ארכיון הקטגוריה: שירה

לק / סיגל פלד דריאל

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
מָרַחְתִּי לָק
זִמַּנְתִּי אֹשֶׁר לְיוֹמִי
בְּרִפְרוּף מִכְחוֹל
שֶׁנִּשֵּׁק לִקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָי
נְשִׁיקוֹת אֲדֻמּוֹת
תַּאַוְתַנִיּוֹת
שֶׁל חַיִּים
הַיּוֹדְעִים אֶת קִצָּם.

אל תוך האין / איתן קלינסקי

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
עַל הָעַיִן
מַיִם
עוֹד לא רָוִיתִי,
תְּמָרַי
עוֹד לא גָּדַרְתִּי,
גְּפָנַי
עוֹד לא בָּצַרְתִּי,
תְּאֵנַי
עוֹד לא אָרִיתִי,
וּכְבַר
תּוכִי נִקְפַּץ.
בְּגַנִּי –
שְׂרָפִים אַחֲרוֹנִים
נוֹטְפִים לְחָשִׁים
אֶל תּוֹך הָאַיִן
עַל תַּפּוּחַ שֶׁכְּבָר לֹא אֶקְטוֹף.

ימי קורונה / לי שיר

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
עוֹד בַּדֶּלֶת
אֲנִי מוֹצִיאָה
אֶת תֻּפֵּי הַמִּלְחָמָה.
בְּלֵב הוֹלֵם
עוֹמֶדֶת עַל הַסַּף
לִפְנֵי שֶׁאֶשָּׁפֵךְ
בִּדְמִי יָמִים
אֶל הָרְחוֹב.

ניקוד: יאיר בן־חור

בידוד / רון גרא

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
בְּבִידוּדוֹ
לְבָבוֹ יָשִׂיחַ
עַל חַיָּיו.
עַל אִי הַסֵּדֶר.
עַל שֶׁנָּטַע וְלֹא
קָצָר פֵּרוֹתָיו.
עַל מֵתָיו.
עַל זוֹ שֶׁנִּשְׂרְכָה
עַל אַחֶרֶת שֶׁאָהַב.
עַל הַזְּבוּבִים
הַפַּרְעוֹשִׁים
שֶׁמֵּרְרוּ חַיָּיו.
עַל דְּיוֹקָנוֹ הֶעָצוּב
הַשָּׁרוּי בַּכְּלוּב.
 
בָּא אֲבִיב
שָׁמַיִם אֵין שֶׁמֶשׁ
שַׁלֶּכֶת סְתָו שׁוֹרֶקֶת
מִשָּׁמַיִם נִשְׁמַע הַדִּין.
אֶרֶץ יְרֵאָה
הִלּוּךְ מָתוּן.
 
הוּא בְּיָד קְטַנָּה
חַמָּה
נֶאֱחַז בַּחַיִּים.

ארבעה שירים / יובל גלעד

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
*
בֶּאָבִיב
קֵיסַר אוֹר
מֻכְתָּר שׁוּב
בִּזְכוּת צִיּוּת
פְּרָחִים
שִׁכּוֹרֵי כֹּחַ
וּמְפֻחָדִים
כְּמוֹ מַצְבִּיעָיו
שֶׁל נְתַנְיָהוּ
 
*
רֵיחַ פְּרִיחָה
אִינְטֶנְסִיבִי
כְּרֵיחַ מָוֶת
שֶׁל חָתוּל
בֵּין שִׂיחִים
 
*
חֲרָדָה
הִיא מַגֵּפָה
שֶׁל מִלִּים
מְפִיצוֹת בָּאֲוִיר
נְגִיף קַטְלָנִי
לִיכֹלֶת
הַחֲשִׁיבָה
 
*
שׁוּב הַקֹּצֶר
סַב בָּרְחוֹבוֹת
דּוֹפֵק בְּכֹחַ
עַל דְּלָתוֹת
מִתּוֹךְ חֲרָדָה
מִפְּנֵי הַחַיִּים
וְהַיֹּפִי שֶׁאֵינוֹ
יָכוֹל לְהַכְנִיעַ

* / אנה בניאל

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
הָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה פַּעַם שֶׁל הָאִישׁ שֶׁאָהַבְתִּי
חָלְפָה עַל פָּנַי הַיּוֹם.
הִיא מִלְמְלָה בְּכַעַס, נִעְנְעָה אֶת רֹאשָׁהּ לְאִי־הַסְכָּמָה
כִּבְוִכּוּחַ וְעָצְרָה לְהִסְתַּכֵּל בִּי מֵהֶעֵבֶר הַשֵּׁנִי.
בֶּעָבָר נִמְנַעְתִּי מִמַּבָּטָהּ מֵחֲשָׁשׁ לִנְקָמָה.
דִּמְיַנְתִּי שֶׁתֶּאֱרֹב לִי בְּפֶתַח הַבַּיִת וְתַכְשִׁיל אוֹתִי.
שֶׁתִּשְׁלַח בִּי מְרַצְּחִים שֶׁיַּשְׁחִיתוּ אֶת פָּנַי.
הַיּוֹם, כְּשֶׁבְּנִי יוֹשֵׁב בָּעֲגָלָה לְפָנַי, וְאִישׁ אַחֵר מְמַלֵּא אֶת
לִבִּי, הָאִשָּׁה שֶׁהָיְתָה פַּעַם שֶׁל הָאִישׁ שֶׁאָהַבְתִּי,
וְאֵינֶנִּי אוֹהֶבֶת עוֹד, אֵינָהּ אֶלָּא אִשָּׁה.
כְּשֶׁהֵישַׁרְתִּי אֵלֶיהָ מַבָּט, מִהֲרָה לְהֵעָלֵם
בְּמוֹרַד הַשְּׂדֵרָה.

ניקוד: יאיר בן־חור

שש בערב / קטי טייב

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
שֵׁשׁ בָּעֶרֶב, תֵּכֶף מַתְחִילִים.
אַבָּא מוֹצִיא אֶת הַבַּקְבּוּק מֵהָאָרוֹן.
כּוֹסִית מִתְרוֹקֶנֶת כּוֹסִית מִתְמַלֵּאת
זֶה יִגָּמֵר בִּדְמָעוֹת.
 
אִמָּא מְעַקֶּמֶת פַּרְצוּף וּפוֹלֶטֶת אֲנָחָה.
שֵׁשׁ בָּעֶרֶב, תֵּכֶף מַתְחִילִים.
אִמָּא אוֹמֶרֶת: אוּלַי לֹא תַּגְזִים הַיּוֹם?
כּוֹסִית מִתְרוֹקֶנֶת כּוֹסִית מִתְמַלֵּאת.
 
רֵיחַ הָעַרַק נִשָּׂא בַּאֲוִיר.
אִמָּא מְעַקֶּמֶת פַּרְצוּף וּפוֹלֶטֶת אֲנָחָה.
אַבָּא שָׁר אֻם כֻּלְתוּם: אִבְלִי מַשֻׁפְתַק, עֵינֶיהָ – וּדְמָעוֹת בְּעֵינָיו.
אִמָּא אוֹמֶרֶת: אוּלַי לֹא תַּגְזִים הַיּוֹם?
 
אֲנִי רוֹצָה לְהִתְחַבֵּא מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה
רֵיחַ הָעֲרָק נִשָּׂא בָּאֲוִיר.
אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה רַעַל, אֲנִי מְמַלְמֶלֶת מִתַּחַת לַשָּׂפָה.
אַבָּא שָׁר אֻם כֻּלְתוּם: אִבְלִי מַשֻׁפְתַק, עֵינֶיהָ – וּדְמָעוֹת בְּעֵינָיו.
 
אַבָּא מְגַדֵּף בְּמִלִּים שֶׁאֲנִי לֹא רוֹצָה לְהָבִין
אֲנִי רוֹצָה לְהִתְחַבֵּא מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה
חֲפָצִים עָפִים בָּאֲוִיר.
אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה רַעַל, אֲנִי מְמַלְמֶלֶת מִתַּחַת לַשָּׂפָה.
 
אִמָּא מְנַגֶּבֶת דְּמָעוֹת.
אַבָּא מְגַדֵּף בַּמִּלִּים שֶׁאֲנִי לֹא רוֹצָה לְהָבִין
כְּאֵב חַד מְפַלֵּחַ לִי אֶת אֹזֶן שְׂמֹאל.
חֲפָצִים עָפִים בָּאֲוִיר.
 
יוֹם אֶחָד כֻּלָּנוּ נַהֲפֹךְ לְכוֹתֶרֶת בְּ"מַבָּט "
אֲנִי נִצְמֶדֶת לַקִּיר, הָעוֹר מִשְׁתַּפְשֵׁף בָּעִטּוּר הַדּוֹקֵר.
"רֶצַח עַל רֶקַע רוֹמַנְטִי", הַמִּלִּים יוֹפִיעוּ בְּאָדֹם
כְּאֵב חַד מְפַלֵּחַ לִי אֶת אֹזֶן שְׂמֹאל.
 
הֵכַנְתִּי לְךָ עוֹף לָעֲבוֹדָה, בַּקֻּפְסָה הַיְרֻקָּה.
יוֹם אֶחָד כֻּלָּנוּ נַהֲפֹךְ לְכוֹתֶרֶת בְּ"מַבָּט"
אַתְּ לֹא זָזָה מִכָּאן, אִמָּא אוֹמֶרֶת.
"רֶצַח עַל רֶקַע רוֹמַנְטִי", הַמִּלִּים יוֹפִיעוּ בְּאָדֹם.
 
וַיְהִי עֶרֶב יוֹם אֶחָד.
הֵכַנְתִּי לְךָ עוֹף לָעֲבוֹדָה, בַּקֻּפְסָה הַיְרֻקָּה.
אוּלַי נֵלֵךְ לְהִתְחַבֵּא בַּחֶדֶר? אֲנִי מַצִּיעָה,
אַתְּ לֹא זָזָה מִכָּאן, אִמָּא אוֹמֶרֶת.
 
אִמָּא עוֹמֶדֶת בְּמֶרְכַּז הַמִּטְבָּח, מְקַלֶּלֶת אֶת הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הִכִּירָה אֶת אַבָּא.
וַיְהִי עֶרֶב יוֹם אֶחָד.
אַבָּא אוֹמֵר: תַּגִּידִי תּוֹדָה, מִי הָיָה לוֹקֵחַ אוֹתָךְ?
אוּלַי נֵלֵךְ לְהִתְחַבֵּא בַּחֶדֶר? אֲנִי מַצִּיעָה.
 
כִּמְעַט עֶשֶׂר בַּלַּיְלָה.
אִמָּא עוֹמֶדֶת בְּמֶרְכַּז הַמִּטְבָּח, מְקַלֶּלֶת אֶת הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הִכִּירָה אֶת אַבָּא.
אֲנִי בּוֹכָהּ בְּשֶׁקֶט.
אַבָּא אוֹמֵר: תַּגִּידִי תּוֹדָה, מִי הָיָה לוֹקֵחַ אוֹתָךְ?
 
אֲנִי אוֹסֶפֶת חֲפָצִים מֵהָרִצְפָּה
כִּמְעַט עֶשֶׂר בַּלַּיְלָה.
אַבָּא אוֹמֵר שֶׁנִּמְאַס לוֹ וְהוּא הוֹלֵךְ לִישֹׁן
אֲנִי בּוֹכָה בְּשֶׁקֶט.
 
שֶׁקֶט. שׁוֹמְעִים רַק דְּמָעוֹת.
אֲנִי אוֹסֶפֶת חֲפָצִים מֵהָרִצְפָּה.
רוֹצָה לַעֲבֹר לְאֶרֶץ הַחֲלוֹמוֹת .
אַבָּא אוֹמֵר שֶׁנִּמְאַס לוֹ וְהוּא הוֹלֵךְ לִישֹׁן.
 
אֲנִי אוֹסֶפֶת חֲפָצִים מֵהָרִצְפָּה.
כּוֹסִית מִתְרוֹקֶנֶת כּוֹסִית מִתְמַלֵּאת.
אַבָּא אוֹמֵר שֶׁנִּמְאַס לוֹ וְהוּא הוֹלֵךְ לִישֹׁן.
שֵׁשׁ בָּעֶרֶב, תֵּכֶף מַתְחִילִים.

ניקוד: יאיר בן־חור

* / טלי כהן שבתאי

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
יֶשְׁנוֹ עוֹלָם שָׁלֵם
שֶׁמְּחַכֶּה לָךְ
מֵעֵבֶר לַפִּנָּה
הַיּוֹתֵר חֲשׁוּכָה שֶׁל הַחַיִּים
 
בָּהּ
אַתְּ מְיֻמֶנֶת דַּיֵּךְ לְמַיֵּן בְּגָדִים
בְּנֵי אוֹתָהּ
קְבוּצָה אֶתְנִית שֶׁל
הַבַּד הַשָּׁחוֹר
שֶׁל חַיַּיִךְ.
 
אִלּוּ הָיִית מֵיטִיבָה בִּמְעַט
מִן הָעִטּוּרִים שֶׁתּוֹסִיף
הַפִיגוּרָטִיבִיּוּת
 
בִּכְדֵי לְעַטֵּר אֶת הָרֵטוֹרִיקָה
שֶׁל הַבַּד הַשָּׁחוֹר בְּחַיַּיִךְ
 
אֲנִי מַבְטִיחָה לָךְ שֶׁהָיִית
זוֹכָה
לִרְאוֹת
כּוֹכָב נוֹפֵל בַּחֲשֵׁכָה

כשרוע ופחד סובבו יחד / יצחק חיים

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
כְּשֶׁרֹעַ וּפַחַד הִתְחַבְּרוּ הֵם מִיָּד נִדְבְּקוּ וְהִתְאַחֲדוּ וְהָיוּ לְאֲחָד, דָּם וַעֲצָמוֹת, וּמֹחַ קוֹדֵחַ.
לִטְּפוּ זֶה לְזֶה אֶת הֶחָזֶה, שֶׁהֲרֵי מִשָּׁם הַכֹּל עוֹלֶה וּמִתְעַבֶּה וְהוֹפֵךְ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה.
וּכְשֶׁנִּלְכְּדוּ הָעֵינַיִם הִצִּית בָּרָק אֶת הַשָּׁמַיִם.
וּמִיָּד הֵחֵלּוּ בַּהַפְרָיָה וְנוֹלְדָה לָהֶם שִׂנְאָה. אֵשׁ יוֹקֶדֶת כֻּלָּהּ אֲדֻמָּה . אֵיךְ אָהֲבוּ אוֹתָהּ.
עֵינַיִם רוֹשְׁפוֹת וּפֶה שֶׁמְּקַלֵּל. מַעֲמִיקָה וְאוֹחֶזֶת, לֹא מֻתֶּרֶת לֹא חוֹמֶלֶת לֹא  א וֹ הֶ בֶ ת!
מְקַוָּה לְצָרָה שֶׁתַּצִּית לֶהָבָה.
מְיַחֶלֶת לְאֵשׁ שֶׁשּׂוֹרֶפֶת הַכֹּל סְבִיבָהּ.
וְזֶה הָיָה רַק כְּשֶׁנּוֹלְדָה. וְאֶת הַשָּׁמַיִם כִּסְּתָה אֲפֵלָה.
וְאָז נוֹלַד אַכְזָר, שֶׁהָיָה קַר וְנֶהֱדָר, סִיּוּט עִם פָּנִים דִּמְיוֹן פּוֹרֶה וִיצִירָתִי חֲסַר מַצְפּוּן וְרַחֲמִים.
יָדַיִם אֲרֻכּוֹת חֲזָקוֹת, וְאֶצְבְּעוֹתָיו זְרִיזוֹת הַיּוֹדְעוֹת אֶת מְלֶאכֶת הַכְּאֵב. כַּפּוֹת רַגְלָיו הָעֲצוּמוֹת מוֹחֲצוֹת אֶת הָאֻמְלָלִים.
בְּכָל פַּעַם הִמְצִיא עַצְמוֹ מֵחָדָשׁ לְקוֹל צְרָחוֹת קָרְבְּנוֹתָיו.
וְאֵי־שָׁם בַּמְּרוֹמִים כָּבָה כּוֹכָב.
אֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה!
וְהִמְשִׁיכוּ בְּעַצְמָם לְהוֹלִיד אֶת הַשְׁמָצָה, עִם חִיּוּךְ דַּק וּפֶה שֶׁמֵּסִית וְחוֹרֵשׁ רַע. עֵינַיִם שֶׁמִּתְרוֹצְצוֹת בְּחֹרֵיהֶן מְבַקְּשׁוֹת לְחוֹלֵל צָרָה.
אֶת קִנְאָה, שֶׁהָיְתָה קָשָׁה מִנְּשֹׂא וַאֲפֵלָה.
אֶת חֹשֶׁךְ וְיֵאוּשׁ הַתְּאוֹמִים.
וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְהַמַּיִם מֵעַל הַשָּׁמַיִם הֵחֵלּוּ בּוֹקְעִים.
וְהִמְשִׁיכוּ כֻּלָּם לְכַסּוֹת אֶת הָעוֹלָם, לְגַיֵּס חֲסִידִים טִפְּשִׁים, וּבִרְיוֹנִים מְשֻׁעְמָמִים.
עֲשָׂבִים שׁוֹטִים.
מְטַנְּפִים אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם בְּסִיסְמָאוֹת חֲלוּלוֹת. מְסַפְּרִים לְכֻלָּם אֲמְתּוֹת שִׁקְרִיּוֹת.
וְחוֹזְרִים וְמוֹדִים. מְהַלְּלִים וּמְקַלְּסִים. מִתְחַנְּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים,
לְמִי שֶׁהִפְגִּיש אוֹתָם פָּנִים אֶל פָּנִים.
נָתַן מַשְׁמָעוּת לְחַיֵּיהֶם הָעֲלוּבִים.
מַבְטִיחִים עֲשִׂיָּה לְקָרֵב הַמַּטָּרָה.
הַגִּבּוֹר טֶרוֹר בְּכָל פִּנָּה.

ניקוד: יאיר בן־חור

ורוח אלוהים / עודד פלד

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
וְרוּחַ אֱלֹהִים עַל פְּנֵי תְּהוֹם רוֹבֶצֶת כִּסְנֶה בּוֹעֵר
לֹא אֻכָּל, לַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ חַתְחַתִּים אֶרֶץ לֹא זְרוּעָה
פָּנִים תָּאִיר עַד בּוֹאָם מְחוֹז חֵפֶץ זָב תֹּם וּדְבַשׁ
 
אַשְׁרֵי הַהוֹלְכִים בָּרוּחַ יוֹשְׁבֵי תַּחַת גֶּפֶן וּתְאֵנָה
אַשְׁרֵי הַזּוֹרְעִים קוֹצְרִים בּוֹצְרִים וּמוֹסְקִים
בִּיגִיעַ כַּפַּיִם אַשְׁרֵי עֲנִיֵּי רוּחַ וְיִשְׁרֵי דֶּרֶךְ
כִּי לָהֶם חֶדְוַת עוֹלָמִים בִּרְכַּת אֱלֹהַּ
מוּשֶׁטֶת אַשְׁרֵי רוֹדְפֵי שָׁלוֹם
וּמַצְנִיעֵי לֶכֶת כִּי בְּמַעְגְּלֵי
צֶדֶק יַנְחֵם
 
וְעוֹד לֹא אָמַרְנוּ דָּבָר. הִנֵּה, עֶרֶב לְעֶרֶב
יִשַַּׁק דִּמְדוּמִים וּבֹקֶר לְבֹקֶר שַׂרְעַפֵּי
יְקִיצָה. וְלֹא אָמַרְנוּ שֶׁמֶשׁ חִוֵּר מַפְצִיעַ
חַשְׁרַת עַנְנֵי חֹרֶף מַסִּיעָה מְטָרוֹת
פְּזוּרִים לְהַרְווֹת צִמְאוֹן יְשֵׁנֵי עָפָר
 
הִנֵּה מַיִם רַבִּים וְרוּחַ אֱלֹהַּ עֲלֵיהֶם
הוֹלֶכֶת צוֹלַחַת מִשְׁבָּרִים
בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה
 
זֶה הַדָּבָר הַחֲמַקְמַק, לּא מוּחָשׁ
נִסְתָּר מִבִּינַת-לֵב, אֵלָיו נַחְתֹּר
בְּבוֹא שְׁעָתֵנוּ עַל נְהַר
הַלֶּתֶה