עַכְשָׁו כְּשֶׁבַּחֶדֶר מְדַנְדְּנִים פַּעֲמוֹנֵי תּוֹדָעָה
כְּסוּפָה שְׂמֵחָה בְּחֶלְקָהּ וְעֵץ אַלּוֹן מִבַּעַד
לַחַלּוֹן כְּעֲנָק יִתְנַשֵּׂא, עַכְשָׁו בְּדִמְמַת
אַחַר צָהֲרַיִם מְנֻמְנָמִים יָבוֹא הֵלֶךְ
לִשְׁכַּב יְצוּעַ עֵשֶׂב לָשִׂים
רֹאשׁ וְלָנוּחַ. הִנֵּה שֶׁמֶשׁ נוֹטֶה
לַעֲרֹב וַעֲנָנִים נִצְבָּעִים אַט-אַט
אָדֹם עַז. עוֹד מְעַט תְּנַשֵּׁב רוּחַ
עֶרֶב קַלִּילָה וּבְשׂוּמָה בְּחָצֵר
אֲחוֹרִית עֵת פֵיוֹת לַיִל
בְּחֵן תְּפַזֵּזְנָה

 
יָמִים אַחֲרוֹנִים שֶׁל סְתָו.
הַאִם רַק הַצֶּאֱלוֹן שֶׁבֶּחָצֵר
מַשִּׁיר עָלָיו, אוֹ שֶׁמָּא גַּם
מַחְזוֹר חַיַּי עוֹמֵד בִּפְנֵי כְּלָיָה
וְלֹא יַחְפֹּן לָעַד רֵיחַ אָבִיב
אֶת כַּף הַמּוּעָקָה

 
אָז הָיָה לָהּ הַקֶּסֶם הַזֶּה
שֶׁל סְתָו
שֶׁל יַמִּים שֶׁל שְׁחָפִים
מֵעַל הָרְחוֹב הַסּוֹאֵן
אֲנָשִׁים וּנְתָזִים עֲכוּרִים
נִמְחִים בְּבַת.

 
אֲנִי לֹא מַכִּירָה
זוֹנוֹת.
אֲנִי אֲפִלּוּ לֹא מַכִּירָה
זוֹנָה אַחַת.
אֲבָל מְסַפְּרִים שֶׁבָּעִיר
יֵשׁ אִשָּׁה אַחַת
שֶׁאִישׁ אֶחָד קָרָא לָהּ
"זוֹנָה, זוֹנָה, אַתְּ לֹא סְתָם זוֹנָה, אַתְּ זוֹנָה שְׁחֹרָה מִי, מִי יִגַּע בָּךְ?"
אֲבָל
הָיוּ כַּמָּה שֶׁנָּגְעוּ
בָּהּ,
בְּזוֹ שֶׁקָּרְאוּ לָהּ
זוֹנָה. שְׁחֹרָה.
הִיא רָצְתָה. אָמְרוּ.
הִתְחַנְּנָה. אָמְרוּ.
גַּם זוֹנָה,
גַּם שְׁחֹרָה
וְגַם רוֹצָה
אָז שֶׁלֹּא נִגַּע?

 
*
 
בַּסְּתָו
בְּכָל אֵירוֹפָּה
עֲלֵי שַׁלֶּכֶת
לוֹבְשִׁים צָהֹב
לְזֵכֶר יְהוּדִים.
 
*
 
הַנַּצְרוּת
מוֹכֶרֶת חֶמְלָה
עֲבוּר כֹּחַ
וְהוֹפֶכֶת כְּאֵב
לְזָהָב
מְעַטֵּר כְּנֵסִיּוֹת.
 
*
 
בְּסוֹף הַלַּיְלָה
בְּעִיר עַתִּיקָה
רֵיחַ שֶׁתֶן
שֶׁל שִׁכּוֹר
מְקוֹמִי עָנִי
כְּמוֹ מַזְכֶּרֶת
לְתַיָּר אָנִין
שִׁכּוֹר הוֹד
בְּבֹקֶר יָפֶה.

 
רַבּוֹת נִכְתַּב בְּעִקְבוֹת הַחוֹל.
אַרְמוֹנוֹת נִבְנוּ,
חַוֹמוֹת שָׁקְעוּ.
אַךְ הַיּוֹם זֶה יָם אַחֵר.
מֶדוּזוֹת מַבְרִיחוֹת מִתְרַחֲצִים,
לִוְיְתָנִים מִתְאַבְּדִים עַל הַחוֹף,
וְגַם מִכְתְּבֵי הָאַהֲבָה בְּבַקְבּוּק
כַּנִּרְאֶה לֹא יַחְזְרוּ.
 
טוֹב שֶׁיֵּשׁ גֵּאוּת.
אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה.

 
כְּשֶׁהָעֶרֶב יוֹרֵד
מַתְחִילָה הַבְּדִידוּת
לְכַרְסֵם אֶת הַלֵּב
וְאֵין אַף אֶחָד
שֶׁיַּקְשִׁיב אוֹ יִשְׁמַע
אוֹתְךָ זוֹעֵק לְעֶזְרָה
כָּאָדָם הַטּוֹבֵעַ
בְּיַם אֲדִישׁוּת הָעוֹלָם
וְאַתָּה רָעֵב וְצָמֵא
לְאַהֲבָה וּלְחֶבְרַת אָדָם
אֵין לְמִי לְהִתְקַשֵּׁר
וְהָרֶשֶׁת מְלֵאָה נִכּוּר וָרֹעַ
כְּבָר שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה
אַתָּה פּוֹתֵחַ אֶת הַמְקָרֵר
וְאוֹכֵל מַה שֶּׁנִּשְׁאָר
מֵהָאוֹכֵל שֶׁאַבָּא וְאִמָּא
הֵבִיאוּ לְךָ בְּשַׁבָּת
לֹא אֵיזֶה גַ'אנְק פוּד
שֶׁהִגִּיעַ בְּמִשְׁלוֹחַ
וְאַתָּה אֵיכְשֶׁהוּ מִתְנַחֵם
שֶׁאַתָּה גָּר אָמְנָם לְבַד
אַךְ לֹא בּוֹדֵד בָּעוֹלָם
עוֹד אַרְבַּע שָׁעוֹת בְּעֵרֶךְ
יַעֲלֶה הַשַּׁחַר
הַשָּׁמַיִם יִתְבַּהֲרוּ
הַצִּפֳּרִים יָשִׁירוּ
וַאֲנָשִׁים רַעֲנַנִּים
יֵצְאוּ לָעֲבוֹדָה וּלְסִדּוּרִים
וְהַיְלָדִים לְבֵית הַסֵּפֶר
וְאַתָּה תַּשְׁקִיף עֲלֵיהֶם מֵהַחַלּוֹן
בְּעֵינַיִם עֲיֵפוֹת וַעֲצוּבוֹת
וְתִזָּכֵר שֶׁפַּעַם הָיִיתָ כְּמוֹתָם
שַׁיָּךְ לָעוֹלָם.

 
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים תש"ף
אֲנִי
לֹא אַחַת
הַמִּלִּים בִּתְפִלָּה דּוֹמַעַת
לֹא אַחַד
הָעֵצִים בְּיַעַר עָבוֹת מְבֹעָת
לֹא אַחַד
הַשּׁוֹפָרִים מוּל שָׁמַיִם חֵרְשִׁים.
 
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים תש"ף
אֲנִי
לַיְלָה שָׁקֵט
רוֹקֵם לְאִטִּי
פֶּרַח לָבָן וְעָנָן תְּכֵלֶת
מְבַקֵּש לֹא לִהְיוֹת צִפּוֹר מְבֹהֶלֶת
נָסָה מֵאֹפֶק מִתְפּורֵר
כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי עַד אֱמֶשׁ.

 
אֲנִי רוֹצֶה לִזְכֹּר אֶת הַכֹּל.
אֶת הַיָּמִים שְׁטוּפֵי הַשֶּׁמֶשׁ
וְאֶת הַסְּעָרוֹת שֶׁהִתְדַּפְּקוּ בְּרַעַשׁ
עַל שִׁגְרַת הַיּוֹם־יוֹם.
אֶת רַחַשׁ הַצַּמֶּרֶת
וְקוֹלוֹת קְטַנִּים
שֶׁל צְעָדִים הוֹלְכִים מִתְקָרְבִים,
חִיּוּךְ שֶׁל אַחֲרֵי גַּעְגּוּעַ
וְרֹאשׁ יַלְדָּתִי מֻנָּח עַל כְּתֵפִי.
 
יֵשׁ שָׁעוֹת בָּהֶן רוּחַ חַמָּה
מְפַזֶּרֶת אֶת הַזִּכָּרוֹן,
כְּמוֹ זְרָעִים שֶׁל סַבְיוֹן אֲבִיבִי
וּבִמְקוֹם לָרוּץ אַחֲרָיו
אֲנִי עוֹמֵד בַּמָּקוֹם,
נִפְעָם.