הַדָּגִים
בַּחֲנוּת הַשְּׁכֵנָה,
נָהַגְנוּ לָשֶׁבֶת עָלֶיהָ מִדֵּי עֶרֶב
וְ"לִמְכֹּר" זֶה לְזֶה בְּדִיחוֹת
וּשְׁקָרִים.

ניקוד: יאיר בן־חור

צלקת / עומר ברקמן

  • 127
  •  
  •  
  •  

אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הָלַכְתְּ
הָיִיתִי אֶלֶף רְסִיסִים
וְהָאוֹר נִשְׁבַּר בָּהֶם
לְאֶלֶף אַלְפֵי שַׁבְרִירִים
וְצָעַקְתִּי אַחֲרַיִךְ
אֶלֶף מִלִּים נִרְדָּפוֹת
שֶׁלֹּא הִשִּׂיגוּ דָּבָר

אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הָלַכְתְּ
הַכֹּל הָיָה חֻלְשָׁה
הָאֲדָמָה רָעֲדָה כְּרֶגֶל קְרוּשָׁה
הַמְּחָטִים צָעֲדוּ בַּלַּיְלָה וְהַבּוּשָׁה
שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי דָּבָר

אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הָלַכְתְּ
הַדָּבָר הַזֶּה נִפְעַר
כְּאִלּוּ לֹא הָיָה דָּבָר
וּכְבָר קָפַצְתִּי אֵלָיו
בְּלִי מַצְנֵחַ
וּבְלִי תְּפִלָּה
וּלְלֹא מִלָּה
וּבְאֶמְצַע הַנְּפִילָה
חָפְשִׁית
פִּתְאֹם חָזַרְתְּ

ניקוד: יאיר בן־חור

מבול / שירי ראב

  • 127
  •  
  •  
  •  

בְּמַבּוּל הַכּוֹל נִשְׁטָף,
כָּל הַיְחִידִים קָרְסוּ תַּחַת הַגֶּשֶׁם
אוֹתָם הָרְשָׁעִים שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ הַתֵּבוֹת.
עַל הַסִּיפוֹן עָמַדְתִּי לְבַדִּי תּוֹהָה וְדוֹמֶמֶת
כַּמָּה יָדַיִם צָרִיךְ אָדָם
כְּדֵי לֶאֱחֹז בְּאַרְבָּעָה קִירוֹת?

זוּגוֹת־זוּגוֹת עָלוּ לְעֵבֶר סַעֲרַת הַיָּם וְהַחַיִּים
וכְבָר עַתָּה שָׁטִים כֻּלָּם אֶל אוֹתָן הַמָּסוֹרוֹת,
אוֹתָם מַעְגָּלִים.

בַּחוּץ מִתְחוֹלֶלֶת סוּפַת בְּרָקִים
וּמֵעַל מִמְטָרִים מַכִּים אֶת מְקוֹמִי הַבּוֹדֵד בַּתֵּבָה וְשׁוֹאֲלִים:
הֵיכָן הַהוֹרוֹת וְאֵיךְ תָּבִיאִי יְלָדִים?
מָה עִם חֲתֻנָּה? הָכֵיצַד תִּדְאֲגִי לְהֶמְשֵׁךְ הַחַיִּים?
זֶה לֹא מוּסָרִי וְלֹא מִתְקַבֵּל
עַד גְּמַר הַמַּבּוּל אוּלַי דַּעְתֵּךְ תִּשָּׁטֵף מֵעָלַיִךְ
וּבִמְקוֹמָהּ הִגָּיוֹן בַּגְּשָׁמִים יְחַלְחֵל

זוּגוֹת־זוּגוֹת
הַגֶּשֶׁם לֹא חָדֵל
מַכֶּה בִּי בִּשְׁאֵלוֹתָיו לְלֹא רַחֵם
בְּלֵב תֵּבָה כֻּלָּם אוֹחֲזִים יָדַיִם אֶל מַעְגַּל הַחַיִּים
וַאֲנִי מִחוּצָה לוֹ מִתְבּוֹנֶנֶת
זוּגוֹת־זוּגוֹת
אֵין עוֹד יְחִידִים.

ניקוד: יאיר בן־חור

שני שירים / רונן בלומברג

  • 127
  •  
  •  
  •  

כל הלילות הלבנים
 
כָּל הַלֵּילוֹת הַלְּבָנִים
שֶׁהָיִיתִי עֵר בָּהֶם
בְּפַחַד מָוֶת פַּחַד אֱלֹהִים
עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר וּמֵעֵבֶר
כָּל הַסֵּבֶל הַזֶּה שֶׁהוֹלִיךְ אוֹתִי בְּבִטְחָה
אֶל הַטֵּרוּף
וּפָתַח לְפָנַי אֶת שַׁעֲרֵי הַגֵּיהִנּוֹם
אֶת שַׁעֲרֵי כָּל בָּתֵּי הַמְשֻׁגָּעִים
וְהָרַס וַעֲדַיִן הוֹרֵס אֶת חַיַּי
הַפַּחַד גָּרוּעַ יוֹתֵר מִכָּל אָסוֹן וּמָוֶת
הַפַּחַד הוּא הַשָּׂטָן הַגָּדוֹל
אֶת כָּל חַיַּי הֶעֱבַרְתִּי בְּפַחַד
פַּחַד מִמָּוֶת וּמֵחֶנֶק
מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם
מִשִּׁגָּעוֹן וּמַחֲלוֹת
פַּחַד שֶׁיִּזְרְקוּ אוֹתִי לָרְחוֹב
פַּחַד מֵאֲנָשִׁים מְשֻׁגָּעִים אַלִּימִים
פַּחַד מִפְּסִיכוֹפָּתִים וְסָדִיסְטִים
פַּחַד מִבִּיוֹרוֹקְרַטְיוֹת אֲטוּמוֹת
וּכְשֶׁיָּשַׁנְתִּי הַפְּחָדִים הָיוּ בָּאִים בְּסִיּוּטִים
מֵעוֹלָם לֹא הָיָה לִי מַרְגּוֹעַ
מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה לִי שַׁלְוָה
כָּל הַכַּדּוּרִים לֹא עָזְרוּ
כָּל הַשִּׂיחוֹת לֹא הוֹעִילוּ
כָּל הַפְּסִיכוֹתֶרַפְּיָה הָיְתָה לַשָּׁוְא
יֵשׁ רַק שְׁנֵי סוּגֵי אֲנָשִׁים
מִי שֶׁמְּפַחֵד מֵהַמָּוֶת
וּמִי שֶׁמְּפַחֵד מֵהַחַיִּים.

 
 
רוצה כבר הביתה
 
רוֹצֶה כְּבָר הַבַּיְתָה
שֶׁיִּגָּמֵר כְּבָר הַמַּסָּע הַזֶּה
רוֹצֶה כְּבָר הַבַּיְתָה
לְהַנִּיחַ אֶת הָרֹאשׁ עַל הַכָּרִית
וּלְהֵרָדֵם וְלַחֲלֹם
שֶּׁאֲנִי בַּבַּיִת כְּבָר
וְכָל הַתְּלָאוֹת
כָּל הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ
רַק חֲלוֹם רַע
 
רוֹצֶה כְּבָר הַבַּיְתָה
אֶל אַבָּא וְאִמָּא
אֶל סָבְתָא
"אֵיפֹה הַבַּיִת שֶׁלְּךָ יֶלֶד?"
"לָמָּה אַתָּה בּוֹכֶה?"
הַבַּיִת הָיָה וְאֵינֶנּוּ
אֲנִי הָיִיתִי וְאֵינֶנִּי
כְּמוֹ רוּחַ רְפָאִים בְּלַיְלָה נִצְחִי
נָע וְנָד בֵּין אֵין־סוֹף
רְחוֹבוֹת רֵיקִים.

ניקוד: יאיר בן־חור

שׂרת הבדידות / טל ניצן

  • 127
  •  
  •  
  •  


מתוך השאלון למועמדת למִשרה:

הַאִם אַתְּ שָׁרָה לְעַצְמֵךְ בְּקוֹל קָטָן?
קָטָן דַּיּוֹ לְהַשְׁקִיט אֶת שְׁאוֹן הָעוֹלָם?

הַאִם הַזְּמָן הוּא בִּשְׁבִילֵךְ
א. צְבָא שְׂכִירֵי חֶרֶב זֵהִים זֶה לָזֶה?
ב. כְּתֹנֶת מִתְהַדֶּקֶת מִדֵּי יוֹם?
ג. חָלָל שֶׁכֻּלּוֹ צֵל וְאַתְּ חָגָה בּוֹ בְּאֵין רֹאֶה?
ד. בּוּעוֹת אֲפַרְפַרוֹת מְשֻׁגָּרוֹת זוֹ אַחַר זוֹ מִמָּקוֹר עֲלוּם?

הַאִם אַתְּ מַכִּירָה* אֶת תַּמְצִית הַבְּדִידוּת
אֶת הַבְּדִידוּת שֶׁבְּתוֹךְ הַבְּדִידוּת
אֶת אֶבֶן הַבּוֹדְדִים?
*מַכִּירָה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁמִּשַּׁשְׁתְּ אוֹתָהּ
פֵּרוּשׁוֹ שֶׁתּוּכְלִי לְתָאֵר אֶת מִשְׁקָלָהּ וְאֶת צִבְעָהּ
אֶת קַשְׁיוּתָהּ

הַאִם קוֹרֶה שֶׁהַמַּרְאָה
הוֹפֶכֶת לְנֶגֶד עֵינָיִךְ לְחַלּוֹן
וּבוֹ חֹרֶף תָּמִיד?

פָּרְטִי, לְסִיּוּם, בַּמֶּה דּוֹמָה בְּדִידוּתֵךְ
לְפַרְפַּר לַיְלָה
וּבַמֶּה הִיא שׁוֹנָה.

*בינואר 2018 מינתה ראשת ממשלת בריטניה שרה לענייני בדידות, כמענה ל"מגפה הנסתרת" הפוגעת במיליוני תושבים בממלכה.
מתוך הספר 'אטלנטיס – מבחר וחדשים', שיראה אור בקרוב בהוצאת אפיק.

המצוקה מציקה כגירוד / רחל אשד

  • 127
  •  
  •  
  •  
שְׁעַת צָהֳרַיִם קוֹבְרִים שָׁכֵן
הַמֵּת מִתְקָרֵר, הַמֵּת מִתְאַרְגֵּן
מִתְנַחֶמֶת בְּרוּחַ נוֹשֶׁבֶת אֵיתָן
מַפִּילָה אַפַּיִם צִבּוּר מְלֻכְסָן
זֶה רַק הַשָּׁכֵן, קוֹרֵא תַּרְנְגוֹל
אָבִיךְ בְּקִבְרוֹ מִתְגּוֹלֵל זֶה עֲשׂוֹר
הַמְּצוּקָה מְצִיקָה כְּגֵרוּד מֻשְׁחָז
בִּזְרִיזוּת רוֹקְדוֹת נְמִיּוֹת בְּעָרְפִּי
עוֹרִי מְרֻמְזָר בְּאָדֹם לוֹהֵט
מָה שֶׁהָיָה נִשְׁלָם בְּאָבְכָה.

הפעם הראשונה / ניקולא יוזגוף־אורבך

  • 127
  •  
  •  
  •  
תַּחַת שְׂמִיכוֹת הַפּוּךְ
לְבִיאָה לוֹפֶתֶת בִּטְלָפֶיהָ
כְּפִיר רַךְ בֵּן חֵטְא שָׁנִים – כְּפִירָהּ.
תָּרָה בִּמְחוֹזוֹתָיו
מִצָּפוֹן עַד צְפוּנוֹתָיו
חוֹפֶנֶת
בִּנְקִיקָיו
בִּשְׁקַעֲרוּרִיּוֹתָיו
בְּמוֹרְדוֹת הַשִׁפּוּלִים.
………………………
………………………
מְהַסָּה בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ
מְעַסָּה נְתִיבֶיהָ אֶל
לָבָה הַמְפַכָּה
מִדֹפֶן קַּרְקָעִיתוֹ
לְמַעַן יְחַם לָהּ.
לְמַעֲנוֹ.

ניקוד: יאיר בן־חור

מחיר / רחל בכר

  • 127
  •  
  •  
  •  
מָכַרְתִּי אֶת יַלְדוּתִי
לְרוֹכֵל שֶׁמַּרְכָּלְתּוֹ הִזְקִינָה
וְסִפְסַרְתִּי בַּתֹּם
עִם סוֹחֵר שֶׁהֶאֱמִיר בַּתְּמוּרָה
וְאֶת הַשִּׁלּוּם הֵמַרְתִּי
בְּרֶשֶׁת בִּטָּחוֹן
שֶׁמָּתַחְתִּי תַּחַת רַגְלִי
בְּהַבְטִיחָהּ לֶאֱסֹף אֶל חֵיקָהּ
אֶת הַהַכָּאָה עַל חֵטְא.

ניקוד: יאיר בן־חור

שפם ותכריכים / דנה ג' פלג

  • 127
  •  
  •  
  •  
לוּ הָיִינוּ קָתוֹלִים
הָיוּ מְרוֹקְנִים אֶת גּוּפְךָ
מִנּוֹזְלִים מְיֻתָּרִים,
מְחַטְּאִים וְחוֹנְטִים,
וּמַלְבִּישִׁים אוֹתְךָ
בַּחֻלְצָה הַלְּבָנָה הַיָּפָה
("לֹא זֹאת עִם הַכְּתָמִים!"
אִמָּא הָיְתָה צוֹעֶקֶת מִלְּמַעְלָה,
אוֹ מִלְּמַטָּה, תָּלוּי אֶת מִי שׁוֹאֲלִים)
וּמְהַדְּקִים אֶת מִכְנְסֵי הַשַּׁבָּת
בַּחֲגוֹרָה הֲכִי אֶלֶגַנְטִית בָּאָרוֹן
לְמָתְנֶיךָ
שֶׁהִצְטַמְּקוּ מְאֹד בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה.
הֵם הָיוּ מְסָרְקִים אֶת הַשָּׂפָם,
שֶׁתֵּרָאֶה יָפֶה,
כְּשֶׁתְּקַבֵּל אֶת הָאוֹרְחִים.

אֲבָל אֲנַחְנוּ יְהוּדִים,
כּוּסשֶׁלהָאִמָּאשֶׁלָּנוּ.
טוּסְפַּשְֹטִילִי מֶטִי*.
הֵם טִהֲרוּ אֶת גּוּפָתְךָ
וְכָרְכוּ אוֹתָהּ
בְּתַכְרִיכִים,
שֶׁלֹּא תּוּכַל לָזוּז,
כְּשֶׁתַּגִּיעַ לְבֵית דִּין שֶׁל מַעֲלָה.
לְפָחוֹת הִשְׁאִירוּ אֶת הַשָּׂפָם.
(נִדְמֶה לִי שֶׁגָּדַל קְצָת מֵאָז פְּגִישָׁתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה).

*קללה ברומנית שמשמעותה היא בערך "הפסחא של אמך".