בשנה שחלפה / רני רוזנטל

  •  
  •  
  •  
  •  

 
רָאִיתִי פִּיל מַאֲזִין לִצְלִילֵי פְּסַנְתֵּר
בְּרִכּוּז שֶׁעִדֶן אֶת מְמַדָּיו
חַשְׁתִּי בַּזְּמַן נִצְמָד לְגַבִּי, מְחַכָּה בְּסַבְלָנוּת
לְהִצָּמֵד לִשְׁעוֹנִי
הִתְעַמַּקְתִּי בָּאַהֲבָה, חָקַרְתִּי אֶת חֶבֶר מֵרֵעֶיהָ
תְּשׁוּקָה, אַכְזָבָה, כְּאֵבִים, בְּלִבִּי
מְקוֹמוֹת שְׁמוּרִים לִלְבָבוֹת שְׁבוּרִים.
הַפִּיל מַמְשִׁיךְ לְתַקְשֵׁר, הַזְּמַן לֹא עוֹצֵר,
הָאַהֲבָה בְּשֶׁלָּהּ, לְבָבוֹת מַמְשִׁיכִים לְהִשָּׁבֵר
וְהַדַּחַף לְחַפֵּשׂ תְּשׁוּבוֹת כְּשֶׁאֵין
לֹא מַרְפֶּה וְאֵין מַרְפֵּא
סִמַּנְתִּי גַּעְגּוּעִים, זִכְרוֹנוֹת, מַצְפּוּן, מַצְפֵּן,
(שׁוּב)אָהֲבָה, אֵלּוּ יְחַכּוּ לַשָּׁנָה הַבָּאָה

2 thoughts on “בשנה שחלפה / רני רוזנטל

  1. רחל אשד

    מסכימה עם אריק. הפתיחה באמת מקסימה. צריך היה להיצמד לדימוי הראשון, האנשת הפיל המאזין לנגינה, ולפתח אותו.
    אני סבורה, בניגוד לדעתו של אריק, שהבעיה לא נעוצה בשיר שהופך לפרוזה, אלא להפך: התייפייפות מילולית.
    משחקי מילים מיותרים כמו " לא מרפה ואין מרפא" או: " מצפון, מצפן", הרחיקו אותי מהתחושה שהדוברת השירית נוגעת באיזו אמת פנימית, וזה הרגיש לי כמו הצטעצעות מילולית ריקה מתוכן.

  2. אריק

    ממליץ לבדוק את הניקוד מחדש, שֶׁעִדֵּן זו הדוגמה הקיצונית ממש.
    לגבי השיר – לטעמי לא נעשה שימוש ממשי ורציני בסמל הפיל, או ברפרור הבולט ל"פיל באמצע החדר" או בפתגם הזה :כמו פיל בחנות חרסינה.
    הצטערתי כי הפתיחה יפה מאוד, פואטית והיא בדיוק מה ששירה אמורה להיות. הבעיה מתחילה אח"כ.. השיר נגרר למחוזות הפרוזה והסרבול הלשוני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *