* / רחלי מדר

  • 52
  •  
  •  
  •  

* / רחלי מדר

כְּמוֹ חוֹנִי הַמְעַגֵּל
תְּנוּ לִי לַעֲמֹד, לָשֶׁבֶת, לַחְדֹּל.
 
פַּנּוּ דֶּרֶךְ לַהֶאָטָה,
סִקְלוּ אַבְנֵי הַנֶּגֶף בִּנְתִיב הַמַּחְשָׁבָה.
הַצִּיבוּ תַּמְרוּרִים לַשְּׁתִיקָה,
גְּדֵרוֹת נֶגֶד מַסִּיגֵי גְּבוּל.
 
שִׁמְרוּ אֶת פִּתְחִי, הָגִיפוּ אֲגַפִּי
כְּמוֹ חוֹנִי הַמְעַגֵּל,
סַמְּנוּ סְבִיבִי אֶת הַמֶּרְחָב.
יִהְיֶה בּוֹ הַזְּמַן שֶׁהָיָה,
יִהְיֶה אָפֹר וּמְאֻבָּק, חוֹנֵק וְצָמֵא לְגֶשֶׁם.
יִהְיֶה מְרֻגָּב וּמְחֻצָּץ כְּנָהָר חָרֵב.

ניקוד: יאיר בן־חור

בסיפור הידוע על חוני המעגל הבצורת בסופו של דבר נשברה, התפילות נענו וגשם שוטף החל לרדת. ואילו כאן הפועל "יהיה" לא צופה תפנית. רצונה של הדוברת הוא להתגדר ב"אפור ובמאובק" וללמוד מהצימאון.

9 thoughts on “* / רחלי מדר

  1. שמעון רז

    כְּמוֹ חוֹנִי הַמְעַגֵּל
    תְּנוּ לִי לַעֲמֹד, לָשֶׁבֶת, לַחְדֹּל.
    ישנה פה הקבלה ותואם עם הפסוק הראשון בתהילים- אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִיםוּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. [מושב לצים הוא מושבם של הפלשתים].
    ועוד מובאה הנוגעת לבית האחרון בשיר-ישעיהו פרק כו
    פסוק כ: לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ, וּסְגֹר דלתיך (דְּלָתְךָ) בַּעֲדֶךָ; חֲבִי כִמְעַט-רֶגַע, עַד-יעבור- (יַעֲבָר-) זָעַם

  2. מוטי

    רוב בני האדם חיים בציפייה לדבר מה שלעולם לא יתגשם.
    המחשבה הזאת, שיש לנו איזושהי השפעה מאגית על המציאות היא שריד מחשיבתו של הילד.
    יש טיפוסים שעד היום עושים הרבה כסף מהפעלה של הצד הזה הקיים בבני האדם.
    וזה צד של חוסר שקט,של אי קבלת המציאות כפי שהיא.לצד הזה מציעים כל הזמן הצעות
    שהוא לא מוצא את היכולת לסרב להן.

    אלו מסיגי הגבול,שהדמות בשיר מבקשת לשמור על אגפיה ופתחיה.זה מבול של רשמים וגירויים
    חיצוניים.

    מה שיישאר הוא העבר כפי שהוא וההווה כפי שהוא.וזה הרבה,הרבה מאוד.זה האוצר האמיתי.

    חוני המעגל הוא ביטוי לישיבה שקטה בתוך המעגל השקט של העצמי,המרכז של הסערה והתבוננות מבפנים
    במציאות כפי שהיא,אותה מציאות שאולי מעוררת באופן לא מודע את כל אותם צרכים מזויפים שמנהלים חייו של אדם
    ומאפשרים לחיצוניות לשלוט בו.

  3. עודד ניב (נימקובסקי)

    בקריאה ראשונה, השיר היפה הזה משדר מצוקה, אבל בקריאה נוספת, אני לפחות, בחרתי ברוח התקווה. משל המשוררת, רחלי מדר, בחרה בלמדר עצמה ב"מיקרו" של חוני המעגל, יוצר הגשם והחיים, על פני "המקרו" המאיים והאפל. השיר דיבר אליי.

  4. לאה צבי (דובז'ינסקי)

    שיר נפלא, בניגוד למעגל הסוגר אצל חוני המעגל מבקשת הכותבת …סמנו סביבי את המרחב, למרות היותו צמא לגשם ומאובק, הרצון לפרוץ את המעגלים הסגורים , כמובן שזאת המחשבה שעלתה בלבי, שיר נפלא. תודה !

  5. רחל בכר

    בניגוד לחוני המעגל שנתבקש להתפלל להורדת הגשם, המחברת היא שפונה בבקשה לסייע לה לשמור על מה שהיה – יובש וצימאון.
    אולי ההתמודדות עם תנאים מהנים זרים לה, ואולי שינויים מחוללים קושי וההסתגפות מרוממת את נפשה, מביאה לידי יצירה.
    עצם הפניה בבקשה זו מוכיחה כי ללא הבהרת עמדתה, לא תזכה לשיתוף פעולה.
    שימוש מרענן בסיפור המוכר.

    1. רחל מדר

      רחל תודה על מה שראית בשיר. כל כך טוב לי שקוראים מנוסים קוראים את השיר. כל זאת בתודה לענת שבחרה בשיר ונתנה לו מקום כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *