ארכיון הקטגוריה: שירה

במלאת שבע שנים למות שי אריה מזרחי / מתי שמואלוף

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
לפני מספר שנים ביקרתי בהלווייתך שי בקרית שאול. אני נזכר איך היה לי קשה לראות אם שקוברת את בנה. היום אני יושב בעיר אחרת, ביבשת אחרת, במצב זוגי אחר לגמרי, עדיין כותב שירה בעברית ומביט אליך שי. הקלישאה אומרת שאנחנו מביטים אחורה אל המתים. אבל האמת היא שהמתים הולכים איתנו לכל הדרך ומביטים בנו בכל צעד. לא מעט פעמים אני שואל את עצמי מה היה קורה לו היית עומד מול הלחץ של השדים שלך להשתיק את קולך לנצח. אין אדם שלא התעורר לפחות פעם אחת בבוקר וחשב, בשביל מה אני חי? וברגעים קשים יותר: למה אני לא גומר עם זה וזהו.
 
שלושה חודשים לפני מותך, נכחתי בהשקת ספרך השני ״הוא המסמן את המקום״. היה אירוע קטן בחנות הספרים ״סיפור פשוט״ שבנווה צדק בתל אביב. למרות כל הפעילות החברתית-פואטית שלך, כתיבתך התרחקה מהפוליטי. לעיתים נגעה בפילוסופי ובמופשט, ולעיתים הייתה בוטה וישירה. דאגת להביא עראק תאנים משובח ששתינו מאחורי החנות. ואתה התרגשת מאוד מכל הקראה. אני מביט בתמונה הזאת ששלח אלי הצלם הפואטי עזרא לוי שאותה מצאתי בתיבת המייל:
 


מזרחי בהשקת ספרו השני. צילום:עזרא לוי – צלם פואטי

 
אתה מביט בשיר שלך, כל כך יפה, עם השיער הארוך, כולך שקוע במילים שהן רק שלך. אני יושב מאחורה בקהל עם חולצה של בית"ר ירושלים שקניתי בכדי להכעיס את עמוס עוז בהשקה של בנו דניאל. ומאז הסתובבתי איתה, כי אהבתי את הצבע הצהוב, עד שאכרם ידידי אמר לי שזה חולצה של שונאי ערבים והפסקתי ללכת אתה. בינתיים אתה וגם עמוס עוז בעולם שאין חזרה ממנו.
 
אחרי ההשקה כתבת לי במייל [29.6.2019]

אהלן
תודה על שהגעת אתמול ועל ההקראה המיוחדת והיפה, ריגשה אותי
נתראה בעוד שמחות

כן היית די אופטימי ולא ידעת שהסוף מתקרב.
 
פעלת הרבה בשביל אחרים: הקמת את האתר ״כאוס״ שאירח לא מעט משוררים בשיריהם עם רישום קל שכתבת על כל יצירה. ברגע שהקמנו את איגוד המשוררים הצטרפת מיד והיית פעיל בולט. תמיד היית מוכן לסייע למשוררים ומשוררות בתחילת דרכם.
היית פעיל בתנועת השירה ״גרילה תרבות״ ואף ארגנת את אירוע המחאה על אי העלאת שכר המינימום מול בנק ישראל. זאת היתה הפגנת גרילה תרבות היחידה שלא השתתפתי. האמת ששיקרתי שאני חולה, אבל הייתי אחרי פרידה קשה מבת זוג. מצד שני, כשהמחאה עברה ונותרנו עם ממשלה של בנט, לפיד ונתניהו, והציבור היה מוסת, לא מצאת את מקומך. וכמו בסרט ילדים, הבריונים מוצאים איך לפגוע בילד החלש יותר.
 
היית מאוד פעיל ברשת, ולפעמים אני מרגיש אשם שבגלל הפעילות שלנו בגרילה תרבות, הפכת לרדיקלי כמו צ'יקי וכמוני. והרדיקליות גרמה לך להתווכח עם המון אנשים על הדעות שלך. ואיבדת את העבודה שלך, כי הימנים הגזעניים דאגו לכך. ונכנסת לצרה כלכלית וחברתית, ונחנקת מהתרבות הישראלית המשתיקה קולות ביקורתיים.
ואולי היו עבודות אחרות שהיית יכול למצוא אבל לפעמים, אצל אנשים פגיעים כמונו, פגיעה במקום עבודה, יכולה לסיים הכול. להחשיך את כל המצב, אם מוסיפים לזה את הטיפולים הפסיכולוגיים, את הדרך בה אנחנו קוראים חדשות ומשתתקים.
 
באופן הכי אישי, מותך היה בשבילי מוות חברתי של תקופה. הוא סימל בשבילי את החברה של פוסט המחאה החברתית. כל מהפכה שנכשלת היא תקופה נוראית ביותר ליוצריה, כי אובדן הצעד הזה של קפיצה מעבר למכשולים, הופכת להתבוססות בבוץ הכי נורא והכי מסריח.
 .
יש אנשים כמוני שלא הצליחו לעמוד מול המפלצת, וזזו הצידה, ויש כמוך שהמפלצת בלעה אותם. ובכל זאת, זיכרונך פה איתי, גם אלפי קילומטרים מהמקום המקולל ההוא שסיים את חייך.
דרך הענווה שלך ואהבתך לשירה יחסרו לנו מאוד. מחויבותך לשינוי מתקן בעולם הספרותי ורוחך הלוחמת יהוו לנו סמל ומופת לשנים שיבואו.

 

בצד האחר של השירה / מתי שמואלוף

 
אַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁנִּפָּגֵשׁ רַק בַּשְּׂמָחוֹת
אֲבָל אֵין שִׂמְחָה בְּלִי אֵבֶל, בְּלִי שָׂפָה
בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹקְדִים, מִישֶׁהוּ נִקְבָּר
בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנַחְנוּ קוֹבְרִים, מִישֶׁהוּ נוֹלָד
בְּכָל פַּעַם שֶׁאַתְּ מְחַבֶּקֶת אוֹתִי בַּלַּיְלָה,
מַשֶּׁהוּ בִּי נִצָּל.

מתוך "עברית מחוץ לאיבריה המתוקים" בהוצאת פרדס.

כשהערב יורד / רונן בלומברג

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
כְּשֶׁהָעֶרֶב יוֹרֵד
מַתְחִילָה הַבְּדִידוּת
לְכַרְסֵם אֶת הַלֵּב
וְאֵין אַף אֶחָד
שֶׁיַּקְשִׁיב אוֹ יִשְׁמַע
אוֹתְךָ זוֹעֵק לְעֶזְרָה
כָּאָדָם הַטּוֹבֵעַ
בְּיַם אֲדִישׁוּת הָעוֹלָם
וְאַתָּה רָעֵב וְצָמֵא
לְאַהֲבָה וּלְחֶבְרַת אָדָם
אֵין לְמִי לְהִתְקַשֵּׁר
וְהָרֶשֶׁת מְלֵאָה נִכּוּר וָרֹעַ
כְּבָר שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה
אַתָּה פּוֹתֵחַ אֶת הַמְקָרֵר
וְאוֹכֵל מַה שֶּׁנִּשְׁאָר
מֵהָאוֹכֵל שֶׁאַבָּא וְאִמָּא
הֵבִיאוּ לְךָ בְּשַׁבָּת
לֹא אֵיזֶה גַ'אנְק פוּד
שֶׁהִגִּיעַ בְּמִשְׁלוֹחַ
וְאַתָּה אֵיכְשֶׁהוּ מִתְנַחֵם
שֶׁאַתָּה גָּר אָמְנָם לְבַד
אַךְ לֹא בּוֹדֵד בָּעוֹלָם
עוֹד אַרְבַּע שָׁעוֹת בְּעֵרֶךְ
יַעֲלֶה הַשַּׁחַר
הַשָּׁמַיִם יִתְבַּהֲרוּ
הַצִּפֳּרִים יָשִׁירוּ
וַאֲנָשִׁים רַעֲנַנִּים
יֵצְאוּ לָעֲבוֹדָה וּלְסִדּוּרִים
וְהַיְלָדִים לְבֵית הַסֵּפֶר
וְאַתָּה תַּשְׁקִיף עֲלֵיהֶם מֵהַחַלּוֹן
בְּעֵינַיִם עֲיֵפוֹת וַעֲצוּבוֹת
וְתִזָּכֵר שֶׁפַּעַם הָיִיתָ כְּמוֹתָם
שַׁיָּךְ לָעוֹלָם.

ניקוד: יאיר בן־חור

בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים תש"ף / איתן קלינסקי

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים תש"ף
אֲנִי
לֹא אַחַת
הַמִּלִּים בִּתְפִלָּה דּוֹמַעַת
לֹא אַחַד
הָעֵצִים בְּיַעַר עָבוֹת מְבֹעָת
לֹא אַחַד
הַשּׁוֹפָרִים מוּל שָׁמַיִם חֵרְשִׁים.
 
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים תש"ף
אֲנִי
לַיְלָה שָׁקֵט
רוֹקֵם לְאִטִּי
פֶּרַח לָבָן וְעָנָן תְּכֵלֶת
מְבַקֵּש לֹא לִהְיוֹת צִפּוֹר מְבֹהֶלֶת
נָסָה מֵאֹפֶק מִתְפּורֵר
כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי עַד אֱמֶשׁ.

רוצה לזכור את הכול / מיכאל זץ

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
אֲנִי רוֹצֶה לִזְכֹּר אֶת הַכֹּל.
אֶת הַיָּמִים שְׁטוּפֵי הַשֶּׁמֶשׁ
וְאֶת הַסְּעָרוֹת שֶׁהִתְדַּפְּקוּ בְּרַעַשׁ
עַל שִׁגְרַת הַיּוֹם־יוֹם.
אֶת רַחַשׁ הַצַּמֶּרֶת
וְקוֹלוֹת קְטַנִּים
שֶׁל צְעָדִים הוֹלְכִים מִתְקָרְבִים,
חִיּוּךְ שֶׁל אַחֲרֵי גַּעְגּוּעַ
וְרֹאשׁ יַלְדָּתִי מֻנָּח עַל כְּתֵפִי.
 
יֵשׁ שָׁעוֹת בָּהֶן רוּחַ חַמָּה
מְפַזֶּרֶת אֶת הַזִּכָּרוֹן,
כְּמוֹ זְרָעִים שֶׁל סַבְיוֹן אֲבִיבִי
וּבִמְקוֹם לָרוּץ אַחֲרָיו
אֲנִי עוֹמֵד בַּמָּקוֹם,
נִפְעָם.

* / תמרה אור סלילת

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
לִפְעָמִים נָחָשׁ מְלַחְשֵׁשׁ מֵטִיל אַרְסוֹ בְּאָזְנַי –
 
הַטָּיָה קַלָּה
שֶׁל הַהֶגֶה בְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים קָמָ"ש עַל כְּבִישׁ שֵׁשׁ, זֶה כָּל מַה שֶּׁדָּרוּשׁ,
הִתְכּוֹפְפוּת עֲמֻקָּה
יוֹתֵר מֵרֹאשׁ הַצּוּק, הַיָּם סוֹעֵר הַיּוֹם וְיֵשׁ מְעַרְבּוֹלוֹת וְכָל כָּךְ
קַל לְהִסָּחֵף,
רַק לְהַרְפּוֹת וְלָנוּחַ, וְיֵשׁ כַּדּוּרִים שֶׁמִּזְדַּקְּרִים בִּצְבָעִים זַרְחָנִיִּים, דּוֹקְרִים,
וְיֵשׁ אֶקְדָּחִים מְלַחֲשִׁים בְּכִיסִים תְּפוּחִים שֶׁל שׁוֹמְרִים מֻסָּחֵי דַּעַת.
 
מִנְיַן הַשְּׁנִיּוֹת לְאָחוֹר נֶעֱצַר תָּמִיד שְׁנִיָּה לִפְנֵי
הַהִתְרַסְּקוּת,
כְּשֶׁעֵינֵי יְלָדַי בְּמַבָּט נוֹקֵב חוֹתְכוֹת אֶת חוּט הַכְּאֵב
הַמְחֻבָּר יְשִׁירוֹת לַמֹּחַ.
 
פְלִיק־פְלָק לְאָחוֹר מֵעַל חֶרְמֵשׁ הַקּוֹצֵר,
הַסָּחַת דַּעַת מֻשְׁלֶמֶת, הֵחָלְצוּת פִּלְאִית,
עַד הַפַּעַם הַבָּאָה.

בוקי סריקי / רונית ליברמנש

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
לוּסִי מַבְלִיחָה
לְהֶרֶף בְּאִבְחַת בָּרָק
מְנֻצְנָץ בִּרְקִיעַ
הַיַּהֲלוֹמִים –
מְדַמְיֶנֶת
שַׁיִט בְּסִירָה בְּנָהָר עֲצֵי
מַנְדָּרִינָה וּשְׁמֵי
מַרְמֵלָדָה
אֲנִי
מַשְׁחִיתָה אֶת זְמַנִּי
לָרִיק –
הַבְלֵי
הַבּוּק נְטוּל הַפָּנִים
בּוּקֵי סְרִיקֵי פֵיס –
כּוֹזֵב
עֵינֵי הַקְּלַיְדּוֹסְקוֹפּ
שֶׁל לוּסִי אודוֹנֶל
כָּבוּ
הֶבֶל
הֲבָלִים
הַכֹּל –

בבית העצב / רחל בכר

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
בְּבֵית הָעֶצֶב שׁוֹכְנוֹת
עֵינַיִם
בְּבֵית הַפַּחַד
לֵב
מִמְּעוֹן הַחֲרָדָה פּוֹרְחוֹת
הַנְּשִׁימוֹת
רַעַד מִסְתַּנֵּן מֵהֵיכַל
הַמְּצוּקָה.
 
רַק סֶדֶק דַּק
לַהִגָּיוֹן
חָרִיץ צַר
לַהַבְטָחָה
עוֹד יִבָּנֶה מִקְדָּשׁ
לַצְּחוֹק
וּמִזְבֵּחַ
לָרֹן.

ה"חיפושית" שתצמיח כנפיים / עודד ניב

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
מֻכְתָּמוֹת בְּבֶהָרוֹת זָהָב שֶׁל זֹקֶן
רוֹטְטוֹת בְּמַאֲמָץ אַחֲרוֹן
הוּא מוֹשִׁיט לְעֶבְרִי אֶת זְרוֹעוֹתָיו
כְּמוֹ בִּקֵּשׁ שֶׁאֶשָּׂא אוֹתוֹ מִכִּסֵּא הַגַּלְגַּלִּים הַזֶּה
שֶׁכְּבָר מִזְּמַן אֵינוֹ כִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד
לַ"חִפּוּשִׁית" הַיְשָׁנָה שֶׁלּוֹ
הַחוֹנָה עֲדַיִן מוּל בֵּיתוֹ הַמְרוֹקָן.
 
הוּא מַאֲמִין שֶׁהִיא תַּצְמִיחַ כְּנָפַיִם
וְתַסִּיעַ אוֹתוֹ הַרְחֵק מִכָּאן
לְעוֹלָם טוֹב יוֹתֵר.

* / ⁨טלי עוקבי

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
יֵשׁ לִי חֲבֵרִים עֲשִׁירִים
כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹתָה בַּמְּסִבּוֹת שֶׁלָּהֶם שַׁמְפַּנְיָה מְשֻׁבַּחַת
הֵם מְסַפְּרִים כִּבְדֶרֶךְ אַגַּב עַל הַמְּנַקָּה שֶׁפִּטְּרוּ –
הַהִיא שֶׁהִשְׁאִירָה אֶת הָאָבָק מִתַּחַת לַמִּטּוֹת.
 
אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת בַּתְּמוּנוֹת שֶׁהֵם מַעֲלִים בְּאִינְסְטַגְרָם –
כָּל הַחֻפְשׁוֹת, בַּמְּלוֹנוֹת, בְּשַׁיִט
יֵשׁ לָהֶם מִשְׂרוֹת טוֹבוֹת וְהֵם יָרְשׁוּ לְפָחוֹת שְׁנֵי בָּתִּים.
 
הֵם בְּעַד מְהַגְּרִים, מַצְבִּיעִים לַיְּרֻקִּים
וְחוֹשְׁבִים שֶׁזֶּה נוֹרָא הַסִּכְסוּךְ בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן.
 
יֵשׁ לִי חֲבֵרִים עֲשִׁירִים
הֵם יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת בַּשָּׂפָה שֶׁהֵם לֹא קוֹרְאִים.
הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁזֶּה מַצְחִיק לִכְתֹּב מִיָּמִין לַשְּׂמֹאל,
הַכֹּל הָפוּךְ וְלֹא הֶגְיוֹנִי
מְטֹרָף, הֵם אוֹמְרִים: "זֶה מְטֹרַף"!
 
הֵם אַף פַּעַם לֹא שׁוֹאֲלִים מִמָּה אֲנִי הִיא מִתְפַּרְנֶסֶת,
לָמָּה אֵין בַּיִת.
 
הִיא אֲנִי אֶקְזוֹטִית
מְהַגֶּרֶת מִבְּחִירָה.
אַף פַּעַם לֹא מַשְׁאִירָה אָבָק
מִתַּחַת לַמִּטּוֹת בַּבָּתִּים
שֶׁל עֲשִׁירִים אֲחֵרִים שֶׁאֲנִי הִיא מְנַקָּה.
 
הִיא אֲנִי מְדַבֶּרֶת עִם הַקִּירוֹת
עִם הַיֵּשׁוּיוֹת הָאֵלֵמֶנְטָרִיּוֹת שֶׁבַּבַּיִת
עִם הַמַּלְאָכִים, הַשֵּׁדִים-
עִם רִצְפַּת הָעֵץ
אֲנִי הִיא אוֹמֶרֶת לָהּ-
קְחִי חֹמֶר טִפּוּחַ יֻקְרָתִי
סִפְגִי.
הִנֵּה הִבְרַקְתִּי אוֹתָךְ
שֶׁתַּחֲזִיקִי כָּךְ אֶת הַכֹּל
שֶׁפָּחוֹת תַּחְרְקִי
וְתִהְיִי לפחות את מְאֻשֶּׁרֶת.

שירים בבוקר / ליאור עזיז

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
1
 
תִּבְכִּי מָחָר
לֹא הַיּוֹם,.
דְּחִי אֶת הַדִּמְעוֹת בְּכַמָּה שָׁעוֹת,
בּוֹאִי וְנִפָּרֵד לְשָׁלוֹם
בְּעֵינַיִם יְבֵשׁוֹת.
 
2
 
לֶכְתִּי בְּלֶכְתֵּךְ,
שׁוּבִי בְּשׁוּבֵךְ,
וְעַכְשָׁו כְּשֶׁאֵינֵךְ
נוֹתַרְתִּי שַׁקְרָן.
 
3. אתרוגים
 
נַעֲרָה וְעַלְמָה הִיא רִבְקָה
תְּאוֹמֶיהָ חָבְקָה
      דַּד לוֹ
      דַּד לוֹ.
 
4
 
עוֹד יָבוֹא יוֹם נַעֲמֹד בּוֹ דֹּם
לְכָל שִׁירַת מַלְאָכִים שֶׁתִּשָּׁמַע
בְּאָזְנֵי בּוֹדְדִים.
וְאֵיךְ גַּם אַתֶּם תִּשְׁמְעוּ אֶת שִׁירַת הַמַּלְאָכִים?
שִׁירַת הַמַּלְאָכִים שְׁמוּרָה לַשּׁוֹתְקִים.
 
5
 
כָּל קֶשֶׁר מַתְחִיל בְּמַבָּט
וְנִגְמַר בְּמִלִּים.
לוּ רַק הָיִיתִי אִלֵּם
הָיוּ חַיַּי מֻשְׁלָמִים.
 
6. "אל תיראי תולעת יעקב"
 
פָּגַשְׁתִּי תּוֹלַעַת שֶׁאֶת שְׁמָהּ לֹא אַזְכִּיר
וְאֵין אָדָם שֶׁאוֹתָהּ לֹא מַכִּיר.
יַחְדָּו יְבַלּוּ זְמַן לְמַכְבִּיר.
אָמְרָה הַתּוֹלַעַת: "אַתָּה נִרְאֶה לִי טָעִים,
מַר מִבַּחוּץ וּמָתוֹק מִבִּפְנִים".
עָנִיתִי: "בְּרַגְלִי אוֹתָךְ אֶרְמֹס!"
עָנְתָה: "בְּנִי בְּךָ יִנְגֹּס!
לֹא יַפְסִיק לֶאֱכֹל עַד יִשָּׁאֵר מִמְּךָ חוֹל!"
"וְכִי אֵין זֶה סוֹפִי, עָפָר וְרִמָּה וְאֵין שְׁאֵרִית?"
עָנְתָה הַתּוֹלַעַת:
"שְׁמִי יַעֲקֹב וַאֲנִי טִבְעוֹנִית!"
 
7. ציפר
 
הָעוֹרֵךְ הַמְכֻבָּד אוֹמֵר
שֶׁיֵּשׁ לִי בֹּקֶר פּוֹרֶה
וְשֶׁאֶשְׁלַח לְצִיפֶר
בְּעִלּוּם שֵׁם.
 
יִתְמַהּ הַקּוֹרֵא:
מִי הָעוֹרֵךְ?
מַדּוּעַ הַבֹּקֶר פּוֹרֶה?
מַה זֶּה צִיפֶר?
 
8. דג זהב
 
עוֹד יִהְיֶה אָדָם
שֶׁיַּטִּיל חַכָּתוֹ אֶל הַבִּיּוּב
וְיַעֲלֶה דַּג זָהָב
שֶׁיַּגְשִׁים מִשְׁאַלְתּוֹ
לַחֲזֹר לַמַּיִם.
 
9. ימין שמאל ימין
 
בְּתַרְגִּילֵי סֵדֶר
וּבַמִּצְעָד הַצְּבָאִי
יֵשׁ לְשַׁנּוֹת
אֶת שְׂמֹאל יָמִין שְׂמֹאל
לְיָמִין שְׂמֹאל יָמִין,
הַשְּׂמֹאלָנִים הָאֵלֶּה שׁוֹטְפִים אֶת מֹחֵנוּ
וַאֲפִלּוּ שׁוֹלְטִים בִּצְעָדֵינוּ –
שְׂמֹאל יָמִין שְׂמֹאל?
יָמִין שְׂמֹאל יָמִין!
עֲמֹד דֹּם!
 
10. קצת אהבה
 
בְּיִשְׂרָאֵל
כָּל סוֹפֵר הוּא
חָתָן
שֶׁל פְּרָס זֶה אוֹ אַחֵר
וְכָל סוֹפֶרֶת
כַּלָּה
שֶׁל אַשְׁכְּנַזִּי מִילְיוֹנֵר –
בְּרֶנֶר, סַפִּיר, בֶּרְנְשְׁטֵיין –
וְאוֹתִי מְעַנְיֵן
עִם מִי אֲנִי אֶזְדַּיֵּן
בִּשְׁבִיל קְצָת אַהֲבָה.
 
11. דיבור
 
דִּבַּרְנוּ בְּטֶלֶפוֹן חוּגָה,
הָאֶצְבָּעוֹת נִנְעֲצוּ בַּשְּׁקָעִים וְסוֹבְבוּ אֶת גַּלְגַּל חַיֵּינוּ,
וּפְעָמִים שׂוֹחַחְנוּ בְּטֶלֶפוֹן צִבּוּרִי
מַצְמִידִים לְאָזְנֵינוּ שְׁפוֹפָרוֹת דְּבִיקוֹת וּבְלוּיוֹת מֵאָזְנֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים,
וְאָז דִּבַּרְנוּ בָּאַלְחוּטִי,
בִּתְנוּעָה חָפְשִׁית הֶחֱלַפְנוּ
דִּבְרֵי רוּחַ,
וְאַחַר כָּךְ דִּבַּרְנוּ בַּנַּיָּד
וְיַחַד עִמּוֹ הָלַכְנוּ לְכִוּוּנִים מְנֻגָּדִים.
וְאַחֲרֵי שָׁנִים שָׁלַחְתִּי לָךְ הוֹדָעָה
וּבִקַּשְׁתִּי שֶׁנְּדַבֵּר,
וְאַתְּ עָנִית
מָצָאתִי אַחֵר.

ניקוד: יאיר בן־חור