ארכיון הקטגוריה: שירה

תפילה כלואה / איתן קלינסקי

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
יוֹמִי כָּפוּף בְּמִדְרוֹן עָקָר
כַּפּוֹת לְלַיִל מַשִּׁיל כּוֹכָב
טוֹוֶה סוֹרְגֵי כְּלָאַי
זוֹקֵף רָאשִֵׁי סוֹהֲרַי
בַּל יַגִּיהוּ פְּנֵי אֱלֹוהֵי
בַּל יִשְׁעֶה לִבּוֹ לִתְפִלּוֹתי
לְאַחוֹת מַהֵר אֶת כָּל קִרְעֵי שָׁמָיו
לִתֵּן הַבְּכוֹרָה כְּאַחַת
לְיִשְׁמָעֵאל וּלְיִצְחַק יַחְדָּו
בַּל יָלֹקּוּ עוֹד מֶלַח פִּצְעָם
בַּל יִשְׁפְּתוּ מֵי רֹאשׁ
בִּקְדֵרַת עֲרִירוּתָהּ שֶׁל הָאָרֶץ
תַּחֲתָהּ גֶּחַל לוֹחֵשׁ
עַד הָתֵם בְּשָׁרֵנוּ
עַד עַצְמוֹתֵינוּ יֵחָרוּ
עַד תָּשֵׁם לִשִׁמְמַת מָוֶת אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ.

אינני אַבּוּ נוֹאַס / ⁨טארק טרביה⁩

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
אֵינֶנִּי אַבּוּ נוֹאַס
וְאֵינִי בִיאָלִיק
חֲרוּזֵי יָגוֹן חִבַּרְתִּי
בְּשָׂפָה זָרָה
וּמֵעוֹלָם לֹא הִצְלַחְתִּי
לְעַצֵּב אֶת זֶהוּתִי הַנָּכְרִית:
הָאָמְנָם עֲרָבִי אָנֹכִי, יְלִיד סַכְּנִין, לְיַד הַמַּעְיָן
אוֹ
יְהוּדִי מְסוֹרָתִי הַמִּסְתּוֹבֵב בִּרְחוֹב יְרוּשָׁלַיִם בִּצְפַת.
דִּמְעוֹתַי הַתְּמִימוֹת
לֹא הֵעַזְתִּי לְהַזִּיל
מוּל פְּנֵי הָאַחֵר.
בִּקְצֵה הָעַיִן, הִתְבּוֹנַנְתִּי
בְּאֶלֶף מַרְאוֹת
בְּעֶזְרָתָן בִּקַּשְׁתִּי לְשַׂרְטֵט אֶת דְּיוֹקָנִי,
וְלֹא יָדַעְתִּי דְּמוּתִי, שֶׁהָיְתָה כִּפְרִי בֹּסֶר,
עָלוּב וְהַסְסָנִי.

תפנית לא נכונה / רני רוזנטל

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
אֲנַחְנוּ מְתַחְזְקִים מִשְׁפָּחָה
עַתִּירֵי נִסָּיוֹן, הַגַּלְגַּלִּים מְשֻׁמָּנִים
אֲנִי מַפְרִיד בֵּין אוֹרְגָּנִי לִזְכוּכִית
אַתְּ מְדַבֶּרֶת עִם הַמּוֹרָה לְאַנְגְּלִית
הַיּוֹם עָבַר בְּהַצְלָחָה. לַיְלָה.
רֵיחַ בֹּשֶׂם קָלוּשׁ עִם מֶסֶר נִשְׁכָּח
גּוּפוֹת נוֹגְעִים לֹא בְּכַוָּנָה
אֶת תִּפְקְחִי עַיִן וּתְמַלְמְלִי
כָּל כָּךְ עֲיֵפָה
וַאֲנִי אַגִּיד עָשִׂינוּ תַּפְנִית לֹא נְכוֹנָה
מַמָּשׁ כָּאן מֵעֵבֶר לַפִּנָּה
וְאַתְּ תִּשְׁנִי אוֹסֶפֶת כֹּחַ לְמָחָר

* / ⁨תמי קויפמן⁩

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
כַּפּוֹת
יָדִי מְקֻמָּטוֹת.
מְדַבְּרוֹת אֵלַי בִּשְׂפַת הַסִּימָנִים.
אֲנִי קוֹרֵאת בַּקְּמָטִים וּמְאַתֶּרֶת אֶת כַּף יָדָהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה שֶׁהָיִיתִי.
עוֹרִי חָלָק,
הֶעָתִיד, בְּכַף יָדִי
 
כַּפּוֹת יָדִי מְקֻמָּטוֹת.
אֲנִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת אִתָּן קַלּוֹת וּמְלַטֶּפֶת אוֹתָנוּ.
הַקְּרֶם שֶׁהִבְטִיחָה הַמּוֹכֶרֶת בַּקַּנְיוֹן עוֹשָׂה עֲבוֹדָה מְצֻיֶּנֶת.
מִיָּד תַּרְגִּישִׁי אֶת הַהַשְׁפָּעָה. אָמְרָה
וְאָכֵן, אֲנִי מַרְגִּישָׁה.
 
עֵינַי, לַחוֹת.
הֶעָתִיד, בְּכַף יָדִי.
עֲדַיִן

* / נוגה רובין

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
הַהֶכְרֵחַ לְרֹחַב יְרִיעָה מִתְנַגֵּשׁ
עִם הַתְּבִיעָה הָעַכְשָׁוִית לְקַצֵּר, לְסַמֵּס מָה שֶׁיֵּשׁ.
הוֹמוֹ סַפְּיֵנְס הַיּוֹם הוּא עִלֵּג
מִילוֹתָיו מִתְחַבְּרוֹת לְמִשְׁפָּט חָסֵר לוֹגוֹס
מִשְׁפָּט שֶׁכֻּלּוֹ עַל עַצְמוֹ מִתְעַנֵּג.
 
וְהַלּוֹגוֹס אָבַד עִם הַיֶּדַע שֶׁאֵין
הֲבָנָה וְעִנְיָן בָּעוֹלָם הַמִּסְכֵּן
שֶׁנּוֹתַר עִם מִשְׁפָּט רֵיק חֲסַר סוֹף
בְּלִי רִגּוּשׁ, בְּלִי אַחֵר. הָרוּחַ נִדְחֲסָה לְקַפְּסוּלָה
צָרָה בְּלִי יְכֹלֶת לָנוּעַ, הַדִּמְיוֹן גַּם נוֹתַר בְּלִי מָעוֹף.
 
אַרְמְסְטְרוֹנְג דָּחַס לְקַפְּסוּלָה אֶת מְזוֹנוֹ בֶּחָלָל
מִן הַסְּתָם כָּךְ קִוָּה שֶׁצְּנִיעוּת הָאָדָם רַק תִּגְדַּל
הוּא לֹא שִׁעֵר כִּי לְשׁוֹן הָאָדָם
הַמִּלִּים, הַמַּגָּע, הַיְּכֹלֶת לִחְיוֹת וְלָמוּת
יִתְכַּוְּצוּ וְיוֹתִירוּ אָדָם בְּלִי תַּרְבּוּת.

לא מרגיש כלום (רוק בוטום) /  אורית גולדמן

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
לֹא רוֹצֶה רַחֲמִים
מְרַחֵם עַל עַצְמוֹ מַסְפִּיק
מְחַזֵּק יָדַיִם בִּסְגִירַת דְּלָתוֹת
וּמֵרִים עַצְמו
בַּשֵּׁרוּתִים
יֵשׁ לו כִּסֵּא
עִם חֹר ומִישְׁעָנוֹת
אוּלָם הִתְעַמְּלוּת שֶׁל בֻּבּוֹת
 
עִם הַכִּסֵּא מַגִּיע
הֲכִי קָרוֹב לַיָּם
וְקוֹרֵס לְרַגְלֵי הַגַּלְשָׁן
קָשֶׁה מְאֹד
אֵין סִפּוּק
דַּוְקָא יֵשׁ בַּחוּרוֹת
וְעִם שְׁנֵי כַּדּוּרִים
וְיוֹם בְּלִי וִיסְקִי
הוּא גַּם יַעֲמֹד.

בשנה שחלפה / רני רוזנטל

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
רָאִיתִי פִּיל מַאֲזִין לִצְלִילֵי פְּסַנְתֵּר
בְּרִכּוּז שֶׁעִדֶן אֶת מְמַדָּיו
חַשְׁתִּי בַּזְּמַן נִצְמָד לְגַבִּי, מְחַכָּה בְּסַבְלָנוּת
לְהִצָּמֵד לִשְׁעוֹנִי
הִתְעַמַּקְתִּי בָּאַהֲבָה, חָקַרְתִּי אֶת חֶבֶר מֵרֵעֶיהָ
תְּשׁוּקָה, אַכְזָבָה, כְּאֵבִים, בְּלִבִּי
מְקוֹמוֹת שְׁמוּרִים לִלְבָבוֹת שְׁבוּרִים.
הַפִּיל מַמְשִׁיךְ לְתַקְשֵׁר, הַזְּמַן לֹא עוֹצֵר,
הָאַהֲבָה בְּשֶׁלָּהּ, לְבָבוֹת מַמְשִׁיכִים לְהִשָּׁבֵר
וְהַדַּחַף לְחַפֵּשׂ תְּשׁוּבוֹת כְּשֶׁאֵין
לֹא מַרְפֶּה וְאֵין מַרְפֵּא
סִמַּנְתִּי גַּעְגּוּעִים, זִכְרוֹנוֹת, מַצְפּוּן, מַצְפֵּן,
(שׁוּב)אָהֲבָה, אֵלּוּ יְחַכּוּ לַשָּׁנָה הַבָּאָה

סופגניות סוזי / שולה נסים

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
שִׁקְשׁוּק מַסְרֵגוֹת
סוּזִי סוֹרֶגֶת סְוֶדֶרִים וַאֲפֻדּוֹת
נִתָּן לְשַׁעֵר יֵשׁ בְּזֶה
מִן הַמַּצִּיל וְהַמְנַחֵם,
צְלִיל מַשָּׁק
אִמָּא פּוֹרֶשֶׂת כָּנָף
בֵּין קִירוֹת בֵּיתֵנוּ אוֹרַחַת
כַּדּוּר גָּמִישׁ וְרַךְ בְּכַף הַיָּד
זוֹ שֶׁקֹּדֶם מָשְׁכָה חוּט מִן הַמּוֹרָד,
הִשְׁאַרְתִּי דֶּלֶת מִטְבָּח פְּתוּחָה כְּדֵי לִרְאוֹת
שָׁמַיִם מְפַזְּרִים רְאָיוֹת
עַל רִצְפַּת בֶּטוֹן בֶּחָצֵר
וְסוּזִי וְעִגּוּלֵי סֻפְגָּנִיּוֹת
פַּעַם פְּנִימָה פַּעַם חוּצָה
יְרִיעַת יְקוּם מִתְכַּוֶּצֶת נִמְתַּחַת
הִדְהוּדֵי טִפּוֹת
תֻּפִּים שֶׁל בֶּטֶן וְשֶׁל זְמַן

ניקוד: יאיר בן־חור

בשבילך, לא אשתמט / זהר חרמון

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
בְּכַף יָדִי אֲנִי קוֹרֵאת
חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת
וְאַרְבַּע אִמָּהוֹת,
שְׁלוֹשָׁה קַוִּים מֶרְכָּזִיִּים שֶׁהֵם
קַוִּים לִדְמוּת הַחַיִּים,
שְׁתֵּי טַבָּעוֹת ו
פַּס אָדֹם.
 
וְכֹל הָעוֹלֶה בְּדַעְתִּי
הִיא סָבְתָא
וְיָדֶיהָ הַכֵּהוֹת שֶׁנִּשְׁקָפוֹת לִי
מִשְּׁלוֹשָׁה קַוִּים מֶרְכָּזִיִּים,
וְאֵיךְ הָיְתָה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם מְקַלֶּפֶת
פַּס אָדֹם אֶחָד מִתּוֹךְ
תַּפּוּחַ
בְּאִטִּיּוּת,
אֲגוּדָל אַחַר סַכִּין,
כְּאִלּוּ כָּל הַזְּמַן בָּעוֹלָם
נִשְׁקָף לָהּ מִשְּׁלוֹשָׁה קַוִּים,
כְּאִלּוּ הַסַּכִּין לֹא גּוֹבֶלֶת לָהּ
בְּקַו הַחַיִּים.
 
מִתְבּוֹנֶנֶת בְּכַף יָדִי
וְקוֹרֵאת
שְׁלוֹשָׁה קַוִּים
וּפַס אָדֹם,
שֶׁהוּא שָׁם כִּי בַּהֲכָנָה לַצָּבָא
נִשְׁאַרְתִּי אַחֲרוֹנָה מִכָּל הַבָּנוֹת בַּכִּתָּה
עַל הַמּוֹט,
כְּדֵי לֹא לְאַכְזֵב
אַרְבַּע אִמָּהוֹת.

תלתלי פרא / ניקולא יוזגוף אורבך

  • 127
  •  
  •  
  •  

 
שִׂיחֵי רֹאשׁוֹ הַצְּפוּפִים
שֶׁטִּפַּחְתִּי בְּאֶצְבְּעוֹתַי לֵילוֹת אֲרֻכִּים
הִצְמִיחוּ תַּלְתַּלֵּי פֶּרֶא
מֵהֶם הֶאֱכִילַנִי וְהִשְׁקַנִי
כְּמוֹ הָיִיתִי יְחִדּוֹ.
כַּאֲשֶׁר חָדַלְתִּי לְבַקֵּר
יָבְשׁוּ הַתַּלְתַּלִּים וְקָמְלוּ
וְדָם נָבַע מְשֹׁרְשֵׁיהֶם וְנִשְׁפָּךְ
לְמִן הַקַּרְקֶפֶת,
דֶּרֶךְ מוֹרָדוֹת הַמֵּצַח
וְעַד לִמְבוֹא הָעֵינַיִם
עַד שֶׁפֶךְ תְּעָלַת הַדְּמָעוֹת
עַד שׁוּבִי לְחֵיק רֹאשׁוֹ
לְשִׂיחָיו הַצְּפוּפִים, כְּחַקְלַאי מְאֹהָב
שֶׁחָזַר לַעֲבֹד אַדְמָתוֹ נֶאֱמָנָה
עַד תָּשׁוּב לְהָנִיב פְּרִיָּה וְתַצְמִיחַ
תַּלְתַּלֵּי אַהֲבָתָהּ.